עונת הציד: הקואליציה מנסה לרמוס עוד שומרי סף לפני הפריימריז
רוטמן שוב מתעמת עם היועץ המשפטי של ועדת חוקה, כ"ץ מאותת לרמטכ"ל מי בעל הבית ונתניהו עדיין לא ויתר על מינוי נציב שירות מדינה מטעמו ללא הליך תחרותי. הקואליציה מגבירה ניסיונות להשתלט על כל מנגנוני המדינה העצמאיים
מאבקו של שר המשפטים יריב לוין נגד צו המניעה של בג"ץ למינויו של השופט בדימוס יוסף בן חמו לחקור את פרשת הפצ"רית הוא רק חלק מהניסיונות שהתרחבו בקואליציה מראשית הקדנציה שלה להשתלט על מינויי בכירים, להחליש את השופטים והיועצים המשפטיים, ולהגביר את הפוליטיזציה בשירות הציבורי.
בשל התקרבות הבחירות, שצפויות להתקיים בנובמבר 2026, בקואליציה מאיצים קידום הצעות חוק לפני שהכנסת תתפזר. הדרך לפריימריז במפלגות הקואליציה עוברת דרך פגיעה בשומרי הסף, וכך מדי שבוע השרים וחברי הכנסת מעלים את הרף בניסיון לרמוס ולהשפיל אותם.
ביום שני התפרץ יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) על היועץ המשפטי של הוועדה עו"ד גור בליי, על כך שפרסם הערותיו להצעת החוק לפיצול משרת היועצת המשפטית לממשלה שכללו ביקורת על המהלך. בתגובה בליי צעק "אתה לא תאיים עליי".
מאוחר יותר באותו יום החריף המאבק בין שר הביטחון ישראל כ"ץ לרמטכ"ל אייל זמיר. זמיר הודיע שהחלטת כ"ץ לעכב את סבב המינויים בצבא, בעקבות החלטתו להביא לפרישת בכירים מ־7 באוקטובר, תפגע בצה"ל. כ"ץ מיהר להזכיר לו שהוא כפוף לראש הממשלה ולשר הביטחון. אתמול נערכה ועידת הליכוד, שבה התמודד כ"ץ שוב על תפקידו כיו"ר המזכירות. התנהלותו מול הרמטכ"ל אמורה לסמן למתפקדים מי באמת שולט במערכת הביטחון.
בתוך כך, נתניהו מסרב למנות נציב שירות מדינה קבוע בהליך תחרותי ובמכרז כפי שהורה לו בג"ץ. בדצמבר 2024 פרופ' דניאל הרשקוביץ סיים כהונה של שש שנים כנציב קבע, ובשל התסבוכת המשפטית במינוי נציב קבוע חדש, ביוני 2025 מינה נתניהו את הרשקוביץ כממלא מקום הנציב לתקופה של שלושה חודשים, שהוארכה בספטמבר בשלושה חודשים נוספים עד דצמבר 2025. כעת נתניהו צפוי להאריך את מינויו בשלושה חודשים נוספים. במקביל, ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) מקדם הצעת חוק שלפיה ראש הממשלה יבחר את נציב שירות המדינה. רק בשבוע שעבר אישרה נציבות שירות המדינה את העסקת השופט בדימוס בן חמו בתקן מיוחד, כדי לאפשר את מינויו לממונה על חקירת הפצ"רית - מהלך שבג"ץ עיכב.
בנוסף למינוי נציב מטעמו, נתניהו רוצה גם לאפשר את החלפת שומרי הסף והפקידים הבכירים בעת כינונה של ממשלה חדשה. בתחילת החודש שעבר ביקש נתניהו משר המשפטים לוין לגבש הצעת חוק שתאפשר לממשלה חדשה להדיח שורת בעלי תפקידים בכירים כמו הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, המפכ"ל, נציב שירות בתי הסוהר, נציב שירות המדינה, מנהל רשות המסים, הממונה על התקציבים באוצר, מנהל רשות התחרות ועוד.
במקביל לכך, הקואליציה מקדמת הצעת חוק שהגיש ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) שלפיה ממשלה תוכל להדיח בתוך 100 ימים מהקמתה את נושאי התפקידים הבכירים. לפי הצעת חוק אחרת שהוגשה על ידי ח"כ אושר שקלים (הליכוד), תבוטל "ועדת גרוניס" למינויי בכירים.
בגזרת הייעוץ המשפטי, יו"ר ועדת החוקה מקדם דיונים על פיצול משרת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, לאחר שבג"ץ עיכב את החלטת הממשלה לפטרה. זאת ועוד, כדי לכרסם בסמכויותיה, ח"כ בוארון הגיש הצעת חוק שלפיה היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה לא יהיו כפופים לה, אלא למנכ"לי המשרדים.
שומר סף אחר שנמצא על הכוונת של הקואליציה הוא יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. כיום היו"ר הוא שופט בבית המשפט העליון שנבחר על ידי נשיא העליון ובתפקיד כיום מכהן המשנה לנשיא העליון השופט נעם סולברג. לפי הצעת חוק שהגיש ח"כ אליהו רביבו (הליכוד) עוד ב־2022 ולא קודמה, יו"ר הכנסת יציע את המועמד, שלא יהיה שופט בעליון, והוא ייבחר במליאת ועדת הבחירות, שבה יש לקואליציה רוב. מינוי יו"ר ועדת הבחירות על ידי הקואליציה יסייע לה ללחוץ עליו, לפסול רשימות ומועמדים לכנסת, כמו גם להתערב בהליך הבחירות.
בנוסף, הקואליציה מקדמת הצעות חוק לביטול נבחרת הדירקטורים בחברות הממשלתיות, על מנת להקל על השרים במינויים פוליטיים ומפלגתיים ללא שקיפות.
