סוף שנה כלכלי: בין הסתגלות כפויה לבחירה מודעת
הריבית, האינפלציה, הצמיחה והמלחמה שרטטו מציאות חדשה, והשנה הבאה תבחן מי יודע לבחור נכון ולא רק לחכות
סוף שנה כלכלי הוא רגע מורכב. אם צריך לסכם את השנה הכלכלית במשפט אחד, זו הייתה שנה שבה המציאות עקפה את התחזיות והכריחה את המשק הישראלי להתבגר. לא בקפיצה דרמטית, אלא בתהליך איטי, מתמשך, ולעיתים מתסכל של התאמה למציאות חדשה.
שלוש מגמות עיצבו את השנה יותר מכל. הראשונה היא ריבית גבוהה שנשארה לאורך זמן, הרבה מעבר למה שמומחים, משקיעים ולווים קיוו לו. השנייה היא אינפלציה שלא נעלמה, אלא שינתה צורה, והובילה להתייקרויות נקודתיות. השלישית היא צמיחה שהפתיעה לטובה, בעיקר בזכות שוק עבודה חזק, קצב גידול האוכלוסיה וכך גם צריכה פרטית שעמדה בלחץ טוב יותר מהצפוי.
הפער הגדול בין התחזיות המוקדמות למציאות בפועל נבע מהנחה מרכזית אחת שהתבררה כשגויה: שהריבית תרד הרבה ומהר. בפועל, בנקים מרכזיים בעולם ובישראל בחרו בזהירות פיסקלית. הם העדיפו לשלם מחיר בטווח הקצר תוך מניעת שיפור בצמיחה והשקעות, מאשר להסתכן בחזרת האינפלציה גבוהה. זו לא הייתה החלטה פופולרית, אבל היא שידרה מסר ברור: עידן הכסף הזול לא חוזר בקרוב.
אז האם זו הייתה שנת התאוששות, בלימה או החמצה? האמת היא שהיה כאן שילוב בין שלושתם. התאוששות בשוק העבודה ובצריכה, בלימה חדה בהשקעות ריאליות ובנדל"ן והחמצה של רפורמות מבניות שהמשק היה זקוק להן, דווקא עכשיו. אולי זו הייתה המלחמה שהתמשכה, אולי חוסר היציבות הפוליטית ואולי שילוב בין כולם שהוביל למצב.
אין ספק שהמשך המלחמה והריבית הגבוהה הייתה האירוע הכלכלי המשמעותי ביותר של השנה. הן יצרה לחץ אמיתי על משקי בית ועסקים, במיוחד כאלה שנשענו על אשראי זול, אך במקביל חשפה את מי שמתנהל נכון ומי שממנף יתר על המידה. לא במקרה נפגעו ענפים כמו קמעונאות שאינה חיונית ויזמות עתירת חוב, ולעומתם התחזקו ביטוח, קרנות חוב, פתרונות אלטרנטיביים וטכנולוגיות שמעלות פרודוקטיביות התחזקו.
במבט ל- 2026 ישנה ציפייה להקלה מוניטרית, אך צריך להיות כנים: לא צפויה חגיגה. אלא ירידה מדודה, איטית ותלויה בעולם ובשווקים. בנק ישראל לא יקדים את הפד, והפד זהיר מול אי ודאות גיאופוליטית. שורת המכסים שטראמפ הטיל השנה, שטלטלו את עולם הכלכלה גם היא השאירה את חותמה.
במניין הטעויות שחזרו על עצמן השנה בלטו: דחיית החלטות, היעדר תכנון פיננסי, החזקת חוב יקר מדי, והאמונה ש"המצב" זמני. ובכן "המצב" ימשך. ברור כשמש כי מי שנכנס לשנה הבאה חזק הם אלו ששמרו על נזילות, צמצמו מינוף והבינו שתנודתיות היא חלק מהמשחק ויש להיערך אליה. מי שנכנס מוחלש, הם מי שהעדיפו להמתין שייעלם הלחץ.
ברבעון הראשון של השנה הבאה עלינו לטובה מומלץ לעקוב אחרי שלושת המדדים הבאים: האינפלציה, קצב היתרי הבנייה ואמון הצרכנים. אלו יספקו את הסיפור האמיתי, מעבר לרעשי הכותרות המשתנות מיום ליום.
הכלכלה הישראלית חזקה בהרבה מהשיח הציבורי סביבה והמלחמות שפוקדות אותה, ומילת המפתח לטעמי לשנה הקרובה היא "בחירה". לא ניבוי, לא תקווה, אלא בחירה בהחלטות נכונות. בכל יום אנחנו נפגשים עם לקוחות שצברו כסף בעו״ש ומבינים שהם זקוקים לנקוט בצעד אקטיבי. אלה אנשים שמכירים בזה שמי שלא יתאים את עצמו למציאות החדשה, יגלה מהר מאוד שהשוק לא מחכה לאף אחד.
יוסי ברק, יו״ר ברק פיננסים
קבוצת ברק פיננסים הוקמה בשנת 2013 על ידי יוסי ברק וקובי גרדי, ופועלת כמערך הוליסטי בתחומי הנדלן, ההשקעות, הביטוח והניהול פיננסי. הקבוצה מתמחה בהתאמת פתרונות לצרכים משתנים של הציבור הישראלי באמצעות שלוש חטיבות מרכזיות: נדלן, השקעות ופיננסים-ביטוח, הפועלות בסינרגיה מלאה. החטיבות מעניקות מענה מקיף לאלפי לקוחות בישראל ונשענות על תהליכי עבודה מבוקרים ומגובי רגולציה.
בתחום הנדל"ן הקבוצה מתמקדת בפרויקטים של התחדשות עירונית באזורים בעלי ביקוש גבוה במרכז הארץ, ומנהלת כיום אלפי יחידות דיור במרכז הארץ בשלבי תכנון, רישוי וביצוע. לצד הפעילות היזמית מציגה הקבוצה מכשירי השקעה ייחודיים כדוגמת שליש דירה, וכן קרנות השקעה ייחודיות כגון קרן נדלהון ופתרונות פיננסיים נוספים. מכלול הפעילויות משקף את שאיפתה של הקבוצה לפעול בממשק שבין מימון, נדלן ופיננסים לטובת הקהל הרחב, תוך שמירה על ניהול סיכונים מדויק ואחריות מקצועית. הקבוצה ממוקמת בבארות יצחק ומעסיקה כ-100 אנשי צוות, יועצים וסוכני ביטוח.
מאת יוסי ברק, יו״ר, ברק פיננסים
d&b – לדעת להחליט
