בג"ץ: המשטרה מפרה את פסק הדין שהורה על אכיפה נגד משתמטים חרדים
הדיון שתוכנן היום בבקשת ביזיון בית המשפט נגד הממשלה, שלא הכינה תוכנית סנקציות ואכיפה נגד המשתמטים החרדים, בוטל בשל המלחמה. בהחלטה שהוציא בג"ץ קבע כי "התנהלות המשטרה מטרידה עד מאוד, ואינה הולמת את קביעת פסק הדין"
שופטי בג"ץ מבקרים בחריפות את סירוב המשטרה לשתף פעולה במעצר עריקים ומשתמטים חרדים וקובעים שהוא מפר את פסק הדין שלהם בנושא זה ומורים לפתור את הבעיה בהקדם האפשרי. עוד מבקרים השופטים בחריפות את תשובת הממשלה לבקשת ביזיון בית המשפט בנושא הסנקציות נגד המשתמטים שאינו כוללת כמעט מידע רלוונטי. "מבוקשנו לא ניתן לנו אלא במידה מועטה", הם כותבים. היום היה אמור להתקיים דיון בבקשת ביזיון בית המשפט שהגישו התנועה לאיכות השלטון ותנועת ישראל חופשית כנגד הממשלה, בשל סירובה לפעול נגד ההשתמטות החרדית ההמונית, אך הוא בוטל בשל המלחמה.
בעדכון שהגישה היועמ"שית לבג"ץ בשבוע שעבר לקראת הדיון, היא ביקרה בחריפות את הימנעות המשטרה מסיוע במאמצי האכיפה, כלומר את שיתוף הפעולה של המשטרה עם רמיסת החוק. "התמונה העולה לפיה המשטרה הצבאית, ככלל, אינה מקבלת מהמשטרה אישור לבצע בעת הזו פעילות יזומה בסביבה אזרחית כלפי משתמטים בריכוזי מגורים של בני הציבור החרדי, ואף לא באזורי "מעטפת", וכי המשטרה, ככלל, אינה מעכבת משתמטים שאותם היא פוגשת במפגשי אקראי, גם מחוץ לריכוזי מגורים, היא קשה. מציאות זו אינה מתיישבת עם חובות כלל גופי המדינה לאכוף את החוק, ומהווה פגיעה ממשית באכיפה האפקטיבית של חובת הגיוס", לדבריה.
השופטים מקבלים את עמדתה וכותבים: "האמור בהודעת העדכון בכל הנוגע להתנהלות המשטרה בסוגיית האכיפה שעל הפרק, ולממשק העבודה בין גורמי המשטרה לבין גורמי האכיפה הצבאית – מטריד עד מאוד, ואינו הולם את קביעת פסק הדין במישור זה. יש לעשות כל מאמץ להביא לפתרון הסוגיה בהקדם האפשרי".
נושא בקשת הביזיון הוא פסק הדין של בג"ץ מה-19.11.2025 בעתירות התנועה לאיכות השלטון, ישראל חופשית ותנועת אמא ערה. במסגרת פסק הדין ניתן צו כנגד הממשלה שחייב אותה לנקוט "צעדי אכיפה הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי-כלכלי ולגבש מדיניות אכיפה אפקטיבית שוויונית ומידתית במישור האזרחי-כלכלי", כלומר לקבוע שורה של סנקציות כלכליות ואזרחיות יעילות כנגד משתמטים.
בשבוע שעבר העבירה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הודעת עדכון לבג"ץ בה קבעה כי "הממשלה לא גיבשה תכנית לשלילת הטבות כלכליות אישיות ממשתמטים משירות. מחדל זה מנוגד לפסיקת בג״ץ, פוגע בצרכי הצבא ובשוויון בנטל השירות". בכך בעצם מבהירה בהרב מאירה שטענות העותרות שהממשלה מבזה את פסק הדין נכונות.
ההרכב בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג כותב ש"בצוק העיתים בוטל הדיון היום, אך הצורך באכיפת חובת הגיוס – הולך וגובר. על רקע זה נציין, כי הודעת העדכון שהוגשה לקראת הדיון מטעם משיבי המדינה, אינה מניחה את הדעת. כזכור, ביקשנו מאת משיבי המדינה לפרט את כלל ההטבות שניתנות בקשר ישיר, או עקיף, להשתמטות מחובת הגיוס, ואת הצעדים אשר גורמי המקצוע סבורים כי יהיו בעלי אפקטיביות גבוהה".
לדבריהם, "מבוקשנו לא ניתן לנו, אלא במידה מועטה, בפרט, לגבי צעדי האכיפה במישור הכלכלי-אזרחי, ובאשר למישור האכיפה הפלילית, העיקר חסר מן הספר". השופטים מורים: "משיבי המדינה מתבקשים להשלים אפוא את החסר בהודעת עדכון שתוגש לא יאוחר מיום 22.3.2026, מצופה כי פרק הזמן ינוצל לטובת התקדמות ניכרת. זאת בפרט, על רקע האמור בהודעת העדכון, כי חרף העובדה שפרק הזמן שנקצב לכך בפסק הדין חלף-עבר, 'טרם חלה התקדמות כלשהי בגיבוש המדיניות הממשלתית'". מהתנועה לאיכות השלטון נמסר כי "הממשלה מפרה באופן שיטתי ומתמשך את פסיקות בית המשפט העליון בנושא גיוס תלמידי הישיבות. בימים אלה, בהם צווי 8 נשלחים שוב לעשרות אלפי חיילי מילואים, לא ניתן להתעלם מהנטל הכבד המוטל על כתפי ציבור המשרתים".
