סמוטריץ': "נטיל מס קבוע על הבנקים, הם לוקחים ריבית גבוהה"
שר האוצר הציג את עקרונות תקציב 2026, הבטיח להוריד מיסים בהיקף נרחב - ותקף את הבנקים. מדד הבנקים בבורסה יורד ב-2% בעקבות דבריו. הכלכלן הראשי הוריד את תחזית הצמיחה של האוצר ל-2025 - מ-3.1% ל-2.8% והזהיר: "כל שקל מיותר לתקציב הביטחון, הוא שקל נוסף במיסים לאזרחי ישראל"
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ובכירי משרדו הציגו היום את עקרונות תקציב 2026. סמוטריץ' הבטיח כי יוריד מיסים בהיקף נרחב, וכי הוא "הולך להטיל מס מיוחד וקבוע על הבנקים שיהיה תלוי בריבית. זה לא יהיה מס חד פעמי כמו שנה שעברה".
סמוטריץ' תקף בחריפות את הבנקים ואמר: "זה בלתי נסבל. אני איש ימין כלכלי ורוצה שאנשים ירוויחו הרבה, אבל מעבודה, לא סתם כי הנגיד העלה את הריבית. הם חזרו לסורם ולוקחים ריביות גבוהות. הם קפצו מהכנסות של 9-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד. אלו שולי רווח שלא נמצאים בסקטורים אחרים. אני רוצה שייכנסו עוד שחקנים למערכת הבנקאות, לא רק שני שחקנים, אלא 4-3 שחקנים". מדד הבנקים בבורסה יורד ב-2% בעקבות דבריו.
שר האוצר טען כי התקציב יאושר בממשלה ב-4 בדצמבר, ובסוף מרץ יאושר בשלוש קריאות בכנסת. לדבריו, "סיכמתי את הזמנים עקרונית עם ראש הממשלה. זה לא נורא שנכנסים לשנה בתקציב המשכי". יצוין כי החוק מחייב את הממשלה להניח את התקציב על שולחן הכנסת כבר לפני ארבעה ימים, כך שלוחות הזמנים משקפים עיכוב של חודשיים.
עוד אמר סמוטריץ' שהוא יביא לרפורמה במשק החלב, וכי הוא בטוח שהרפורמה לא תפגע בחקלאים. סמוטריץ' הצהיר שהוא בעד אימוץ מסקנות ועדת האריבטראז' (למרות התנגדות ההסתדרות).
2 צפייה בגלריה
אנשי האוצר במסיבת העיתונאים. מימין: הכלכלן הראשי שמואל אברמזון, מנכ"ל משרד האוצר אילן רום, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והחשב הכללי יהלי רוטנברג
(צילום: מירי שמעונוביץ)
צעד נוסף ששר האוצר אמר כי בכוונתו לקדם הוא ביטל הפטור ממע"מ לתיירים. לדבריו, "לא הצלחתי בעבר מול חיים כץ (שר התיירות - ש"ט). הצעתי במקום הפטור רפורמה שתגדיל את היצע החדרים בישראל".
לגבי רפורמת סוכני הביטוח, שמציעה שכדי לייעץ ללקוחות יידרשו רישיון לייעוץ פנסיוני ולייעוץ השקעות, אמר סמוטריץ': "אני מאוד רוצה להעביר, אבל אין לי היתכנות פוליטית להעביר אותה. אני מאוד זהיר ולא רוצה שזה יהיה פלילי, ואני לא שולל את הלגטימציה של שחקנים פוליטיים לקדם אג'נדות".
בנוגע ליכולת להעביר תקציב בשנה זו למרות המשבר הפוליטי עם החרדים, אמר: "אני חושב שיש סיכוי גבוה. אנחנו בשיח מול החרדים, לא סתם חיכיתי חודשיים, קרו דברים שגרמו לי להעריך שיש סיכוי לתקציב. זה חיוני להעביר תקציב וזה צריך להיות שיקול לפני כל שיקול אחר".
כשנשאל לגבי הכספים הקואליציוניים, תקף סמוטריץ': "לא נמאס לכם להתעסק בשטות הזו? מותר לממשלה להחליט שהיא רוצה להשקיע בדברים שאינם מקדמי צמיחה. הפכתם את זה לדבר החשוב ביותר בעולם. אני מתחייב שהכספים הקואלציוניים לא יהיו גבוהים יותר משנה שעברה. לא יהיה פיזור כספים בשביל שנת בחירות".
