סמוטריץ': "אם הנגיד לא יפחית את הריבית, אני אוריד מסים"
שר האוצר אמר את הדברים במפגש עם נשיאות המגזר העסקי. לדבריו, "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. עצמאותו של בנק ישראל היא קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית". בנק ישראל: "ההחלטות מתקבלות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות"
"נגיד בנק ישראל היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המסים", כך אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' במפגש עם נשיאות המגזר העסקי. הוא הוסיף כי "עצמאותו של הנגיד היא קריטית בכלכלה מודרנית כמו שלנו. אני לחלוטין לא מתכוון להתערב לו, ולא לתת לאף אחד להתערב לו, אבל יש חופש ביטוי ואני חושב שהוא טועה. להיות שמרן זו לא חכמה".
העמדה של סמוטריץ' אינה מפתיעה, אלא אופיינית לשרי אוצר - שכן בדרך כלל הממשלה מעוניינת להוריד את הריבית לפני הבנק המרכזי המחוייב בראש ובראשונה ליציבות מחירים. למעשה, הסיבה שבמדינות מודרניות, ובהן ישראל, הריבית נקבעת על ידי ועדה מוניטרית עצמאית; אם קביעת הריבית תהיה בידי פוליטיקאים, הרי שהם יבקשו להוריד אותה עוד לפני שהושגה השתלטות אמיתית על האינפלציה.
אלא שסמוטריץ' הלך כאמור צעד אחד נוסף מעבר לאי ההסכמה המקצועית עם הנגיד, ואמר: "בדיוק כפי שהמדיניות המוניטרית בסמכותו ובסמכותו הבלעדית, כך גם המדיניות הפיסקלית היא בסמכותי, ובסמכותי הבלעדית. ואם הנגיד לא יוריד את הריבית, אני אוריד את המסים. אין ברירה".
על אף שהדברים נשמעים בשלב זה כאיום בלבד, ההדלפות על תקציב 2026 מלמדות כי סמוטריץ' אכן משתעשע ברעיון של הורדת מסים; כך, שר האוצר בוחן הגדלה של הפטור ממס על יבוא חבילות מחו"ל עד לסכום של 150 דולר, ובמקביל אין בכוונתו לבטל שום פטור אחר.
מבחינת המדיניות הפיסקלית, אין הצדקה וכמעט שאין יכולת להוריד מסים; תקציב 2026 צפוי להיות במקרה האופטימי עם גירעון של 4%, שלא יוריד את היחס חוב-תוצר, כך שמבחינה פיסקלית מדובר במהלך שגוי. סמוטריץ' מצדיק הורדת מסים כדי להגדיל את כמות הכסף במשק ולפעול בכיוון הפוך מהריבית הגבוהה שמקטינה את כמות הכסף. ואולם קביעת כמות הכסף במשק זו שאלה מוניטרית, והיא בסמכות בנק ישראל; במילים אחרות, שר האוצר מאיים להשתמש בכלי שנמצא בסמכותו מבחינה פורמלית, אך מבחינה מהותית הוא מבקש לבצע את התפקיד של בנק ישראל.
חשוב מכך, אם אכן סמוטריץ' יוריד מסים, וכמות הכסף במשק תגדל, הדבר ייצור לחץ אינפלציוני נוסף, שכן לציבור יהיה יותר כסף שיפגוש את אותה כמות מוצרים - וזאת בהנחה ששר האוצר לא מתכוון לקצץ הוצאות ממשלתיות בשיעור דומה להורדת המסים שהוא מציע. הלחץ האינפלציוני כתוצאה ממהלך כזה יגיע לא רק בגלל הורדת המסים אלא בגלל הגידול בגירעון ובחוב שיביא להגדלת הוצאות הממשלה, לעלייה בריבית, ואולי להיחלשות השקל.
סמוטריץ' מאשים את הנגיד ב"שמרנות", אך כפי שהוא עצמו אומר, "אין להפריד בין אחריות לסמכות"; אם האינפלציה תזנק בעקבות הורדת המסים המוקדמת, מי שיואשם יהיה דווקא הנגיד, כי הוא מופקד על רמת המחירים מבחינה חוקית.
באוגוסט הותיר בנק ישראל את הריבית על 4.5% בפעם ה-13 ברציפות. בבנק אמרו אז כי "על רקע אי הוודאות הגיאופוליטית, תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות להאינפלציה ליעדה, היציבות בשווקים הפיננסים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית". לגבי האינפלציה, שביולי עמדה על 3.1% בשיעור שנתי, הדגישו בבנק כי אינפלציית הליבה (בניכוי מחירי המזון והאנרגיה) נותרה ברמה גבוהה של 3.5% - חצי אחוז מעל היעד. לדבריהם, דווקא מחירי המוצרים הסחירים - שאמורים למתן את האינפלציה הכוללת - עלו זה החודש השני ברצף.
מבנק ישראל נמסר: "הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה".
