הבקשה לביזיון ביהמ"ש בנושא האכיפה נגד משתמטים: ההרכב בבג"ץ הורחב לחמישה שופטים
הממשלה מתעלמת מפסק דיון בג"ץ מנובמבר שהורה לה להכין תוכנית אכיפה וסנקציות יעילה כנגד המשתמטים החרדים; הדיון שנקבע לתחילת החודש נדחה בשל המלחמה ל-12 באפריל; ג"ץ הרחיב את ההרכב בראשות המשנה לנשיא סולברג לחמישה שופטים - מה שמעלה את השאלה האם יורה על הרחבת הסנקציות
בג"ץ ידון בבקשה לביזיון בית משפט בנושא האכיפה והסנקציות נגד המשתמטים החרדים בהרכב מורחב של חמישה שופטים. העברת הליך צדדי כמו בקשת ביזיון בית משפט להרכב מורחב היא צעד מפתיע שמעלה את השאלה האם השופטים שוקלים להורות על הרחבת הסנקציות, וכן להורות על שיתוף פעולה של המשטרה בביצוע מעצרים. הדיון יערך לאחר הפסח ב-12.4.2026 בפני הרכב בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג ובהשתתפות השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר ועופר גרוסקופף. מדובר בפסק הדין של בג"ץ מה-19.112025 שעוסק בעתירות התנועה לאיכות השלטון, ישראל חופשית ותנועת אמא ערה. במסגרתו ניתן צו כנגד הממשלה שחייב אותה לנקוט ב"צעדי אכיפה הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי-כלכלי ולגבש מדיניות אכיפה אפקטיבית שוויונית ומידתית במישור האזרחי-כלכלי", כלומר, לקבוע שורת סנקציות כלכליות ואזרחיות יעילות כנגד משתמטים.
ב-1.3 היה אמור להיערך דיון בבקשת ביזיון בית המשפט שהגישו התנועה לאיכות השלטון ותנועת ישראל חופשית כנגד הממשלה בשל סירובה לפעול נגד ההשתמטות החרדית ההמונית, אך הוא בוטל בשל המלחמה. בסוף פברואר העבירה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הודעת עדכון לבג"ץ בה קבעה כי "הממשלה לא גיבשה תכנית לשלילת הטבות כלכליות אישיות ממשתמטים משירות. מחדל זה מנוגד לפסיקת בג״ץ, פוגע בצרכי הצבא ובשוויון בנטל השירות". בכך בעצם הבהירה בהרב מיארה שטענות העותרות שהממשלה מבזה את פסק הדין נכונות.
ההרכב בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג כתב בהחלטה שהוציא ב-1.3: "בצוק העיתים בוטל הדיון היום, אך הצורך באכיפת חובת הגיוס – הולך וגובר. על רקע זה נציין, כי הודעת העדכון שהוגשה לקראת הדיון מטעם משיבי המדינה, אינה מניחה את הדעת. כזכור, ביקשנו מאת משיבי המדינה לפרט את כלל ההטבות שניתנות בקשר ישיר, או עקיף, להשתמטות מחובת הגיוס, ואת הצעדים אשר גורמי המקצוע סבורים כי יהיו בעלי אפקטיביות גבוהה". לדבריהם, "מבוקשנו לא ניתן לנו, אלא במידה מועטה, בפרט, לגבי צעדי האכיפה במישור הכלכלי-אזרחי, ובאשר למישור האכיפה הפלילית, העיקר חסר מן הספר". השופטים מורים: "משיבי המדינה מתבקשים להשלים אפוא את החסר בהודעת עדכון שתוגש לא יאוחר מיום 22.3.2026. מצופה כי פרק הזמן ינוצל לטובת התקדמות ניכרת. זאת בפרט, על רקע האמור בהודעת העדכון, כי חרף העובדה שפרק הזמן שנקצב לכך בפסק הדין חלף-עבר, 'טרם חלה התקדמות כלשהי בגיבוש המדיניות הממשלתית'".
בעדכון שהגישה היועמ"שית היא גם ביקרה בחריפות את הימנעות המשטרה מסיוע במאמצי האכיפה, כלומר, את שיתוף הפעולה של המשטרה עם רמיסת החוק. שופטי בג"ץ ביקרו בהחלטתם מ-1.3 בחריפות את סירוב המשטרה לשתף פעולה במעצר עריקים ומשתמטים. הם קובעים שהדבר "מטריד עד מאוד, ואינו הולם את קביעת פסק הדין במישור זה". עוד כתבו: "התמונה העולה לפיה המשטרה הצבאית, ככלל, אינה מקבלת מהמשטרה אישור לבצע בעת הזו פעילות יזומה בסביבה אזרחית כלפי משתמטים בריכוזי מגורים של בני הציבור החרדי, ואף לא באזורי "מעטפת", וכי המשטרה, ככלל, אינה מעכבת משתמטים שאותם היא פוגשת במפגשי אקראי, גם מחוץ לריכוזי מגורים, היא קשה. מציאות זו אינה מתיישבת עם חובות כלל גופי המדינה לאכוף את החוק, ומהווה פגיעה ממשית באכיפה האפקטיבית של חובת הגיוס". התנועה לאיכות השלטון: "קביעת דיון בהרכב מורחב מעידה על חומרת הנושא ועל נחישות בית המשפט לטפל בהתעלמות הממשלה מהפסיקה שלו".
