בחסות המלחמה: לשכת נתניהו גדלה ב-50% וכוללת 14 תקני מזכירות
לשכת רה"מ הורחבה מ-21 תקנים ל-32 בתחילת 2024, כשההחלטה על הגדלת תקני המזכירות התקבלה ללא פרסום פומבי בחסות החלטת ממשלה המאפשרת להוסיפם "במחשכים". מלבד תקני המזכירות, אושרו מתחילת המלחמה גם שלושה תקני יועצים נוספים. גם עם צמצום הלחימה, היקף התקנים לא ירד
לשכת רה"מ מונה 21 משרות אמון בשגרה, מתוכן שש משרות מזכירות, אולם בחסות המלחמה קיבל נתניהו אישור מנציב שירות המדינה להגדיל את לשכתו אף יותר, וכעת היא עומדת על 32 תקנים, בהם שמונה תקני מזכירות נוספים ושלושה תקני יועצים נוספים שאושרו פרטנית. כלומר, כעת לנתניהו יש 14 תקני מזכירות בסך הכל.
ההחלטה על הגדלת מצבת התקנים התקבלה בשנת 2024, לאור העומס הנובע מתפעול הלשכה במהלך המלחמה, כך לדברי גורם בנציבות. הנתונים לא פורסמו עד כה ביוזמת המדינה, וזאת לאור החלטת ממשלה מאפריל של אותה שנה המאפשרת להוסיף תקני מזכירות "במחשכים", כל עוד מתקבל אישור הנציב. לשם השוואה, הוספת תקני יועצים מקצועיים או פוליטיים בלשכת רה"מ מחייבת קבלת אישור פרטני של ועדה מקצועית בנציבות שירות המדינה, ופרסום ההחלטה.
יש לציין כי לשכת נתניהו השתמשה בעבר בשישה תקני מזכירות כדי להעסיק את אנשיו של נתניהו בתפקידים מקצועיים במשרד. במקרה אחד אף התגלה כי עובד מקצועי במשרד ישב על תקן "מנהל לשכה" של ראש הממשלה וכיהן בתפקיד מנהל היחידה לפניות הציבור, שדרש תואר אקדמי, מבלי שהיה לו כזה. השימוש הפסול התגלה במסגרת בדיקה של מבקר המדינה שתוצאותיה התפרסמו ב-2012, והובילה להחלטת ממשלה שקצבה את מספר משרות האמון שראש הממשלה יכול להעסיק וקבעה מכסה של שישה תקני מזכירות. החלטת הממשלה מ-2024 מאפשרת לפרוץ את המסגרת עם הוספת מספר בלתי מוגבל של תקני מזכירות ללשכת נתניהו, באופן זמני, כאמור באישור הנציב. לפי גורם בנציבות, גם עם הצטמצמות הלחימה היקף התקנים לא ירד.
מלבד תקני המזכירות, אושרו מתחילת המלחמה גם שלושה תקני יועצים נוספים, בהם יועץ ל"אירועים וסיורים" בפברואר 2024, יועץ תקשורת בספטמבר 2025 ויועץ שלא הוגדר תחום העיסוק שלו במרץ 2026, כך עולה מפרוטוקול ועדת השירות שליד נציבות שירות המדינה. יצוין כי אישור התקן האחרון בלשכה נעשה על רקע גל שינויים פרסונליים, עזיבות וכניסות של גורמים חדשים לתוך לשכת ראש הממשלה. כל משרות המזכירות והיועצים הן "משרות אמון", ולכן מעצם טבען מאפשרות לדרג הפוליטי לדלג על הליכי מכרז פומביים ולמנות מקורבים ואנשי שלומם ישירות לתוך מוקד קבלת ההחלטות הרגיש ביותר במדינה. לכן עולה השאלה מי נכנס לנעלי התקנים המרובים בלשכת רה"מ.
מלשכת ראש הממשלה לא נמסרה תשובה לעניין, וכן לא הוסבר מה יהיה תחום העיסוק של היועץ הנוסף שהתווסף לאחרונה. נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ סיים את תפקידו בתחילת החודש, והוחלף על ידי דורון כהן. מבדיקת פרוטוקול הדיונים של הוועדות שאישרו את ההחלטה להגדיל את מצבת העובדים מסתבר כי דורון כהן כיהן והשתתף בשנים האחרונות כנציג ציבור בכלל הדיונים של ועדת השירות שאישרה את הגדלת התקנים ללשכת רה"מ. נציבות שירות המדינה סירבה למסור אם כהן הצביע בעד או נגד הגדלת התקנים.
