בלעדי
רשתות החינוך החרדיות קיבלו מאות מיליונים יותר מהממלכתי
מסמכים שהגיעו לכלכליסט מאשרים שרשתות החינוך החרדיות המפלגתיות קיבלו בניגוד לחוק 150 מיליון שקל לשנה – מעבר למה שמוגדר תקציב שווה לחינוך ממלכתי. הסכום מסתכם במאות מיליוני שקלים לאורך השנים. לא רק שהן לא התבקשו להחזיר את הכסף, נקבעה תקופת מעבר שבה ימשיכו לקבל כספים עודפים בניגוד לחוק
הממשלה תקצבה בניגוד לחוק את רשתות החינוך החרדיות ב־150 מיליון שקל יותר מהחינוך הממלכתי. וזאת אף שבג"ץ כבר קבע בעבר, שהחוק שמעניק לרשתות החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס תקצוב שווה לחינוך הממלכתי בעייתי ביותר. בפועל מסמכים של משרד האוצר מגלים, כי הרשתות תוקצבו ב־150 מיליון שקל לשנה יותר מתקציב "שווה" לממלכתי. הסכום מצטבר למאות רבות של מיליונים לאורך השנים. למרות זאת, ניתנה לרשתות החינוך תקופת מעבר בת שנתיים שבה ימשיכו לקבל תקצוב עודף – שהוא לכאורה בלתי חוקי. כך עולה ממסמכים שהעביר האוצר בתשובה לבקשת חופש המידע של האקטיביסטים החברתיים ישראל קרויזר ואור רפל־קרויזר.
חוק יסודות התקציב קובע ששתי רשתות החינוך החרדיות, החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס, יתוקצבו כמו החינוך הממלכתי, אף שהן פרטיות ומפלגתיות. תקציב החינוך העצמאי עמד ב־2024 (לא כולל סכומים מסעיפים נוספים) על 2.1 מיליארד שקל ותקציב בני יוסף על 1.14 מיליארד שקל, וביחד 3.15 מיליארד שקל.
בשנים האחרונות התקיימו בירורים משפטיים רבים סביב שתי הרשתות. זאת, בשל עתירות עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון נגד הנהגת רפורמת אופק חדש ברשתות בהיקף של 600 מיליון שקל בשנה – בלי שהן יעמדו בדרישות לימודי הליבה; וכן בשל עתירת יזם האנרגיה הסולארית והאקטיביסט החברתי ישראל קרויזר, שדרש מינוי מנהל ממונה לחינוך העצמאי על רקע אי־הסדרים הקשים בארגון.
אחת העובדות שנחשפה בעקבות הבירורים היתה שאיש אינו יודע בעצם כמה כסף מגיע לרשתות. עוד התברר שהתשלום שמועבר להן נעשה בפועל על פי דרישה שהן מגישות, שמבוססות על ההוצאות שלהן בפועל. ככל הידוע, אין שום גוף נוסף בישראל שזכה לתקצוב בצורה כזו, ומדובר באנרכיה תקציבית.
יצוין שהעברת הכספים לבתי הספר ממלכתיים בחינוך היסודי הממלכתי מורכבת מתקצוב שעות הוראה שנקבע לפי שכבת הגיל ומספר הכיתות, סלי שעות תוספתיים כמו טיפוח סוציו־אקונומי או סיוע לעולים וכן הוצאות מינהלה. מוסדות פרטיים מקבלים 75%-55% מרוב המרכיבים, אבל לא מכל הסלים. הרשתות המפלגתיות אמורות לקבל על פי חוק יסודות התקציב תקצוב שווה לממלכתי, אבל מתברר כאמור שקיבלו יותר.
באוגוסט 2024 הודיעו החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג והממונה על התקציבים לשעבר יוגב גרדוס על רפורמות בתקצוב הרשתות. רוטנברג הודיע על הוצאת חשבת האוצר מהרשתות והקמת מנגנון פיקוח חיצוני עליהן. גרדוס הודיע על העברת הרשתות לתקצוב נורמטיבי, על פי מבחנים קבועים במקום המצב הנוכחי, שבו משלמים להן לפי ההוצאות המוצהרות. בפועל לקח לאוצר עוד שנה לעבור לתקצוב נורמטיבי והמהלך החל רק החודש.
לצורך המעבר נערכה בדיקה שהשוותה בין תקציב הרשת למה שהיו צריכות לקבל בפועל במצב שבו היה מתקיים שוויון מול החינוך ממלכתי. כלכליסט חשף בינואר שבדיקה ראשונית גילתה פער של 300 מיליון שקל לטובת הרשתות. אבל הרשתות ערערו.
