בנק ישראל מתנגד להצעה לסבסוד משכנתאות, נתניהו לא הזמין אותו לדיון בנושא
רה"מ יקיים היום דיון בהצעת יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון לסבסד רטרואקטיבית משכנתאות שהתייקרו בעקבות עליית הריבית, שזוכה להתנגדות חריפה של משרד האוצר ובנק ישראל. בכירי האוצר מזהירים כי המהלך מנוגד למדיניות המוניטרית, ועלול לפגוע בעצמאות הבנק המרכזי ולעוות את שוק המשכנתאות
היום (ה') ב-17:00 צפוי נתניהו לקיים ישיבה בנושא סבסוד משכנתאות שהתייקרו כתוצאה מעליית הריבית – הצעה שאבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, מנסה לקדם זה מספר חודשים. בנק ישראל, שלצד משרד האוצר מתנגד בנחרצות להצעה, לא הוזמן לדיון, מה שיכול להיראות כעוד ניסיון החלשה מצד הממשלה.
עד עתה התקיימו לפחות שתי פגישות בין שמחון לבכירי האוצר, ובמשרד האוצר גובשה עמדה מקצועית תקיפה נגד המתווה. השבוע עברו הדברים לפסים רשמיים: במכתב ששלחו לפני מספר ימים לשמחון כותבים שלושה מבכירי משרד האוצר – סגן הממונה על התקציבים מתן יגל, סגן בכיר לחשב הכללי איתן פלבני, וסגנית הבכירה לכלכלן הראשי מורן משה חנציס – כי "לעמדתנו המקצועית, הצעתך להתערבות בשוק המשכנתאות עשויה להיות בעייתית במגוון רחב של מישורים".
ההצעה של שמחון היא לחשב לנוטלי משכנתאות כמה התייקר ההחזר החודשי שלהם בעקבות עליית הריבית בחלק המשתנה של המשכנתא – ולהחזיר חלק מההתייקרות הזו, רטרואקטיבית, עד עשור אחורה. הרעיון שבבסיס ההצעה הוא לסייע לציבור רוכשי הדירות, שרובם נטלו את המשכנתא בסביבת ריבית נמוכה, ומאז 2022 החזרי המשכנתא החודשיים שלהם זינקו, במקרים רבים באלפי שקלים בחודש.
במכתב של בכירי האוצר הם מציינים כי ההצעה מהווה "צעד מנוגד למדיניות המוניטרית של בנק ישראל", שמטרתה לשמור על יציבות המחירים באמצעות השפעה על מחיר הכסף במשק. הריבית שקובע בנק ישראל "משפיעה כמובן על הריביות בכל המשק, לרבות על הריבית שגובים הבנקים המסחריים מנוטלי הלוואות לדיור", מזכירים באוצר, ומוסיפים כי "חלק ניכר מההשפעה המרסנת של העלאת הריבית על שיעור האינפלציה מושג באמצעות צמצום הצריכה הפרטית באמצעות ייקור מחיר הכסף, לרבות למשכנתאות". ההצעה לסבסד את המשכנתאות, לדבריהם, "מיישמת מדיניות הפוכה ומביאה בפועל להפחתת אפקטיביות המדיניות המוניטרית", באופן שעלול לחייב "העלאות נוספות של הריבית במשק, או להארכת משך הזמן בו שיעורי הריבית יהיו גבוהים".
מכאן עוברים באוצר לשאלת עצמאות הבנק המרכזי. "עצמאותו של בנק ישראל מהווה נקודת חוזקה במאפייני הכלכלה הישראלית", כותבים באוצר. "פעולה ממשלתית חסרת תקדים בניגוד למדיניותו של הבנק המרכזי עלולה להיתפס כהחלשת המוסדות ופגיעה באפקטיביות המדיניות המוניטרית בישראל, ומשכך גם באמון משקיעים".
על הרקע הזה, העובדה שבנק ישראל כלל לא זומן לישיבה אצל נתניהו – אף שהוא מתנגד מרכזי למהלך ושבידיו משקל סגולי גבוה – אינה נתפסת במערכת כטעות טכנית, אלא כמהלך מודע שמחליש את כובד משקלו של הנגיד בדיון.
חלק מהביקורת על ההצעה של שמחון היא בכך שהיא מתמקדת בסיוע לפלח מאוד ספציפי מנוטלי האשראי: הסבסוד יינתן על השפעת הריבית, ולא על השפעת האינפלציה, זאת על אף שמי שלקח משכנתא צמודת מדד וראה את יתרת הקרן מזנקת עם המדד, נפגע בצורה חדה יותר. בנוסף, מי שלקח הלוואות יקרות לצורך הקמת עסק או ניהולו – עסקים קטנים שנפגעו מאוד מעליית הריבית – לא אמור ליהנות מהצעד. כך ניתן לטעון כי נוצר גבול שרירותי בין קבוצות נפגעים שונות, אף שכולן נפגעו מאותו שינוי בריבית.
"מדובר בצעד החושף את המדינה לטענות קשות הן במישור השוויון, הן במישור ההסתמכות והן בטענות לשרירותיות", נכתב במכתב. "זאת הן בבחירה באוכלוסיית לווי המשכנתאות כאוכלוסיית יעד, למרות קיום קהלים רבים אחרים שהכנסתם הפנויה הושפעה מעליית הריבית, והן במיקוד דווקא בלווה שבחר לקחת הלוואה בריבית משתנה".
