הנגיד לממשלה: "לחזור לתוואי של הורדת החוב - כבר ב-2026"
לדברי פרופ' אמיר ירון, הורדת היחס חוב-תוצר "אינה התעקשות טרחנית של כלכלנים", אלא נובעת מהצורך לשמור על כריות תקציביות למצבי חירום; הוא קרא לממשלה לקבוע גירעון ל-2026 ברמה הגבוהה במעט מ-3% תוצר
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, קרא הבוקר לממשלה לחזור לתוואי יורד ביחס החוב־תוצר כבר מ־2026, ולקבוע גירעון ברמה הגבוהה במעט מ-3% תוצר.
יצוין כי הממשלה החליטה באחרונה על תוספת תקציב של כ-31 מיליארד שקל, ועל העלאת תקרת הגירעון לרמה של 5.2%. בספטמבר עמד הגירעון על 4.7%.
ירון, שדיבר בכנס "בנקאות המחר" של בנק ישראל, אמר: "חלק לא מבוטל מאמון השווקים שישראל זכתה בו בשנתיים האחרונות נבע מהאחריות התקציבית שהפגינה הממשלה. הרעיון המרכזי שהצגנו לציבור ולמשקיעים היה כי למרות העלייה ביחס חוב־תוצר בתקופת המלחמה, עם הירידה בעצימות המלחמה נעבור לתוואי יורד ביחס הזה. זה הזמן לממש את היעד הזה. עלינו להקדיש את מירב המאמצים לגיבוש תקציב אחראי, אמין ותומך צמיחה ישמר את אמון השווקים ויתמוך בהתאוששות הכלכלית בטווח הבינוני והארוך. דרגות החופש להקלות תקציביות נוספות – מוגבלות ביותר, אם בכלל".
הנגיד הדגיש כי הורדת החוב אינה "התעקשות טרחנית של כלכלנים", אלא נובעת מהצורך לשמור על כריות תקציביות למצבי חירום. "ההיסטוריה מלמדת שאחת לכמה שנים המשק פוגש זעזוע שמחייב הגדלה מהירה של ההוצאות. כדי לעשות זאת מבלי לפגוע באמון השווקים ולהעלות את עלות גיוס החוב, עלינו להחזיר את כריות הביטחון. הן שאיפשרו למשק לצלוח את משבר הקורונה והן שסייעו לו לשמר את עמידותו גם במהלך המלחמה", אמר.
בפתח דבריו סקר ירון את מצב המשק וציין כי “ברבעון השני של 2025 רמת התוצר נמוכה בכ-5% מהמגמה טרם המלחמה”, אך הדגיש את העמידות המרשימה של המשק הישראלי. לדבריו, "גם לאחר שנתיים של לחימה עצימה, הכלכלה והחברה הישראלית הפגינו חוסן יוצא דופן, דבר המעורר השתאות בקרב גורמים בינלאומיים".
בהמשך דבריו דיבר ירון על השקעה במנועי צמיחה, והבהיר כי היא מחייבת גם "בחינה מחודשת של ההוצאות וקיצוץ באלו שאינן תומכות בצמיחה ואף פוגעות בהשתתפות בשוק התעסוקה ובפריון העבודה".
ב-24 בנובמבר יפרסם בנק ישראל את החלטת הריבית הבאה, וייתכן שלראשונה מאז ינואר 2024, הבנק יוריד אותה. בדרג הפוליטי היו שמתחו ביקורת על כך שבנק ישראל אינו מוריד את הריבית, ובספטמבר אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אם הנגיד לא יפחית את הריבית - אוריד מסים".
ירון התייחס בדבריו למדיניות המוניטרית וציין כי בנק ישראל נקט קו "מדוד ואחראי" שסייע לבלום את האינפלציה גם בתקופת המלחמה. לדבריו, "הורדת ריבית מוקדמת מדי הייתה עלולה להאיץ מחדש את האינפלציה ולפגוע באמינות המדיניות המוניטרית”. הנגיד הוסיף כי המדד האחרון, שהפתיע את השווקים כלפי מטה, מהווה "התפתחות בכיוון הנכון".
בחלקו האחרון של דבריו התייחס ירון להתפתחויות הטכנולוגיות במערכת הפיננסית, ובהן שימוש בנכסים דיגיטליים (Tokenized Assets), מטבעות יציבים (Stablecoins) ובטכנולוגיות רישום מבוזר (Distributed Ledger). לדבריו, מגמות אלה "כבר משנות את הדרך שבה מתבצעים תשלומים, השקעות וניהול סיכונים", והמערכת הבנקאית בישראל "אינה יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור".
ירון קרא לבנקים "להרחיב את החדשנות לתחומים תשתיתיים, לקדם פיילוטים עם חברות פינטק, ולהטמיע בינה מלאכותית גם בתהליכי ניהול סיכונים", אך הדגיש כי "המהפכה הזו חייבת להתרחש באופן מבוקר, המחזק את יסודות היציבות ולא מערער אותם".
