היועמ"שית לבג"ץ: הממשלה ביזתה את פסק הדין על גיוס תלמידי הישיבות
גלי בהרב מיארה קובעת בתגובה לבג"ץ כי הממשלה לא עמדה בדרישות פסק הדין מנובמבר: "לא גיבשה תוכנית לשלילת הטבות כלכליות ממשתמטים משירות, למרות שהסנקציות יעילות. מחדל זה מנוגד לפסיקת בג״ץ". ב-1 במרץ יקוים דיון בבקשות לחייב את הממשלה על אי-ציות לפסיקה
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מאשרת את הטענות לפיהן הממשלה ביזתה את פסק דין בג"ץ בעניין גיוס תלמידי הישיבות. לדבריה, "הממשלה לא גיבשה תוכנית לשלילת הטבות כלכליות אישיות ממשתמטים משירות, למרות שהסנקציות האישיות והכלכליות נגד משתמטים בני הציבור החרדי התגלו כיעילות. מחדל זה מנוגד לפסיקת בג״ץ, פוגע בצרכי הצבא ובשוויון בנטל השירות". בכך מבהירה בהרב מיארה שטענות התנועה לזכויות האזרח וישראל חופשית, לפיהן הממשלה מבזה את פסק הדין, נכונות.
בפסק הדין של בג"ץ מה-19.11.2025, בעתירות התנועה לאיכות השלטון וישראל חופשית, ניתן צו מוחלט שחייב את הממשלה לנקוט ב"צעדי אכיפה הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי-כלכלי, כלפי מי שהוצאו להם צווי גיוס ולא התייצבו". כן נקבע כי "על המדינה לגבש מדיניות אכיפה אפקטיבית שוויונית ומידתית במישור האזרחי-כלכלי". מדיניות כזו לא גובשה, והוגשו מספר בקשות לביזיון בית משפט שיידונו ב-1.3. היועצת המשפטית מציינת כי מזכיר הממשלה יוסי פוקס פנה לפני כשבוע למשנה ליועמ"שית גיל לימון וביקש שייפנה לבג"ץ בבקשה לאורכה נוספת של 45 יום. כן העביר המזכיר פנייה ישירה לבית המשפט, למרות שלא התבקש לכך ולא ניתן לו ייצוג נפרד בעתירה.
הפרקליטות מציינת בתגובתה כי הסנקציות האזרחיות העיקריות המוטלות על משתמטים היום הן שלילית הנחות במעונות יום, שלילת התמיכה לישיבות ושלילת ההנחות בביטוח הלאומי. "להערכת גורמי המקצוע במשרד האוצר, צעדים אלה שננקטו הם בין הגורמים לעלייה בשיעורי הגיוס". אגף התקציבים הציע להרחיב את הסנקציות גם לשלילת הנחות בארנונה, הנחות בצהרונים, הנחות בתחבורה הציבורית ושלילת השתתפות במחיר למשתכן ובשכר דירה.
נציגות מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה עוה"ד נטע אורן והדס ערן, כותבות בתשובת המדינה כי "בהתאם למצב החוקי הקיים ובהתאם לפסק הדין, על כל גופי המדינה חלה חובה להגביר את מאמצי האכיפה במישורים השונים בטווח הזמן המיידי; הן באמצעות נקיטה בהליכי אכיפה משמעתיים ופליליים כלפי מי שנעדר משירות והוכרז משתמט, והן באמצעות גיבוש מדיניות אכיפה ממשלתית אפקטיבית, שוויונית ומידתית. לעמדת גורמי המקצוע, ובהתבסס על נתונים עדכניים שנאספו".
עוד טוענת פרקליטות המדינה כי המעצרים שמבצע צה"ל והסנקציות של שלילת הטבות מתגלות כיעילות והביאו לעלייה במספר החרדים המתגייסים. מנובמבר 2025 בוצעו 1,250 פעולות יוזמות ומעצרים כלפי עריקים, אם כי מהנוסח לא ברור כמה מעצרים היו בפועל. "עם זאת מדובר בעלייה בגיוס אשר עודנה רחוקה מלהלום את צרכי הצבא ואת ערך השוויון, ומכאן שנדרש, בין יתר המאמצים, להגביר את מאמצי האכיפה ואת השימוש בסנקציות אישיות".
היועמ"שית מבקרת בחריפות את הימנעות המשטרה מסיוע במאמצי האכיפה. "התמונה העולה לפיה המשטרה הצבאית, ככלל, אינה מקבלת אישור לבצע בעת הזו פעילות יזומה בסביבה אזרחית כלפי משתמטים בריכוזי מגורים של בני הציבור החרדי, ואף לא באזורי "מעטפת", וכי המשטרה, ככלל, אינה מעכבת משתמטים שאותם היא פוגשת במפגשי אקראי, גם מחוץ לריכוזי מגורים, היא קשה. מציאות זו אינה מתיישבת עם חובות כלל גופי המדינה לאכוף את החוק, ומהווה פגיעה ממשית באכיפה האפקטיבית של חובת הגיוס".
היועמ"שית מזכירה כי ב-12.1 במסגרת תגובת המדינה לבקשות הביזיון, "הבהירה היועצת המשפטית לממשלה את עמדתה כי ממכלול הנסיבות באותה עת עלה שהממשלה לא פעלה לבצע את פסק הדין ואף לא הביעה כוונה כלשהי לקיים את פסק הדין. עוד הודגש, כי התנהלות זו מהווה סכנה של ממש לקיומו של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל ובכלל זאת לעקרון הפרדת הרשויות".