עוד מציינים באוצר כי ההטבה צפויה להיטיב בעיקר עם משקי בית חזקים יחסית, שמלכתחילה יכלו להרשות לעצמם הון עצמי של מאות אלפי שקלים לרכישת דירה. "הדבר נכון גם אם תוגבל ההטבה למי שרכשו דירה במחיר גבוה מהממוצע", נכתב. מנגד, "משקי בית נטולי נכסי מקרקעין, המהווים כ־30% ממשקי הבית בישראל, אינם צפויים ליהנות מהטבה זו", וכך גם בעלי עסקים וקבוצות נוספות שנפגעו מעליית הריבית אך אינם חלק מהמתווה. מעל הכול, מדגישים באוצר, "הצעתך אינה כוללת בדיקה של מבחני הכנסה ו/או עבודה כלשהם".
במכתב מזכירים בכירי האוצר כי משקי בית שרכשו דירה בשנים האחרונות "נהנו גם כך מעליית ערך של עשרות אחוזים בשווי הנכסים, עוד בתקופה שלפני עליית הריבית", כך ש"לפחות בחלק מהמקרים, העלייה בהחזר החודשי עקב עליית הריבית נמוכה מעליית ערך הנכס".
לשם המחשה, הם משתמשים בשתי דוגמאות שהציגה המועצה עצמה: משפחה אחת שרכשה דירה בשנת 2019 במחיר 1.5 מיליון שקל, שמשלמת עד ספטמבר 2025 תוספת של כ־26.5 אלף שקל בהחזרי המשכנתא; ומשפחה שנייה שרכשה דירה ב־2018 ב־2.2 מיליון שקל, ששילמה כ־40 אלף שקל תוספת. באותה תקופה, ערך הדירות שלהן עלה ריאלית בכ־201 אלף שקל ובכ־295 אלף שקל, בהתאמה – פער שממחיש, לטענת האוצר, שהעלייה בהחזר נמוכה בהרבה מהרווח ההוני.
באוצר תוקפים בחריפות גם את עצם התערבות המדינה בדיעבד בשוק המשכנתאות. "מדובר בשיבוש ועיוות של שוק המימון למגורים בישראל, שהינו שוק חופשי, עסקי ותחרותי מאוד", נכתב. "שוק זה מתבסס על העקרון לפיו הלוואה נפרעת בהתאם לתנאים בהם הועמדה, אלא אם כן הלווה והמלווה סיכמו על שינוי בהסכם". המדינה, מזכירים באוצר, "לא נהגה מעולם להתערב בדיעבד באופן ישיר בתשלומי הריבית בהלוואות קיימות בשוק הפרטי", וגם כיום קיימות הלוואות בריבית קבועה שנלקחו בעבר ונושאות ריביות גבוהות בהרבה, אך מעולם לא סובסדו בדיעבד. "לא ניתן להצדיק או להסביר מדוע דווקא עכשיו ובאופן תקדימי המדינה מתערבת כדי לסבסד בדיעבד ריביות בגין הלוואות שנלקחו בתנאי שוק".
לצד זאת, במשרד מתריעים גם כי לווים עתידיים ינהגו תוך הנחה שהמדינה "נחלצת לעזרתם" של משקי בית שלקחו סיכונים כלכליים לא מידתיים. ההטבה, אומרים באוצר, ניתנת "על אף שהם ככל הנראה נהנו מעליית ערך לא מבוטלת של נכסי הנדל"ן שבחזקתם", בעוד המדינה "בוחרת שלא לתמוך דווקא במשקי בית שבחרו לקחת משכנתא בסיכון נמוך יותר... ובכך למעשה 'מענישה' משק בית שלקח סיכון שהוא יכול לעמוד בו".
ההצעה לפיצוי בדיעבד רק של חלק מנוטלי המשכנתאות "צפויה לשבש כל תפיסה עתידית לגבי השקעה בשוק הדיור", להעלות את "תיאבון הסיכון" של הלווים עד כדי "הבאה לסיכון יציבותי", ואף להצמיח "דרישות חדשות להמשך מעורבות הממשלה בסבסוד תשלומי הריבית על הלוואות במשק".
לצד הטיעונים הכלכליים, עולה גם השאלה התקציבית, כשכרגע לא ברור מה המקור התקציבי למהלך, שמוערך בכ-4-3 מיליארד שקל. אחת האפשרויות שעלתה היא לחבר את המתווה למס נוסף על המערכת הבנקאית, אך האוצר מזהיר שגם כאן הציבור הוא שיישא בנטל: "חיבור ההצעה האמורה להטלת מיסוי נוסף על המערכת הבנקאית תביא, בסבירות גבוהה, להתייקרות עתידית של הלוואות לדיור וכן של אשראי עסקי וצרכני מאת המערכת הבנקאית, במה שעלול לייקר גם את מחירי הדיור ולפגוע בציבור החוסכים".
את המכתב חותמים שלושת הבכירים באמירה חד־משמעית: "נוכח הפערים המהותיים שפורטו לעיל, נבקשך לעצור את קידום הצעד המוצע". מטעם דוברות משרד ראש הממשלה נמסר כי "אין לנו מה להוסיף בשלב זה" וכי לא ניתן לשוחח עם שמחון.
