בלעדי
בדיקה תקציבית: רשתות החינוך החרדיות נהנות מ־300 מיליון שקל עודפים
בדיקה ראשונית במשרד החינוך לצורך הסדרת תקצוב קבוע לרשתות, במקום כיסוי הוצאותיהן, גילתה שהן מקבלות יותר מדי כסף. בשל הפער הגדול תיערך עוד בדיקה, שתכלול רכיבים שיצמצמו את הפער. השר הממונה חיים ביטון: "בודקים. אין נתון כזה"
רשתות החינוך החרדיות מקבלות יותר מרבע מיליארד שקל מעבר למה שמגיע להן, כך עולה מבדיקה ראשונית של משרד החינוך שנעשתה ביוזמת האוצר. הבדיקה נערכה לצורך מעבר לתקצוב נורמטיבי (לפי מבחנים קבועים) של הרשתות. על פי הבדיקה, אם התקציב היה ניתן להן לפי מבחנים קבועים ולא לפי ההוצאות שלהן, הן היו מקבלות 300-250 מיליון שקל פחות ממה שהן מקבלות בפועל. עם זאת, נבדקות עכשיו טענות שיש היבטים שהוחסרו בחישוב וצפוי שהפער יקטן. השר האחראי לחינוך החרדי חיים ביטון מש"ס טוען שהבדיקה בעיצומה ולכן "אין נתון כזה".
חוק יסודות התקציב קובע ששתי רשתות החינוך החרדיות, החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס, יתוקצבו כמו החינוך הממלכתי, אף שהן פרטיות ומפלגתיות. בשנה האחרונה התקיימו בירורים משפטיים רבים סביב שתי הרשתות. זאת, בשל עתירות עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון נגד הנהגת רפורמת אופק חדש ברשתות בהיקף של 600 מיליון שקל בשנה בלי שהן יעמדו בדרישות לימודי הליבה וכן בשל עתירת יזם האנרגיה הסולארית והאקטיביסט החברתי ישראל קרויזר שמבקש מינוי מנהל ממונה לחינוך העצמאי על רקע אי־הסדרים הקשים בארגון.
אחת העובדות שנחשפה בעקבות הבירורים היתה שאיש אינו יודע בעצם כמה כסף מגיע לרשתות וכי התשלום להן נעשה בפועל על פי דרישה שהן מגישות המבוססות על ההוצאות שלהן בפועל. ככל הידוע, אין שום גוף נוסף בישראל שזכה לתקצוב בצורה כזו ומדובר באנרכיה תקציבית. באוגוסט הודיעו החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג והממונה על התקציבים יוגב גרדוס על רפורמות בתקצוב הרשתות. רוטנברג הודיע על הוצאת חשבת האוצר מהרשתות והקמת מנגנון פיקוח חיצוני עליהן. גרדוס הודיע על העברת הרשתות לתקצוב נורמטיבי על פי מבחנים קבועים במקום המצב הנוכחי, שבו משלמים להן לפי ההוצאות בפועל.
השבוע אמר לכלכליסט מקור ממשלתי שמעורב בבדיקה, כי החישוב שנערך עמד על קרוב ל־300 מיליון שקל פחות ממה שמקבלות הרשתות בפועל. ביום רביעי שעבר נערכה הישיבה השביעית של הוועדה לביקורת המדינה בנושא אי־הסדרים בתקציבי החינוך החרדי. גם ח"כ משה (קינלי) טור־פז מיש עתיד אמר בישיבה שעל פי מידע שהגיע אליו, מדובר בכרבע מיליארד שקל. דווקא הפער הגדול הביא לבדיקה מחדש של החישוב, וצפוי שיתווספו רכיבים שלא נכללו בחישוב הקודם כך שהפער יירד, גם אם לא ברור שבצדק.
טור־פז אמר ל"כלכליסט" ש"הפער שנמצא ממחיש עד כמה המדינה הזניחה את תפקידה כשומרת סף והשקיעה יותר מ־3 מיליארד שקל בשנה, תוך מתן אפשרות לרשתות החינוך לקבל תקצוב מלא כמו החינוך הממלכתי בלי לעמוד בחובות הליבה. החגיגה הזאת חייבת להסתיים.
"נעמוד על כך שמשרדי האוצר והחינוך ימנו חשב מלווה או מנהל חיצוני לרשתות ושהן יידרשו להחזיר את תשלומי היתר שקיבלו בשנים קודמות בסך מאות מיליוני שקלים". הוא הביע תקווה שהבדיקה הנוספת שעורך משרד החינוך "מעידה על הבנה שיש בעיה חמורה ולא על ניסיון למסמס".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה ש"הנושא נמצא בעבודה פנימית מואצת בין משרדי האוצר והחינוך. כפי שנמסר בדיון בבג"ץ בעתירה בנושא, עבודת גיבוש מודל התקצוב הינה מורכבת ויש שאיפה לסיימה בהקדם האפשרי". השר האחראי לחינוך החרדי חיים ביטון מסר בתגובה ש"אין נתון כזה. המשרד באמצע בדיקה ולא סיים אותה. הנתון שהוצג אינו נכון בעליל".
מסמך שהכין אור רפל־קרויזר, מדען נתונים ראשי במרכז לחקר הנתונים באוניברסיטה העברית ובנו של ישראל קרויזר, העלה שב־2024 תוקצבו הרשתות בהיקף גדול ב־334 מיליון שקל יותר מאשר מגיע להן על פי חוק. פרקליטיו של קרויזר, עוה"ד רן שפרינצק ואלמוג גיל־אור ממשרד ארדינסט ושות', העבירו בחודש שעבר את המסמך לממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס ולסמנכ"ל תקציבים של משרד החינוך משה שגיא. הם דורשים לתקן את תקציב הרשתות ל־2024 כך שינוכה ממנו הסכום העודף.
רפל־קרויזר בדק את שני מרכיבי חישוב התקציב, הקצאת השעות השבועיות המגיעה לרשתות לפי הנתונים באתר שקיפות תקציבית של משרד החינוך ועלות שעת ההוראה לפי פרופיל המורים, תוך שהוא מביא בחשבון את מדד הטיפוח. הוא הגיע למסקנה שהתקצוב העודף שקיבלה רשת החינוך העצמאי מגיע ל־11% מתקציב השעות שלה שהם 163 מיליון שקל. התקציב שהרשת היתה אמורה לקבל עבור שעות הוראה עמד 1.467 מיליארד שקל והיא קיבלה 1.63 מיליארד. התקציב העודף של בני יוסף גדול יחסית עוד הרבה יותר ועמד על 23% מתקציבה שהם 171 מיליון שקל.
