משלילת סמכויות נשיא העליון ועד ביטול נבחרת הדירקטורים: הצעות החוק שאושרו בטרומית
במסגרת רצף חוקי ההפיכה המשטרית שמאשרת הכנסת היום, אושרו בקריאה טרומית הצעת החוק של ח"כים מהליכוד, לפיה יתאפשר לשלול דרגות ופנסיה של בכירי צה"ל שמבקרים את מערכת הביטחון; עוד אושר כי תופקע מנשיא העליון הסמכות לקבוע הרכבי שופטים בדיונים, וזו תועבר למחשב
ההפיכה המשטרית מתקדמת בשורת הצעות חוק שאושרו היום (ד') בקריאה טרומית.
בין היתר אישרה המליאה את הצעות החוק לשלילת דרגות ופנסיה מבכירים במערכת הביטחון שמבקרים את פעילות צה"ל או קוראים לסרבנות, אותן הגישו חברי הכנסת אריאל קלנר ואושר שקלים מהליכוד. הצעות החוק מכוונות כנגד בכירים במערכת הפוליטית מהמרכז והשמאל, כמו יאיר גולן ובוגי יעלון. הצעת החוק של קלנר עברה ברוב של 47 מול 37. הצעת החוק של שקלים עברה ברוב של 48 בעד מול 37 נגד. ההצעות הועברו לדיון בוועדת החוץ והביטחון.
הצעות החוק מתבססות על הצעה שהוגשה במקור ע"י סגן השר אלמוג כהן. הן יחולו על מי ששירת בדרגת סגן אלוף ומעלה או דרגה מקבילה לה. הזכויות שישללו הוא הורדה בדרגה, שלילת פנסיה והטבות אחרות. בדברי ההסבר נאמר: "השר המוסמך רשאי להורות על שלילת ההטבות מבכיר שהמריד, קרא או עודד לסרבנות להפסקת התנדבות, להפסקת תמיכה של מדינה להטלת סנקציות מצד מדינה על מדינת ישראל וכן מקצין בכיר שהוציא את דיבת זרועות הביטחון של מדינת ישראל או משרתי זרועות הביטחון של מדינת ישראל לרעה בארץ או בעולם בגין עבודתם מכוח הוראות הממשלה". הוציא דיבה זו אמירה שמקנה לשר בעצם חופש פעולה מוחלט.
בהצעות החוק נאמר: "על רקע הוויכוח הפוליטי במדינת ישראל השתרשה תופעה של חציית קווים מצד קומץ בכירים לשעבר במערכת הביטחון המנצלים את מעמדם, דרגתם ותפקידם כמנוף לחץ על הממשלה תוך פגיעה קשה בביטחון ישראל. כל זאת, באמצעות המרדה וקריאה לסרבנות, קריאה להטלת סנקציות על מדינת ישראל, הפצת מסרים של דה-לגיטימציה לפעילות צבא הגנה לישראל ועוד".
על פי הצעות החוק "חופש הביטוי שמור לכל אזרח במדינה, אך מערכות הביטחון של מדינת ישראל לא יוכלו מוסרית ומעשית להשלים עם פגיעה בביטחון מצד יוצאי המערכת שנהנים ממעמד, יוקרה, הטבות חומריות. מטרת הצעת החוק היא לשרטט קו אדום ורף ממלכתי מחייב".
ח"כ נאור שירי מיש עתיד אמר בדיון שהוא מתנגד להצעות החוק כדי להגן על שר החינוך יואב קיש שקרא לסרבנות. "תתחילו ביואב קיש", אמר. ח"כ גלעד קריב מהדמוקרטים אמר שקלנר ושקלים שכחו לקבוע בהצעת החוק שישברו לבכירים את החרב יקרעו את הדרגות וישלחו אותם לאי השדים". זאת, כמו בפרשת דרייפוס. לדבריו "הצעת החוק לא תטשטש את העובדה שיאיר גולן חינך את ילדיו לשירות משמעותי ולראש הממשלה בן פרזיט משתמט ופחדן. ראש הממשלה הפחדן ייזכר לנצח כאבי אבות הקונספציה הטומאה והבריחה מאחריות".
"פגיעה קשה בריסון הכוח השלטוני"
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית גם את הצעת החוק של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), שמפקיעה מנשיא בית המשפט העליון את הסמכות לקבוע את הרכב השופטים בדיונים, שמכוונת ישירות נגד הנשיא הנוכחי יצחק עמית. במקום זאת, ההרכב ייקבע על ידי מחשב. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, הביעה התנגדות להצעת החוק. ההצעה אושרה ברוב של 48 בעד מול 37 נגד.
ההצעה היא חלק מרצף חוקי ההפיכה המשטרית שעוברים היום בקריאה טרומית, במליאת הכנסה במטרה לפגוע באופוזיציה ובמערכת המשפט ולאפשר מינויים פוליטיים בלתי מקצועיים. היא הובאה לדיון כבר ביוני אבל ההצבעה נדחתה בשל חרם ההצבעות של המפלגות החרדיות. החרם הזה הוגמש בשבועות האחרונים בשל מרתון הדיונים על חוק ההשתמטות והמפלגות החרדיות הסכימו להצביע בעד חוקי הפיכה משטרית. היא צפויה לעורר התנגדות עזה של מערכת המשפט וארגונים אזרחיים, בשל פגיעה במעמדו של נשיא בית המשפט העליון ובעצמאות מערכת המשפט.