לגבי תעסוקת חרדים, אמר סמוטריץ': "זה שחסידות בעלזא הצטרפה לממ"ח זה שינוי. אני לא רוצה לדחוף את החרדים להיות סאטאמר, יש התקדמות אדירה בשילוב חרדים". יצוין כי הנתונים מלמדים על קיפאון בתעסוקת החרדים.
לגבי הקשיים במינוי מהרן פרוזנפר לממונה על התקציבים, אמר סמוטריץ': "אין ויכוח שהוא האדם הנכון בזמן הנכון. המציאות שבה שר לא מצליח למנות את מי שהוא מעוניין, ורק ברגע האחרון בסוף ספטמבר להגיד לי שאני לא יכול למנות אותו, זה לא מתקבל על הדעת. אף אחד לא טוען שזה פוליטי. אני לא שמח עם תמונת המצב של ייצוג נשים במשרד. אני מקבל את הביקורת. אני צריך להשתפר בזה, אבל יש עוד שאלות. זה לא שאין נשים ראויות, אבל זו צריכה להיות אישה גם עם ניסיון בשוק הפרטי וגם בשוק הציבורי. וגם יש לי תפיסת עולם, וזה לגטימי שאחפש מישהו עם תפיסת העולם שלי".
תחזית הצמיחה עודכנה כלפי מטה
הכלכלן הראשי שמואל אברמזון תקף את תקציב הביטחון ואמר כי "כל שקל מיותר לתקציב הביטחון, הוא שקל נוסף במיסים לאזרחי ישראל". לדברי אברמזון, תחזית הצמיחה של האוצר ל-2025 עודכנה כלפי מטה - מ-3.1% ל-2.8%. את תחזית הצמיחה לשנת 2026 עדכנו באגף הכלכלן הראשי לרמה של 5.2% לעומת 5.1% בתחזית הקודמת. נזכיר כי התחזית של בנק ישראל פסימית יותר, ושם מעריכים צמיחה של 2.5% בלבד לשנת 2025 ושל 4.7% ל-2026.
הכלכלן הראשי הדגיש כי למרות התחזית האופטימית שלו, אובדן התוצר בגין המלחמה לא יצטמצם לגמרי בשנה הבאה, ופרמיית הסיכון של ישראל עדיין לא חזרה לרמתה קודם המלחמה.
במהלך דבריו חשף סמוטריץ' שיש גידול של עוד חצי אחוז בהכנסות המדינה, וכי הגירעון בפועל עשוי להסתיים ב-4.7% ב-2025. סמוטריץ' ביקש להדגיש שהוא לא ביקורתי כלפי התחזיות השמרניות של אברמזון על הכנסות המדינה: "אני מעדיף להיות שמרן בתחזיות, ולהיות מופתע לטובה".
שר האוצר אמר כי "תקרת הגרעון לשנת 2025 תהיה 3.2%"; זו תקרת גרעון אופטימית שמשקפת ירידה ביחס חוב-תוצר, ונמוכה משמעותית מתחזית בנק ישראל העומדת על 4.3%. במענה לשאלת כלכליסט כיצד אפשר לשמור על גירעון נמוך כזה עם הורדות מיסים משמעותיות, אמר סמוטריץ': "זה מסתדר, תראו בימים הקרובים". הכלכלן הראשי אברמזון אמר כי תחזית ההכנסות לשנת 2026 נמצאת עדיין בעבודה ולכן לא מוצגת.
סמוטריץ' הצטרף גם לביקורת נגד ניפוח תקציב הביטחון. "בשבועות הקרובים דובר צה"ל ינסה לתדרך שצריך עוד כסף", אמר. "אני מבקש את עזרתכם הכתבים הכלכליים - תהיו ביקורתיים כלפי האיומים של מערכת הביטחון. 7 באוקטובר לא קרה בגלל מחסור תקציבי. אם המערכת תובעת עוד כסף, שתתייעל אצלה".
