בלעדי
ברקע דרישת יועמ"שית הכנסת: הממשלה הגישה את הצעת התקציב ל-2026
התקציב ל-2026, שאמור להיות מאושר עד 31 במרץ אחרת הכנסת תתפזר אוטומטית, הוגש בחופזה ובאיחור ניכר; יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק, דרשה להותיר מרווח זמן של 60 יום בין אישור התקציב בקריאה הראשונה לבין הקריאות השנייה והשלישית
הממשלה שיגרה הערב (א') לכנסת את הצעת חוק תקציב המדינה לשנת 2026, לצד הצעת חוק ההסדרים, באיחור משמעותי ביחס ללוחות הזמנים הקבועים בחוק. על פי החוק, על הממשלה להניח את התקציב על שולחן הכנסת עד 31 באוקטובר 2025, אולם שנת התקציב 2026 החלה ללא תקציב מאושר.
המהלך בוצע לאחר התערבות היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, שהתעקשה כי הצעת החוק תונח עוד השבוע ותובא להצבעה בקריאה הראשונה עד 29 בינואר. זאת, כדי לאפשר לכנסת לדון בתקציב באופן יסודי במשך 60 ימים עד למועד האחרון לאישורו בקריאה השנייה והשלישית, ב־31 במרץ. אי אישור התקציב בקריאות שנייה ושלישית עד מועד זה יוביל אוטומטית לפיזור הכנסת.
לכלכליסט נודע כי שר האוצר תכנן לבצע תרגיל שלפיו יאושר לקריאה ראשונה רק חוק ההסדרים, ולאחר מכן יתקדם הדיון בחוק ההסדרים בוועדות תוך המתנה עם אישור חוק התקציב עד שיאושר חוק ההשתמטות, גם אם הדבר ייארך שלושה שבועות. כך שהכנסת תמתין ושהדיון בתקציב בכנסת יימשך רק כמחצית מ־60 הימים שהחוק קובע או פחות. לסמוטריץ’, שמפלגתו לא עוברת בסקרים את אחוז החסימה, חשוב לאשר את הרפורמות בחוק ההסדרים (כמו רפורמת החלב שלא תעבור בהיעדר רוב ועוד) לקראת הבחירות ולא באמת לדון בתקציב המדינה. החרדים בדקו עם הרבנים והסכימו לתמוך בחוק ההסדרים לפני אישור חוק ההשתמטות. אבל היועמ”שית לכנסת אפיק בלמה את המהלך והודיעה שהדבר לא יקרה וכי על הכנסת לדון בתקציב לפחות 60 ימים. זאת במיוחד לנוכח העובדה שגם כך חוק ההסדרים עמוס סעיפים ורפורמות.
על פי הצעת החוק, היקף התקציב לשנת 2026 יעמוד על 659.6 מיליארד שקל. תשלומי החוב של המדינה, למעט לביטוח הלאומי, יסתכמו ב־151.8 מיליארד שקל. תקציב מערכת הביטחון נקבע בספר התקציב על 112 מיליארד שקל, אולם על פי הערכות הוא צפוי לגדול במהלך השנה לנוכח המצב הביטחוני.
מסעיפי התקציב עולה כי התקציב הכולל של "המשרדים המיותרים" שהוקמו מכוח ההסכמים הקואליציוניים יעמוד השנה על כ־1.4 מיליארד שקל, עם 378 תקנים. במסגרת זו, משרד ההתיישבות בראשות השרה אורית סטרוק (הציונות הדתית) יקבל 425 מיליון שקל ו־55 תקנים, ולצדו מסגרת הרשאה להתחייבויות בסך 847 מיליון שקל. המשרד משמש כקבלן ביצוע של הממשלה בשטחים באמצעות החטיבה להתיישבות ובאזורים נוספים ברחבי הארץ.
המשרד לפיתוח הנגב והגליל, בראשות השר יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית), יתוקצב ב־332 מיליון שקל ויפעל עם 73 תקנים. משרד התפוצות, בראשות השר עמיחי שיקלי (הליכוד), יקבל כ־183 מיליון שקל ו־57.5 תקנים. המשרד לשוויון חברתי, בראשות השרה מאי גולן (הליכוד), יזכה ל־114 מיליון שקל ו־43 תקנים.
