הממשלה מציעה להגדיל את תקרת הגירעון בחמש השנים הקרובות: תעמוד השנה על 3.9%
לפי החוק הנוכחי, הגירעון אמור לעמוד על 1.5% תוצר, והממשלה עדכנה את הנתון בכל שנה; כעת היא מבקשת להתאים את הגירעון לתחזיות העתידיות
בהצעת תקציב 2026 שהונחה היום (ב') על שולחן הכנסת מסתתר שינוי משמעותי בתוואי הגירעון בשנים הקרובות. בעוד החוק הנוכחי קובע כי הגירעון אמור לעמוד מדי שנה על 1.5% תוצר, הצעת החוק מציעה כי בחמש השנים הקרובות הקרובות הוא יהיה גבוה יותר. כלומר, בשונה משנים קודמות בהן הממשלה תיקנה בכל שנה רק את הגירעון לשנת התקציב הקרובה, החליטו בממשלה כבר כעת להתאים את הגירעון לתחזיות העתידיות. לפי ההצעה, הגירעון יירד בכל שנה בכ0.5%, כך בשנת 2026 יעמוד על 3.9%, בשנת 2027 יעמוד על 3.4%, בשנת 2028 יעמוד על 2.9%, בשנת 2029 יעמוד על 2.4%, ומשנת 2030 ואילך הגירעון יעמוד על 1.5%.
תחזיות הגירעון הללו, לשנים 2027-2028, גבוהות משמעותית ממסמך הנומרטור שפורסם ערב אישור התקציב בממשלה, שם נכתב כי הגירעון החזוי ל-2027 הוא 2.6% תוצר, ולשנת 2028 2.7% תוצר. השינוי מלמד על הגידול החריג בהוצאות הממשלה שהתרחש בעת בניית תקציב 2026.
תקציב המדינה לשנת 2026 עומד על כ-660 מיליארד שקל, זאת לעומת כ-650 מיליארד בשנת 2025. במקביל, תקציב הביטחון הופחת בכ-27 מיליארד שקל (23 מיליארד בסעיף הביטחון המרכזי, וכ-4 מיליארד בסעיף 31 (הוצאות שונות לביטחון). כך שהתקציב (ללא ביטחון) התרחב בכ-37 מיליארדי שקל. את הגידול המשמעותי ביותר הובילו המשרדים החברתיים: תקציב משרד החינוך גדל בכ-7.1 מיליארד שקל, תקציב משרד הבריאות גדל בכ-4.2 מיליארד שקל, תקציב משרד הרווחה גדל בכ-1.8 מיליארד וסעיף הגמלאות (הפנסיות התקציביות) גדל בכ-1.9 מיליארד שקל. הגידול בתקציבים הללו נחשב טבעי, ולא משקף שינוי של סדרי עדיפויות. אלא שכלל הגידולים הללו מגיעים לכ-15 מיליארד שקל בלבד.
בנוסף, יש גידול משמעותי של כ-6.7 מיליארד שקל בתשלומי הריבית השנתיים, עוד כ-4.1 מיליארד שקל למשרד לביטחון לאומי, גידול המשקף את כוחו הפוליטי של בן גביר. כמו כן, יש גידול של 1.3 מיליארד שקל בתקציב משרד החוץ כחלק מהסכמות פוליטיות עם גדעון סער, גידול בתקציב משרד ראש הממשלה (סעיף 4) של כ-2.3 מיליארד שקל הנובע מגידול של כ-800 מיליון בתכנית התקציבית המכונה "משרדי ממשלה ולשכות שרים" (מה שמכונה לעיתים ה'משרדים המיותרים'), וכן גידול של כמיליארד וחצי שקל לסעיף הרזרבה של המשרד. כמו כן, יש גידול של למעלה מ-1.1 מיליארד שקל בסעיף הוצאות שונות/רזרבה שכנראה מיועד לכספים קואליציוניים שיועברו בהמשך השנה.
