למרות התנגדות נחרצת של מירי רגב - האוצר ממשיך ביישום אגרת הגודש בגוש דן
על אף ההתנגדות הנחרצת של שרת התחבורה, באוצר לא מוותרים על מס הגודש בגוש דן ותהליכי היישום נמשכים. רגב טוענת כי יש להטיל את המס אחרי שיושלמו חלופות לתחבורה ציבורית. בינתיים, הזכיין כבר נבחר והפרויקט מקודם תכנונית
במהלך אירוע הנחת אבן פינה לקו החום של ה־BRT (אוטובוסים מהירים) בבאר יעקב, התייחסה שרת התחבורה מירי רגב לסוגיית מס הגודש, שלו היא מתנגדת נחרצות. "ברגע שהמדינה כולה מרושתת, אז יהיה אפשר לדבר באמת על מס גודש, אבל עד אז לא יהיה. הם יכולים ללכת להוציא מכרזים לשערים, אבל זה לא יעזור להם, מס גודש לא יהיה. רק כשיהיו רכבת ממקום למקום ואוטובוס כל 10 דקות... האוצר יכול להחליט מה שהוא רוצה, גם ראש הממשלה מתנגד לזה, הוא בבירור אמר לי שלא יהיה מס גודש", אמרה רגב.
נושא מס הגודש נידון כמו פינג־פונג בין האוצר למשרד התחבורה כבר יותר משלוש שנים. לאחרונה לא התקיימו דיונים בנושא, אך מקורות שמעורבים בפרויקט מבהירים שהדבר לא נעשה משום שהרעיון נזנח. להפך, פקידי האוצר, בניגוד לפוליטיקאים, מתכננים לטווח הארוך ולא הקצר. הם מבינים שאף שר בעל שאיפות לעתיד לא יחל ביישום חוק שמטיל מס נוסף על התושבים שבועות לפני הפריימריז בליכוד וחודשים לפני הבחירות לראשות הממשלה, ועל כן הם מעדיפים להמתין בסבלנות לעיתוי מתאים יותר מבחינת האווירה הפוליטית. בנוסף, הם שומעים את רגב, שלא אומרת "לא", אלא אומרת "לא עכשיו".
הזכיינים יתבעו את המדינה
בנאומה בשבוע שעבר בבאר יעקב, כמו גם בהזדמנויות אחרות, רגב הסבירה כי היא אינה מתנגדת לרעיון של מס גודש באופן עקרוני, אך מסרבת לקדם אותו לפני שיינתן מענה רחב לצורך בתחבורה ציבורית. בתגובה לכלכליסט בעבר השיב משרד התחבורה כי רגב מתנגדת להחלת מס גודש כל עוד לא ניתנה לציבור חלופה תחבורתית הולמת, זמינה ויעילה. "לא ניתן להטיל גזירה נוספת על ציבור הנהגים והנוסעים לפני השלמת פרויקטי תחבורה ציבורית משמעותיים שיאפשרו שינוי אמיתי בדפוסי הנסיעה", לשון התגובה.
באוצר מאמינים כי כל עוד הרכבת הקלה, פרויקט המטרו וקווי ה־BRT ימשיכו להתקדם בקצב מהיר, יהיה קל יותר למצוא אוזן קשבת במשרד התחבורה לסוגיית מס הגודש. אך זו אינה הפעם הראשונה שרגב מבהירה כי לא תאפשר ליישם מס גודש. בנובמבר 2025 הודיעה רגב בוועדת הכספים, כי היא מתנגדת למס הגודש שהאוצר מקדם בגוש דן ופועלת לבטלו. רגב אף ציינה כי עריכת המכרז להפעלת שערי מס גודש וההתנהלות של משרד האוצר מול הזכיינים הן מחדל, וכי המשך קידום המכרז יעמיד את המדינה במצב בעייתי מול הזוכים. "הם יזכו ויתבעו את מדינת ישראל במיליארדי שקלים", כתבה רגב, שגם פנתה לנתניהו בדרישה לקיים בדחיפות דיון לביטול המס, ולטענתה נענתה בחיוב. רגב קיבלה תמיכה גם מצד המפלגות החרדיות, כאשר בימים אלה מקדם ח”כ משה גפני (דגל התורה) הצעת חוק לביטול מס הגודש.
למרות השקט שמשדר משרד האוצר, המאבק של שרי הממשלה מתנהל במקביל להתקדמות יישום מס הגודש בשטח. בתחילת 2026 קבוצת אלקטרה, בשיתוף חברת התשתיות האמריקאית TransCore, זכתה במכרז להקמה ולתפעול של 220 שערי אגרה ומערכות לפרויקט מס הגודש. לאחר ההקמה תתפעל אלקטרה את הפרויקט במשך כ־20 שנה.
היקף ההכנסות מהפרויקט צפוי להסתכם בכ־1.25 מיליארד שקל, כאשר על פי הערכת החברה, התמורה הצפויה לאורך תקופת הזיכיון כוללת מענק בגין הקמת הפרויקט בסך של כ־400 מיליון שקל והכנסה נוספת המוערכת בכ־850 מיליון שקל לאורך תקופת הזיכיון. מבחינת אלקטרה, הפרויקט עדיין רלבנטי והוא חלק בלתי נפרד מרשימת ההתחייבויות העסקיות שלה לשנת 2027.
המס יממן את את המטרו
באוצר מאמינים בפרויקט באופן נחרץ. על פי חלוקה שביצע אגף התקציבים במשרד האוצר, מחצית מהסכום תופנה לשיפור תשתיות התחבורה הציבורית, כמו עיבוי שירות, הגדלת תדירות הנסיעות, שיפור תשתיות וכדומה. אלו אותן תשתיות שאמורות לשרת את מי שיבחר לנטוש את הרכב הפרטי בשעות העומס. המחצית השנייה תועבר לטובת הקמת המטרו.
על פי הנוסחה שנקבעה, מחצית מעלות הקמת המטרו תגיע מהאוצר, והמחצית השנייה ממסים, שחלק גדול מהם אמור להיות מס הגודש. אך מעבר לסוגיית המימון, באוצר מאמינים כי מס גודש אכן מסוגל להפחית את הגודש, ולראיה הציגו הוכחות מערים אחרות בעולם, כמו סינגפור, ניו יורק ולונדון.
