ביטול הטבות המס בקרנות ההשתלמות: מהלך שיפגע בפנסיה של כולנו
קרנות ההשתלמות הן לא פריבילגיה של עשירים, אלא מנגנון חיסכון חיוני שמחזיק את מעמד הביניים, מעודד צמיחה, ומשמש כרית ביטחון לגיל השלישי. ביטול הטבות המס בקרנות השתלמות שמתכנן כעת משרד האוצר לא רק יפגע בחוסכים, אלא גם במשק כולו
שוב משרד האוצר בוחן את האפשרות לבטל או לצמצם את הטבות המס בקרנות ההשתלמות, כך זועקות שוב הכותרות. עכשיו זה בדיוק הזמן עם סיום המלחמה לעצור ולשאול שאלה פשוטה: האם ראוי לפגוע באפיק החיסכון היחיד בישראל שמעודד אחריות אישית, יציבות כלכלית וצמיחה במשק?
קרנות ההשתלמות הן אחד המנגנונים החזקים ביותר לעידוד חיסכון, הן לפרט והן למשק כולו. ביטול ההטבות יפגע לא רק במעמד הביניים, אלא גם בחיסכון נוסף של מאות אלפי ישראלים שצוברים במשך שנים כרית ביטחון לשנים שבהן יפסיקו לעבוד, כשלרבים מהם קרנות הפנסיה פשוט לא יספיקו.
קרן ההשתלמות: אפיק חיסכון שאינו מותרות
קרן ההשתלמות נולדה כהסדר לטובת העובדים, אך הפכה עם השנים לאחד מעמודי התווך של החיסכון בישראל. העובדה שהיא נזילה לאחר שש שנים והפטורה ממס רווחי הון הפכה אותה לאפיק חיסכון נגיש, פשוט ואפקטיבי.
רבים מהעובדים בוחרים להשאיר את הכסף בקרן גם מעבר לתקופת הנזילות, מתוך הבנה שזהו חיסכון מצטבר לפנסיה, שמאפשר לבנות בסיס כלכלי יציב לעת פרישה. במציאות שבה הפנסיות בישראל נמוכות והקצבאות אינן מספיקות למחיה בכבוד, קרן ההשתלמות מהווה עבור רבים את ההבדל בין חיים בכבוד לבין תלות במערכת הרווחה.
"העשירים נהנים יותר"? לא בדיוק
משרד האוצר נוהג לטעון כי מדובר בהטבה רגרסיבית שמיטיבה בעיקר עם העשירון העליון. אך בפועל, מי שנהנה באמת מקרנות ההשתלמות הם עובדי הציבור, המורים, האחיות, עובדי ההייטק, העצמאים הקטנים והיזמים.
העשירון העליון ממילא יודע להשקיע בשווקים ולנצל אפיקי השקעה. מי שייפגע מביטול ההטבה הם דווקא עובדי המעמד הבינוני, אלה שמשלמים את רוב המסים, נושאים את הכלכלה על גבם ומנסים לשמור על רמת חיים סבירה באמצעות חיסכון עקבי ואחראי.
ביטחון כלכלי לגיל השלישי
ישראל ניצבת בפני אתגר דמוגרפי משמעותי: שיעור הקשישים באוכלוסייה הולך וגדל, בעוד שהפנסיה הממוצעת נמוכה מהמינימום הדרוש למחייה. במצב כזה, כל שקל שחוסך אזרח לגיל הפרישה חוסך בעתיד למדינה מאות שקלים בתשלומי סיוע וקצבאות.
הטבות המס בקרנות ההשתלמות הן לא רק תמריץ לחיסכון פרטי, אלא גם כלי מדיניות חכם שמקטין את הנטל העתידי על תקציב המדינה. כל שקל שמנותב היום לחיסכון ארוך טווח הוא השקעה באחריות הפיסקלית של מחר. ביטול ההטבה ישיג את התוצאה ההפוכה – יותר אזרחים יגיעו לגיל הפרישה ללא חיסכון מספק, ויהפכו לנטל על מערכת הרווחה.
מנוע צמיחה למשק הישראלי
המשמעות של קרנות ההשתלמות חורגת הרבה מעבר לחיסכון האישי. מדי שנה מוזרמים דרך הקרנות עשרות מיליארדי שקלים לשוק ההון ולמימון הפעילות העסקית בישראל. הכסף הזה מתועל להשקעות בחברות ישראליות, בפרויקטים של תשתיות ובאג"ח ממשלתיות, ובכך הוא תורם ישירות לצמיחה ולפיתוח המשק.
צמצום ההטבה יקטין את ההפקדות, יפחית את ההון הזמין להשקעות, ויפגע ביציבות שוק ההון. במובן הזה, ביטול ההטבה אינו רק מהלך חברתי שגוי אלא גם טעות מקרו־כלכלית שתכביד על הצמיחה.
חיסכון הוא לא בעיה - הוא הפתרון
בעולם שבו שיעורי הריבית נעים כלפי מטה ושוק העבודה נעשה לא יציב, על המדינה לעודד חיסכון ולא להעניש עליו. קרן ההשתלמות מעודדת משמעת פיננסית, חינוך כלכלי ואחריות אישית. היא מאפשרת לאדם לבנות עתיד מבלי להסתמך על עזרה מהמדינה או מהילדים.
במקום לפגוע בהטבה הזו, הממשלה צריכה לחזק אותה: להרחיב את ההטבה גם לשכבות החלשות, לעודד מעסיקים להפקיד גם לעובדים בשכר נמוך, ולהפוך את החיסכון הלאומי למנוע צמיחה אמיתי.
מהלך שמחליש את מי שמחזיק את המשק
ביטול הטבות המס בקרנות ההשתלמות איננו רפורמה כלכלית, אלא פגיעה ישירה באזרחים העובדים, במעמד הביניים ובביטחון הכלכלי של הגיל השלישי. זהו מהלך קצר ראייה שמחליש את הציבור שמחזיק את הכלכלה, במקום לחזק אותו.
אם הממשלה באמת רוצה להתמודד עם הגירעון, יש לה דרכים רבות יותר, יעילות והוגנות: רפורמה במיסוי רווחי הון, קיצוץ בפטורים סקטוריאליים מיותרים, ומאבק באי שוויון אמיתי.
קרנות ההשתלמות הן סמל למדיניות שמתגמלת אחריות. ביטול ההטבה יהפוך מדיניות נבונה לכלי ענישה כלפי מי שעובד, חוסך ותורם.
לירן אביטן הוא מתכנן פיננסי וסוכן ביטוח פנסיוני ב-SFP (ספיר קדוש סוכנות לביטוח פנסיוני)
