המאבק על הרפורמות: הכנסת התבקשה לשמור על החוק, הקואליציה צפויה לרמוס אותו
420 עמודים ב־60 ימי דיונים הם יותר מדי לכנסת ועלולים להיתקל בבעיה בבג"ץ – כך קבעה יועמ"שית בית המחוקקים והורתה להוציא מחוק ההסדרים שורת פרקים, בין היתר את רפורמות החלב והדלקים של שר האוצר שקרובות במיוחד ללבו. הקואליציה צפויה להתעלם מהדרישה, וההחלטה תיפול בעיקר לפי שיקולי בחירות
למרות הנחיית היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק, ועדת הכנסת צפויה לא להוציא היום את רפורמת החלב מחוק ההסדרים. זאת מכיוון שהרפורמה הזו נמצאת במרכז האג'נדה וגם קמפיין הבחירות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שכולל הבטחה להורדת יוקר המחיה. עדין לא ברור מה יקרה עם הנחיות נוספות שלה להוציא מהחוק את רפורמת הדלקים ושדות התעופה הפרטיים. כמובן שכל רפורמה שיוחלט לקדם למרות חוות הדעת תהיה חשופה לעתירה לבג"ץ על הליך בלתי תקין.
אפיק ממליצה גם לפצל שלוש רפורמות דגל של האוצר בתחום האשראי: רישוי מדורג לבנקים קטנים, הקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים ופתיחת שוק הערבויות לגופים חוץ־בנקאיים. אך מכיוון שמדובר בהמלצה ולא בהנחיה, ספק אם ועדת הכנסת תאמץ זאת. סעיפים בעלי השפעה פיסקאלית מיידית – ובראשם המס המיוחד על רווחי הבנקים, בשיעור של 15% על רווחים חריגים עד שנת 2030 – צפויים להישאר בחוק.
מחר בבוקר תדון ועדת הכנסת בשאלה אילו חוקים יישארו בחוק ההסדרים, אילו יוצאו ממנו ובאילו ועדת ייערך הדיון בחוקים האלה. אפיק פרסמה היום חוות דעת המנחה לפצל מהחוק סעיפים בולטים, והיא ממליצה להוציא ממנו סעיפים נוספים. העברת רפורמות במסגרת חוק ההסדרים נחשבת הליך עוקף דמוקרטיה בשל החיפזון שאינו מאפשר דיון ראוי. ההצדקה להליך היא שהרפורמות חיוניות לתקציב, אך בפועל משנה לשנה מתרבות הרפורמות שאינן קשורות לתקציב. ממילא חוק ההסדרים הפך למסלול העיקרי של חקיקה כלכלית שקשורה או לא קשורה להעברת התקציב.
מדי שנה חוזר המיקוח על גודלו של חוק ההסדרים, ומדי שנה מוצאות ממנו רפורמות רבות. ממילא סביר להניח שחלק מהרפורמות שמוכנסות לתוכו הן בגדר "עיזים", שמטרתן לאפשר השארת רפורמות אחרות. המשמעות של הוצאת רפורמה מחוק ההסדרים היא הקפאה או ביטול שלה בפועל, שכן ההעברה המזורזת במסגרת חוק ההסדרים היא מה שמאפשר להעביר את רוב הרפורמות הכלכליות. השנה המשמעות הזו ברורה עוד יותר, משום שהכנסת צפויה להעביר תקציב ולהתפזר מיד או לאחר זמן קצר.
שני הצדדים טוענים להגזמה של הצד השני. מצד אחד, אין ספק שכמות הפרקים שאינם קשורים לתקציב בהצעת חוק ההסדרים גדולה במיוחד. מצד שני, באוצר טוענים שאפיק ממליצה להוציא כמות גדולה במיוחד של חוקים. לפי אפיק, הדבר חמור יותר השנה בשל האיחור בהגשת התקציב ולוח הזמנים המקוצר. היא גם מבקרת את העובדה שהאוצר מפצל בשנים האחרונות את חוק ההסדרים לשני חוקים, חוק התוכנית הכלכלית וחוק ההתייעלות הכלכלית, מה שמגדיל את היקפו.