מסמכים שקיבלו ישראל קרויזר ובנו, מדען הנתונים אור רפל־קרויזר, בעקבות בקשת חופש מידע שהגישו מגלים שתוצאות הבדיקה הסופית היו עודף של 147 מיליון שקל בשנת הלימודים תשפ"ג 2022/3, מתוכם 80 מיליון שקל לבני יוסף ו־67 מיליון שקל לחינוך העצמאי. יצוין שבשנים תשפ"ד (2023/4) ותשפ"ה (2024/5) קיבלו הרשתות תוספות תקציב של 150 מיליון שקל לשנה, כך שסביר שהעודף התקציבי בשנים אלה היה גדול בהרבה
אלא שלא רק שהאוצר ומשרד החינוך לא דרשו השבה של הכספים לפחות לשנים תשפ"ג־תשפ"ה, הם קבעו תקופת מעבר שבה יימשך התקצוב העודף הבלתי חוקי – בשנת הלימודים הנוכחית תשפ"ו (2025/6) והבאה תשפ"ז (2026/7). השנה יקבלו הרשתות 70% מהעודף שהם 103 מיליון שקל ובשנה הבאה 51.5 מיליון שקל שהם 35%.
"המשך התקצוב העודף מנוגד לדין ונעדר סמכות"
פרקליטם של הקרויזרים, עו"ד רן שפרינצק ממשרד ארדינסט, שלח לחשב הכללי יהלי רוטנברג, לסגנית הממונה על התקציבים יעל לינדנברג ולסמנכ"ל הכספים של משרד החינוך משה שגיא מכתב, שבו הוא טוען כי "רשתות החינוך החרדיות תוקצבו עד לאחרונה בעודף בסכומי עתק בסך מאות מיליוני שקלים באופן בלתי חוקי, בעודף משמעותי לעומת כלל ילדי ישראל הלומדים בחינוך הממלכתי. ממצא זה חמור ביותר". הוא דורש, ש"המדינה תערוך בדיקה מעמיקה בעניין התקצוב העודף, לרבות ביחס למטרות שלשמן נעשה שימוש בכספים ותדרוש את השבתם".
עוד הוא טוען, ש"המשך התקצוב העודף לצורך תקופת מעבר יהיה מנוגד לדין ונעדר סמכות. המשרד נדרש להימנע מכך". לדבריו, הוראת המעבר סותרת את חוות הדעת של היועץ המשפטי לשעבר של האוצר אסי מסינג, שקבע שלא ניתן לתקצב את החינוך העצמאי מעבר לתקצוב החינוך הממלכתי. "לא בכדי לא צורפה להוראת המעבר חוות דעת משפטית".
אלא ששפרינצק טוען שגם נוסחת החישוב לתקצוב נורמטיבי לרשתות שקבע האוצר פגומה ומעניקה לרשות החינוך תקציבים עודפים והוא דורש לתקנה. בין היתר הוא טוען, ש"משרד האוצר ביצע קיצורי דרך". במקום לבדוק את הנתונים של הרשתות הוא ביצע השוואות קבוצתיות "תוך שימוש בקבוצות השוואה המקלות עם הרשתות". עוד הוא מגלה, ש"בעוד בשאר בעלויות החינוך משרד החינוך מאפשר להשתמש ב־6% מתקציב שעות ההוראה לעלויות מטה, לרשתות החינוך החרדיות ניתנו 6% מעבר לשעות ההוראה ומדובר בפגיעה חריפה בשוויון בניגוד לחוק". הוא דורש "לערוך חישוב מחדש ביחס לתקצוב הנורמטיבי של הרשתות כך שיעמדו בדרישות החוק".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "לאור אי־הסדרים שהתגלו ברשתות החינוך החרדיות, שונו שיטת התקצוב ומתווה הפיקוח והאכיפה על רשתות החינוך, כך שהחל משנת הלימודים תשפ"ו, התקצוב ייעשה באופן נורמטיבי בהתאם לאמות מידה שוויוניות ולכללים הנהוגים במשרד החינוך. עם זאת, לאור השינוי החד ביחס לצורת העבודה שהיתה נהוגה עד עתה, הובהר הצורך במתן תקופת הסתגלות מדורגת ומוגבלת בהיקפה ובמשכה. יובהר כי המעבר לשיטת התקצוב החדשה מהווה בשורה משמעותית שגובשה על ידי ועל דעת גורמי המקצוע הרלבנטיים במשרדי הממשלה השונים".
מהחינוך העצמאי ומבני יוסף לא נמסרה תגובה.
