סגור
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' 27.1.25
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (צילום: אלכס קולומויסקי)

הגירעון בספטמבר ללא שינוי: עמד על 4.7% מהתוצר

הסתכם ב-9.5 מיליארד שקלים, לעומת 8.8 מיליארד שקלים בספטמבר אשתקד. הכנסות המדינה מתחילת השנה גדלו ב-15.9% ל-414.1 מיליארד שקל, לעומת התקופה המקבילה אשתקד

הגירעון הממשלתי נותר בסוף ספטמבר ללא שינוי על 4.7% (כמו אוגוסט), וזאת לאחר שעמד על 4.8% ביולי ועל 5% ביוני.
הגירעון החודשי של ספטמבר הסתכם בכ-9.5 מיליארדי שקלים, בהשוואה לגירעון של כ-8.8 מיליארדי שקלים באותו חודש אשתקד - עלייה של כ-700 מיליון שקלים.
הכנסות המדינה מתחילת השנה גדלו ב-15.9% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, ועמדו על כ-414.1 מיליארד שקל לעומת כ-357.3 מיליארדי שקלים בתקופה המקבילה ב-2024 - עלייה של כ-57 מיליארד שקל.
נדמה כי הירידה בגירעון נעצרת. כך עולה מדוח הביצוע התקציב שפרסם החשב הכללי. ב-12 החודשים האחרונים הסתכם הגרעון השנתי בכ-99 מיליארד שקלים.
נזכיר כי הממשלה עדכנה לפני כמה שבועות את המצרפים הפיסקלים לשנת 2025, והחליטה על תוספת תקציב של כ-31 מיליארד שקלים, ועל העלאת תקרת הגירעון לרמה של 5.2%.
זו הפעם החמישית שהממשלה הזו פותחת את התקציב: ב-2023 פתחה ממשלת נתניהו-סמוטריץ' את התקציב פעם אחת (על רקע המחדל של ה-7.10), ב-2024 התקציב נפתח 3 פעמים, וב-2025 הוא כבר נפתח שוב.
כלומר, בשנתיים וחצי, סמוטריץ' הגיש 8 תקציבי מדינה שונים.
מתחילת השנה עומד הגרעון על כ-56 מיליארד שקלים, גבוה מזה שבשנים 2022 ו-2023, אך נמוך מזה של 2024 (שנה של מלחמה עצימה).
אגב, הגרעון החודשי, 9.6 מיליארד שקלים, הוא גרעון שנחשב גבוה, ונמוך רק מזה שנרשם ב-2020, עיצומה של מגיפת הקורונה.
כלומר, בספטמבר 2025 נרשם גרעון גבוה מזה של 2024 (8.8 מיליארד שקלים), שכאמור היתה שנה עם גרעון עתק (6.8% תוצר לפי האוצר ויותר).
נזכיר כי התוספת התקציבית היא בגין הוצאות ביטחון – ללא קשר להפסקת האש שהושגה לפני כמה ימים. יתרה מזו, באוצר סבורים כי גם אחרי הפסקת המלחמה, לא יהיה אפשר לקצץ בתקציב הביטחון.
בראיית מאקרו, הסיפור של הגרעון הוא פשוט: למרות גבייה נאה גם בספטמבר, הממשלה הזו לא מצליחה להוריד את ההוצאה, ולכן הגרעון לא יצליח לרדת מספיק, וגם השנה יירשם גרעון גבוה. ולראייה: הוצאות הממשלה הגיעו בספטמבר לכ-56 מיליארד שקלים, לעומת 51 מיליארד שקלים בספטמבר אשתקד (אז היתה ישראל בעיצומה של מלחמה). כלומר, גידול של 10%, כאשר היה מתוכנן קיטון של ההוצאה.
בראייה שנתית, ההוצאה מגיע לכ-470 מיליארד שקלים לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בסך של 450 מיליארד שקלים, המשקף עלייה של 4.4% לעומת תכנון לקיטון מסוים.
עם זאת, בתקציב המעודכן מתוכננת עלייה של 4.7% לעומת 2024. כלומר, בינתיים אין חריגה לעומת העדכון. מה שמעניין במיוחד הוא כי הניתוח של החשב הכללי חושף שהרוב המוחלט של העלייה בהוצאות הממשלה היה במשרדים האזרחיים (4.1%). שכן רמת ההוצאה הביטחונית בינואר-ספטמבר 2025 השנה עלתה בכ-0.7% בלבד לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
עוד נתון מטריד שעולה מהסקירה הוא כי תשלומי הריבית על החוב המצטברים לשנת 2025 עומד כבר על יותר מ-56 מיליארד שקלים, זינוק חד של יותר מ-15% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2024.
כאמור, הכנסות המדינה ממשיכות להפתיע לטובה: עמדו על יותר מ-46.2 מיליארד שקלים (עלייה נומינלית של כ-10% לעומת ספטמבר 2024).
מתחילת השנה עומדות הכנסות המדינה על כ-414 מיליארד שקלים (כאשר כ-319 מיליארד שקלים הן הכנסות ממסים וכ-22 מיליארד שקלים הנותרים הן הכנסות אחרות, כגון הפרטה), לעומת 357 מיליארד שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.
המספרים הללו משקפים זינוק של כ-16% בהכנסות המדינה (ושיעור דומה בהכנסות ממסים בלבד). העלייה במיסוי בולטת במיוחד ומובלת על ידי המסים הישירים, שם נרשמה עליה חדה שמתקרבת ל-20% (לעומת כ-10% במיסוי העקיף).