בחוות דעת שהפיצה לקראת הדיון בוועדת הכנסת על פיצול חוק ההסדרים לוועדות, קובעת אפיק כי "רוב כמעט מוחלט של סעיפי חוק ההסדרים נעדר זיקה ישירה לתקציב המדינה – באופן חסר תקדים". לדבריה, חוק ההסדרים לשנת 2026 כולל כ־420 עמודים, אף על פי שהוגש באיחור של יותר מחודשיים וחצי. המשמעות היא שלכנסת נותרו כ־60 ימים בלבד לדון במכלול רחב של רפורמות מורכבות.
אפיק מזכירה בחוות הדעת, כי "לאורך השנים נמתחה ביקורת חריפה על השימוש בחוק ההסדרים, בין היתר בשל לוחות הזמנים הקצרים, ההצבעה המרוכזת על מכלול הסדרים והיעדר הבשלות של חקיקה מורכבת. לדבריה, כל אלו עלולים לפגוע בעצמאותה ובעבודתה של הכנסת, הן כרשות מחוקקת והן כמפקחת על עבודת הממשלה. בפרט, הם מייצרים פגיעה ביכולתה של הכנסת לקיים הליך חקיקה נאות, הכולל דיונים משמעותיים בוועדות הכנסת על פרטי ההסדרים המוצעים, ולשקול את השיקולים המבניים והרוחביים הרלבנטיים בצורה מעמיקה ומסודרת". היא מציינת גם כי בפסק דין שניתן השנה הציב בית המשפט העליון "תמרור אזהרה" מפני הכללת חקיקה החורגת באופן מובהק מתכליות החוק.
בין הרפורמות שאפיק ממליצה להוציא מחוק ההסדרים נמצאות שתי רפורמות מפתח, שמבקש לקדם שר האוצר סמוטריץ', רפורמות החלב והדלקים. רפורמת החלב מבקשת לפרק את משטר התכנון בענף: לבטל את מכסות הייצור ואת מחיר המטרה, לפתוח את השוק ליבוא. למרות המלצת היועמ"שית לפצל את הרפורמות ולהעבירן לדיון בוועדות הייעודיות, הכוונה היא להעביר את רפורמת החלב לוועדה ייעודית בראשות ח"כ אוהד טל, ואף בוצעו שינויים בהרכב ועדת הכנסת כדי לאפשר זאת. ח"כ ששון גואטה מהליכוד, הנחשב לתומך של הרפתנים, הוצא מהוועדה ובמקומו הוכנס ח"כ משה פסל.
על רפורמת החלב כותבת אפיק, ש"מדובר ברפורמה מקיפה המשנה סדרי עולם במשק החלב, המתנהל כמשק מתוכנן מאז קום המדינה. בדברי ההסבר לא מוזכרת עבודת מטה שנערכה כבסיס לרפורמה וגם לא עבודה של ועדה או צוות שמבססים הצדקות לשינוי כה מהותי בענף החלב". לדבריה, "ההסדר המוצע מעלה קשיים משפטיים מהותיים, בעיקר בשל פגיעה קשה בזכויות הקניין של יצרני החלב".על רפורמת הדלקים, שמסדירה הקמה והפעלה של תשתיות דלק ונפט, היא כותבת שהיא עלולה להשפיע על כיסו של הצרכן, שהזכיינים עלולים לגלגל עליו את העלויות. עוד רפורמה שיועמ"שית הכנסת ממליצה להוציא היא הפרטת שדות התעופה, שתאפשר להקים שדות תעופה חדשים באמצעות גופים פרטיים וגם להפריט את הקיימים ל־50 שנה. אפיק קובעת, ש"יש לפצל. אין זיקה לתקציב ולא ברורה הדחיפות".
הרפורמה החברתית המרכזית בחוק ההסדרים היא הגבלת שכר הטרחה בתביעות סיעוד לביטוח לאומי וחברות הביטוח. עליה כותבת אפיק שהנושא מחייב דיון מעמיק באיזונים הנדרשים בין שמירה על זכויות המבוטחים בסיעוד (בביטוח לאומי ואצל מבטחים) ובין החשש לפגיעה בחופש העיסוק ובחופש החוזים של המבטחים.
אפיק ממליצה גם להוציא מחוק ההסדרים את רוב השינויים בחוק התכנון והבנייה, "שמטרתם לאפשר העברת תוכניות מהירה תוך התעלמות משיקולי תכנון וסביבה ועקיפת גורמי המקצוע".
