משרד הבריאות: מס הסוכר השפיע על הרגלי הצריכה – גם לאחר ביטולו
לפי מחקר משרד הבריאות, העלאה של לפחות 17% במחירי המשקאות בעקבות המס הובילה לירידה מובהקת במכירות ביותר ממחצית מהמוצרים שנבדקו. בממוצע, מכירות משקאות עם סוכר ירדו ב־24% ודיאט ב־30%. גם לאחר ביטול המס – הצריכה נותרה נמוכה לעומת התקופה שלפניו
מחקר חדש שערכה ד''ר נעמי פליס איסקוב, מנהלת המחקר של אגף התזונה של משרד הבריאות יחד עם חוקרים נוספים, מצא כי המס על משקאות מסוכרים היה אפקטיבי, הוריד משמעותית את המכירות ואפקט ההשפעה שלו המשיך גם אחרי ביטולו. המחקר הוצג היום בכנס איגוד רופאי בריאות הציבור ובתי הספר לבריאות הציבור.
ממשלת השינוי הטילה בינואר 2022 מס קנייה על משקאות ממותקים: שקל לליטר על משקאות עתירי סוכר (מעל 5 גרם ל־100 מ״ל); 0.7 שקל לליטר על משקאות עם פחות סוכר או על דיאט (ממותקים מלאכותית). בממוצע, על בקבוק של 1.5 ליטר זה שווה תוספת של 1.05–1.5 שקל למחיר. עם עליית של ממשלת נתניהו-סמוטריץ'-חרדים, המס בוטל בלחץ החרדים, צרכנים כבדים של משקאות עם כמות סוכר גבוהה. זאת, על אף המלצות של כמה רבנים שהתריעו בפני השלכות החמורות של צריכה מוגברת של סוכר.
ישראל היא שיאנית של כריתת גפיים בגין סוכרת בקרב מדינות OECD. על אף הניסיונות של אנשי רפואה ומשרד הבריאות להחזיר את המס - כל הניסיונות עלו בתוהו, והממשלה הנוכחית התעקשה להחזיר את המצב לקדמותו - קרי, ללא מיסוי.
המחקר בחן את השפעת מס המשקאות הממותקים (SSB tax) שהוטל בישראל בינואר 2022 ובוטל לאחר שנה, על מחירי המשקאות ועל היקף הרכישות. המחקר בחן 3 תקופות: לפני הטלת המס (ינואר 2020-ינואר 2022), בזמן הטלת המס (ינואר 2022-ינואר 2023) ואחרי הטלת המס (מאי 2023-אפריל 2024) ובדק את השינויים במחיר ובכמות הנמכרת של משקאות מתוקים לפי כמות סוכר, גודל וסוג מס שהוטל (מלא או חלקי). הניתוח לקח בחשבון שינויים עונתיים וגם שינויים בכמויות ובמחירים שחלו באותן תקופות במשקאות שלא מוסו אף פעם (כגון מים מינרלים) - על מנת לנטרל אפקטים שאינם קשורים למס עצמו.
לפי הממצאים, העלאה של לפחות 17% במחיר גררה ירידה מובהקת במכירות ביותר מ־50% מהמשקאות, כאשר משקאות בעלי מס מופחת (מסוג דיאט) ירדו במכירות ב־30.65% ומשקאות עם מס מלא (עם סוכר) ירדו במכירות ב־24.14%. לא פחות מעניין היה מה שהתרחש אחרי ביטול המס: המחירים נותרו גבוהים יחסית, אבל המכירות עדיין היו נמוכות לעומת התקופה שלפני המס - ירידה של כ־23.86% במשקאות מופחתי מס וירידה של כ־12.79% במשקאות עם מס מלא. לגבי משקאות קטנים, לא נצפו שינויים מובהקים במחיר או במכירות – לא עם כניסת המס ולא עם ביטולו.
בשבוע שעבר פרסם חוקר התזונה ד"ר קווין הול מאמר אורח בניו יורק טיימס, בו הוא טוען כי הבעיה המרכזית בבריאות הציבור בארה״ב בהקשר של תזונה אינה נעוצה בחולשות אישיות או בחוסר משמעת תזונתית (כפי שנהוג לחשוב), אלא בסביבה תזונתית "רעילה" המבוססת על שפע של מזון אולטרה־מעובד. הול מסביר כי כל עוד לא יתמודדו ברמה מערכתית עם הסביבה הזו – תוספי תזונה, גאדג׳טים, או ״האקים״ שונים לבריאות הם הסחת דעת יקרה ולא יעילה. הול מציע סדרה של צעדים נוקשים לרבות מיסוי אגרסיבי על מזון לא בריא (לרבות מזון עם כמויות גדולות של סוכר); סימון אזהרה ברורים על מוצרים (להדגיש שיש כמויות גדולות של סוכר למשל) ואף הגבלות שיווק של ממש, במיוחד לילדים.
כלומר, "כישלון הדיאטות" הוא דבר מוכח ובטווח הארוך כולן נכשלות, ולא מטפלות בשורש הבעיה. הול מציע לטפל בצד "היצע" ולא "בביקוש", שכן סביבת מזון רעילה גורמת לעלייה ספונטנית של מאות קלוריות ביום ולעלייה בשומן גוף - ומנגד צמצום מזון כזה מוביל לירידה במשקל בלי מאמץ.
מעניין במיוחד מה שקרה בקרב מהגרים: עם המעבר לארה״ב או בריטניה הם משמינים וחולים יותר (בגלל העלייה בהיצע). הוא קורא לממשלות לא להסתפק בהמלצות עמומות, בהגדרות חדשות ל"בריא", או בהבטחות לבחון מגבלות שיווק – אלא לצעדי מדיניות מעשיים ומחייבים - לרבות מיסוי וסימון. האחריות היא של מנהיגות פוליטית שלא טיפלה בסביבה התזונתית שמחליאה את הציבור, ובסופו של דבר, בטווח הארוך, גורמת לזינוק בהוצאות בריאות כדי לטפל באותן השלכות הרסניות של מזון לא בריא.