החוק הקיים קובע שקביעת הרכב בית המשפט העליון שיישב בדין בתיקים תיעשה על ידי נשיא בית המשפט העליון. בהצעת החוק נקבע כי: "מטרתו של תיקון זה היא להביא לכך שהרכב בית המשפט העליון ייקבע באופן בלתי תלוי, וללא התערבות גורם אנושי. תיקון זה נחוץ, שכן לעיתים קביעת הרכב בית המשפט בשבתו כבית משפט גבוה לצדק עשויה לקבוע את תוצאת הדיון עוד בטרם החל".
"על מנת להביא למצב בו לא ניתן יהיה לשלוט בתוצאת עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון עוד בטרם החל הדיון, מוצע לקבוע כי קביעת הרכבי הדיון בבית המשפט העליון תיעשה באופן קבוע באמצעות מחשב, כך שאף גורם אנושי לא יוכל להשפיע על הרכב היושבים בדין, וממילא לא ניתן יהיה להשפיע על תוצאות ההליך עוד בטרם החל". בנוסף בקשה לדיון נוסף לא תוכרע ע"י שופט שיקבע נשיא בית המשפט אלא ברוב קולות השופטים.
בחוות דעת שהעבירה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לוועדת השרים לחקיקה היא כותבת שמדובר בסמכות ניהולית מובהקת של רבים מנשיאי העליון בעולם המערבי. היא מציינת שמרבית ההרכבים נקבעים כבר היום על בסיס מערכת ממוחשבת. הנשיא מתערב רק לטובת חלוקה שוויונית של עומס הדיונים, או כשההליך מעורר שאלה משפטית מורכבת במיוחד, או כזו בעלת משמעות ציבורית מיוחדת. לדבריה, מדובר באחוזים בודדים מכלל התיקים בכל שנה.
לדבריה, היוזמה "מצטרפת לשורת יוזמות חקיקה המחלישות את מערכת המשפט ומערערת את האמון בה. משקלם המצטבר של מהלכי חקיקה אלה מוביל לפגיעה קשה במנגנוני הריסון והאיזון של הכוח השלטוני ומשפיע באופן מהותי על אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל".
נבחרת הדירקטורים תבוטל
עוד אושרה בטרומית הצעת החוק לביטול נבחרת הדירקטורים שהגיש ח"כ אביחי בוארון (הליכוד). מדובר בהצעת חוק שיזם השר הממונה על החברות הממשלתיות דודי אמסלם. ההצעה מקודמת כהצעת חוק פרטית בשל התנגדות הייעוץ המשפטי. ההצעה אושרה ברוב של 46 תומכים נגד 35 מתנגדים ותעבור לוועדת הכנסת לקביעת ועדה להכנתה.
אמסלם הילך בדיון אימים על המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון. "כרגע זו הצעת חוק פרטית. בעזרת השם בשבוע הבא תעבור הצעת החוק הממשלתית כי מר לימון מפריע לעבוד", אמר אמסלם, והוסיף: "גיל לימון תוקע את הכל. אני מזהיר אותך - אל תתערב בתחומים לא שלך ואל תפריע לי בעבודה".
לפי ההצעה של בוארון, "במקום שהדירקטורים ייבחרו מרשימה סגורה על ידי השר שאליו כפופה החברה הממשלתית, מינוי הדירקטורים יבוצע על ידי השרים בלא צורך בהליך תחרותי". בוארון מבקש לצמצם את האיסור הקיים על מינוי דירקטורים שיש להם זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה. כמו כן, השרים יוכלו למנות ליו"ר חברה ממשלתית גם מי שאינו מכהן כדירקטור בחברה. הטענה היא ש"הצורך בתיקונים נובע מהרצון לייצר ייצוג רחב ומגוון לקבוצות שונות בחברה הישראלית שכיום לא מיוצגות כראוי, בדגש על אוכלוסיות אשר מגיעות מהפריפריה החברתית או הגיאוגרפית".
ח"כ עדי עזוז (יש עתיד) ציינה בדיון כי "לפני הקמת נבחרת הדירקטורים החברות היו בגירעון של 600 מיליון שקל - ועברו לפלוס של מאות מיליונים".
קודם לכן היום אושרה בטרומית הצעת חוק לביטול האיסור על מינויים פוליטיים לתפקידים בכירים ולדירקטוריונים בחברות ממשלתיות.
שתי הההצעות מקודמת למרות ביקורת קשה שמתח עליהן המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון. על פי חוות הדעת ששלח לוועדת השרים לחקיקה, הצעות החוק "פוגעות בציבור והופכות את החברות הממשלתיות למאגר של משרות לשם מינוי מקורבים". לטענתו, "קידום הצעת החוק יוביל לפוליטיזציה של החברות הממשלתיות, יהפוך אותן למאגר של משרות לשם מינוי מקורבים ויפגע קשות במקצועיות הניהול שלהן. הדבר ישפיע באופן ישיר על התוצאות העסקיות של החברות, על כלכלת ישראל, על איכות השירותים החיוניים הניתנים לאזרחים דרך החברות הממשלתיות ועל מעמדה של ישראל כמדינה המחויבת לעקרונות של ממשל תאגידי תקין"
הוא הזהיר כי "משמעותם של השינויים המוצעים היא התרחקות ניכרת מעקרונות הבסיס של הממשל התאגידי, באופן שיסב נזק לפעילות המסחרית של החברות, ויפגע בתפיסת אמינותן, ומקצועיותן בסביבה העסקית תחרותית בישראל ובמדינת זרות".