משרד ירושלים ומסורת, שממנו התפטר ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה), יקבל 100.5 מיליון שקל ו־42.5 תקנים. האחריות על הילולת מירון, הכלולה בתחום פעילות המשרד, תועבר לסגן השר החדש ח"כ ישראל אייכלר, שאמור להתמנות לתפקיד מחר. משרד המורשת, בראשות השר עמיחי שיקלי (עוצמה יהודית), יתוקצב ב־76.2 מיליון שקל ו־29.5 תקנים.
המשרד לשיתוף פעולה אזורי, בראשות השר דודי אמסלם (הליכוד), יקבל 26 מיליון שקל, עם 36.5 תקנים. הרשות לפיתוח המגזר החרדי, שעליה הופקד בעבר סגן השר ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), תזכה לתקציב של 12 מיליון שקל ו־12 תקנים. המשרד לנושאים אסטרטגיים, שממנו התפטר השר רון דרמר, יתוקצב ב־6 מיליון שקל עם 14.5 תקנים. בנוסף יוקצו 19.6 מיליון שקל ללשכות שרים וסגני שרים במשרד ראש הממשלה, עם 14.5 תקנים. שכר שרי הממשלה יעמוד על 34.2 מיליון שקל.
תקציב המשרדים הללו נכלל במסגרת תקציב משרד ראש הממשלה, העומד על כ־6 מיליארד שקל. במסגרת תקציב זה נכללים גם 68.3 מיליון שקל למערך הגיור עם 50 תקנים, וכן 44.5 מיליון שקל לתמיכה בארגוני הנצחה. עוד עולה מנתוני התקציב כי תקציב משכן הנשיא יגיע השנה לכ־89 מיליון שקל.
תקציב הכנסת, כפי שמציע האוצר, עומד על 1.1 מיליארד שקל, אך בפועל הוא נקבע בלעדית על ידי הכנסת באמצעות ועדת הכנסת. לפי נתוני האוצר, תקציב שכרם ותנאיהם של חברי הכנסת יעמוד על 273 מיליון שקל, כאשר ועדת הכנסת היא שתחליט על היקף התקציב הסופי ועל חלוקת הסעיפים.
עוד כוללת הצעת התקציב היערכות לבחירות לכנסת ה־26, הצפויות להתקיים במהלך השנה, בהיקף כולל של 727 מיליון שקל. מתוכם, 286 מיליון שקל מיועדים למימון שוטף של מפלגות ולמימון בחירות, ו־411 מיליון שקל יוקצו לוועדת הבחירות המרכזית. באוצר מעריכים כי סכום זה יוגדל בהמשך באישור ועדת הכספים.
לפי הצעת התקציב, יוקצו כ־5 מיליארד שקל לכספים קואליציוניים. בין היתר, לחינוך העצמאי המקורב ליהדות התורה יוקצו 2.1 מיליארד שקל, ולמעיין החינוך התורני המקורב לש"ס 1.2 מיליארד שקל. למוסדות הפטור החרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה יוקצו 289.5 מיליון שקל, ולמוסדות מוכרים שאינם רשמיים 508.8 מיליון שקל. זאת, לאחר שהממשלה הודתה לאחרונה בבג"ץ כי ועדת הכספים אישרה בדיעבד העברת 1.1 מיליארד שקל למוסדות חרדיים, אף שהכסף כבר הועבר קודם לכן. בנוסף, יוקצו 130 מיליון שקל למינהל החינוך הדתי במשרד החינוך, וכ־312 מיליון שקל לתמיכה בתרבות יהודית ובמוסדות תורניים.
תקציב המשרד לשירותי דת יעמוד בשנת 2026 על 887.3 מיליון שקל, עם 491 תקנים. במסגרת זו יוקצו 405 מיליון שקל למועצות הדתיות, 82 מיליון שקל לתמיכה בשירותי דת, ו־17.6 מיליון שקל לבתי עלמין.