את מסיבת העיתונאים פתח מנכ"ל האוצר אילן רום, שניצל את דבריו בכדי לתקוף את תקציב הביטחון וכינה אותו "בזבזני". רום חשף כי בימים אלו רשות המסים מנהלת חקירה כנגד ספקים ונותני שירותים שקיבלו "ימי מילואים" במקום שכר. רום אמר כי "תקציב הביטחון הוא אבן הראשה של התקציב, וזה יכריע איך התקציב ייראה. יש לנו סיכום עם משרד הביטחון לשנת 2026. אם נעמוד בסיכום, התקציב הבא יהיה מצוין". רום התעלם מהעובדה כי בסיכום התקציבי לשנת 2026 נאמר במפורש כי הוא אינו כולל את התקציב שיידרש עבור הביטחון השוטף. כלומר, הסיכום התקציבי לא כולל את התוספות התקציביות שיידרשו בשביל "רמת הביטחון השוטף החדשה" של אחרי המלחמה.
במענה לשאלת כלכליסט הודה סמוטריץ' כי "סעיף הביטחון השוטף אכן לא סוכם, אבל זה לא הוויכוח. הוויכוח על המילואים הוא לכל היותר על עשרה מיליארד שקל - הם (מערכת הביטחון - ש"ט) יגידו 15 מיליארד, אנחנו נגיד 5 מיליארד - וניפגש באמצע. הוויכוח הוא על דברים אחרים".
כאשר ביקשנו להבין האם יש תביעה קונקרטית של משרד הביטחון לתוספת תקציב, הודה סמוטריץ': "הם לא שלחו לנו תביעה מסודרת, אבל אני ישבתי עם ראש הממשלה, ואני מבין את הרמזים".
סגנית הממונה על התקציבים תמר לוי-בונה הדגישה כי מבחינתה "שנת 2026 צריכה להיות נקודת מפנה, זה הזמן להגיע לגירעון שמוריד יחס חוב-תוצר, אנחנו צריכים לחזור בטווח הבינוני לרמות חוב של ערב המלחמה. עלינו בין לילה מרמת חוב של כ-60% לרמת חוב של כ-70%".
2 צפייה בגלריה
אנשי האוצר במסיבת העיתונאים. מימין: סגנית הממונה על התקציבים תמר בונה לוי, הכלכלן הראשי שמואל אברמזון, מנכ"ל משרד האוצר אילן רום, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', החשב הכללי יהלי רוטנברג והממונה על השכר אפי מלכין
(צילום: מירי שמעונוביץ)
לוי-בונה,שמובילה כיום את בניית התקציב באגף תקציבים, מכיוון שאין ממונה קבוע, המחישה את הזמן שיקח לחזור לרמת החוב-תוצר של ערב המלחמה: "אם נרד באחוז חוב כל שנה, זה יקח עשר שנים". לדבריה, "אנחנו צריכים לראות את תקציב הביטחון ברמה הקרובה לערב המלחמה, אנחנו רוצים להיות כמה שיותר קרובים לתוואי המקורי של הגידול בתקציב הביטחון".
החשב הכללי יהלי רוטנברג אמר כי "אם יהיה תקציב המשכי, אז יהיה פער של 40 מיליארד שקל, וה-40 מילארד שייפגעו יהיו בעיקר בתקציבים גמישים". הוא ביקש לרמוז כי מי שייפגע מתקציב המשכי יהיו החרדים, שכן הרבה מהתקציבים של החרדים הם תקציבים 'גמישים' שנמצאים בכספים קואליציוניים".
מנכ"ל משרד הבטחון, האלוף אמיר ברעם, אמר על דברי מנכ"ל האוצר כי "צר לנו שמנכ"ל האוצר מנצל באופן ציני את מערך המילואים רק כדי לייצר מסך עשן ולהסיט את הדיון מסוגיות הליבה, שהם צורך ביטחוני דחוף להשקיע בחזרה לכשירות ולהאיץ את בניין הכוח של צה"ל".
באופן אירוני, דברי ברעם מלמדים כי הויכוח בין משרדי האוצר והביטחון אינו רק על "הביטחון השוטף" שטרם סוכם, אלא גם על "התעצמות ובניין כוח" - סוגיות שלכאורה סוכמו בסיכום התקציבי האחרון. עם זאת, סמוטריץ' הודה כי טרם הגיעו תביעות קונקרטיות ממערכת הביטחון.
