שאלות ותשובותאיך ייראה תקציב 2024 - והאם באוצר יקצצו ב"כסף הרע"
שאלות ותשובות
איך ייראה תקציב 2024 - והאם באוצר יקצצו ב"כסף הרע"
תקציב 2024 לא צפוי לכלול מהלכים משמעותיים שיניעו את החרדים לצאת לעבודה, ויתור על כספים קואליציוניים או החזרה מלאה של המיסוי על כלי פלסטיק חד־פעמי ומשקאות ממותקים; באוצר לא נותנים משקל מספיק לשאלת הסנטימנט הציבורי שעשוי להתפתח למחאה דרמטית
באוצר מעריכים כי ללא שום קיצוץ או העלאת מס, נסיים את השנה הבאה בגירעון של כ־111 מיליארד שקל, שהם למעלה מ־6% תוצר. הגירעון העצום מקורו בצורך לממן את המלחמה, לשלם הוצאות לאוכלוסיות המפונות ולשקם את העוטף, וכן בירידה בהכנסות. וזאת אחרי שארצות הברית כבר נתנה סיוע ביטחוני בהיקף של 8.7 מיליארד דולר.
אם בכל מקרה הגירעון יהיה גבוה, למה חשוב לצמצם אותו ככל שניתן?
אף שלכולם ברור כי הגירעון ב־2024 יהיה גבוה בהרבה מה־2.25% שתוכננו אי שם בתקופה שקדמה לאוקטובר 2023, ברור לכולם כי יש לעבוד קשה כדי להגדיל את הגירעון במינימום הנדרש. בזמני משבר קל לגלוש לתפיסה כי "עכשיו זה לא הזמן לחשוב הרבה לפני שמוציאים כסף", וזה יכול להביא לגידול עצום בהוצאות שיהיה קשה להשתחרר ממנו בהמשך. יתרה מזו, דווקא בזמני משבר יש חשיבות עצומה לשמירה על יכולת טובה לגייס חוב בהיקף גדול ובריביות נמוכות. אם הממשלה תשדר חוסר אחריות תקציבית, חברות הדירוג והמלווים עשויים לראות את המלחמה כפותחת פרק כלכלי שלילי בתולדות המדינה. או בצורה קונקרטית יותר: ישראל בתקופה זו חייבת להיות ערוכה לגיוסי חוב בהיקפים של עוד מאות מיליארדי שקלים, וחייבת לחשוב איך ביום שאחרי המלחמה היא מציגה חוב שהולך ופוחת ביחס לתוצר.
אז מה ההצעות על השולחן?
הדרגים המקצועיים באוצר חותרים להגיע לגירעון של 5%-4.5%, כלומר להקטין את הגירעון ב־25 מיליארד שקל באמצעות העלאות מסים וקיצוצים – וזהו יעד שאפתני במיוחד. בימים הקרובים אנו נשמע שוב ושוב את היעד של 5% גירעון, שיהפוך למעין סיסמה. עכשיו ברור שאין משהו קדוש ב־5% גירעון (גם אם ייתכן שיש חברות דירוג ומשקיעים שמסתכלים בצורה שטחית על הקידומת של הגירעון - ש"ט), אבל מה שחשוב הוא שדרגי המקצוע סבורים כי "ניתן לבנות תקציב שיצמצם את הגירעון ל־5% בלבד", ואם אכן יש אפשרות כזו, יש לחתור לשם.
איך בוחרים במה לקצץ ואילו מסים להגדיל?
אין קסמים, יש צורך להקטין הוצאות ולהגדיל הכנסות. את הכסף שהממשלה מוציאה ניתן לחלק לשלושה סוגים: כסף לא טוב, כסף ניטרלי וכסף טוב. כסף לא טוב הוא כסף שדוחף את הכלכלה לכיוון הפוך מהכיוון שאליו אנו חותרים, לדוגמה כסף שמתמרץ גברים חרדים לא לעבוד הוא כסף לא טוב. כסף ניטרלי הוא כסף למשרד ממשלתי מיותר, וכסף טוב הוא השקעה בחינוך או במכונות. גם בצד המס, יש מסים טובים שמקדמים איכות חיים ופוגעים מעט בתמריצים, כמו מסים על טבק ועל משקאות ממותקים, ויש מסים שהם מדכאי צמיחה במיוחד כמו מס חברות או פטורים ממס שמעוותים את הבחירות הכלכליות הטבעיות של השחקנים בשוק. השאיפה באוצר היא לקצץ כסף רע, להטיל מסים טובים יחסית, ולבטל פטורים ממס שמעוותים את המשק. אחרי שימוצה מקור זה, הכלכלנים יחתרו לביטול הכסף הניטרלי, ורק אחרי זה – כשלא תהיה ברירה – יוטלו מסים מדכאי צמיחה, ויקוצצו הוצאות תומכות צמיחה.
מה האוצר מציע בינתיים?
ההצעות שידועות עד כה רחוקות מלהגיע ל־25 מיליארד שקל בשנה. בשלב זה מדברים על ביטול הטבת מס לקרנות השתלמות וביטול הגדלת תקרת הפטור להפרשות לפנסיה, הטלת מיסוי על משקאות ממותקים (שאינם דיאט או מיצים טבעיים), ביטול הגדלת מדרגות המס, הקפאת שכר וקצבאות לשנת 2024, ביטול מספר משרדי ממשלה וקיצוץ חד בכספים קואליציוניים. חלק מהצעדים הללו לא יזכה לתמיכה פוליטית, אך גם אם כל הצעדים יעברו, אנו לא מתקרבים ליעד השאפתני של 25 מיליארד שקל, ולכן נצטרך להמתין למסמך מלא שיכלול את כלל הצעות האוצר.
האם ההצעות תואמות את התפיסה שיש להתחיל בקיצוצים של כסף רע?
התשובה הקצרה היא לא. נכון לעכשיו, יש הבנה בדרגי המקצוע וגם בדרגים המקורבים יותר לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי מהלכים משמעותיים בנוגע לתעסוקת והשכלת חרדים שאמורים להיות מנוע הצמיחה של המשק הישראלי לא יבוצעו בתקציב הקרוב. כמו כן, לא צפויה נכונות של השר לוותר על כספים קואליציוניים שנחשבים כספים ניטרליים או לא טובים. גם בגזרת המסים סמוטריץ' מתנגד להחזרה מלאה של המיסוי על חד־פעמי ומשקאות ממותקים. עם זאת, ההערכה באוצר כי יהיה ניתן להגיע עם סמוטריץ' לסיכום על קיצוצים נרחבים באופן שלא יפגע בהכרח ביכולת המשק לטווח ארוך (כלומר, לא יבוטלו כספים חשובים לטווח הארוך כמו תשתיות והשכלה גבוהה). מנגד, באוצר לא נותנים משקל מספיק לשאלת הסנטימנט הציבורי שעשוי להתפתח למחאה דרמטית, אם מעמד הביניים העובד יפרש את הקיצוצים והמסים ככאלו שמוטלים בעיקר עליו.
