ניתוח
במשרדי הממשלה מעדיפים יועמ"שים צייתנים
צוות מקצועי של משרדי הממשלה גיבש מתווה לפרישתם של יועצים משפטיים ותיקים ב־1 באפריל ובראשם יועמ"ש האוצר אסי מסינג, שלא עשה חיים קלים לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'. החשש: יועץ משפטי זמני יהיה פחות עצמאי מול השר
בשבוע שעבר גיבש צוות מקצועי של משרדי הממשלה מתווה המסדיר את עזיבתם של היועצים המשפטיים הוותיקים, שבמסגרתו היועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג, שמכהן בתפקיד ממאי 2017, יסיים את תפקידו ב־1 באפריל ויחפוף את מחליפו עד 20 באפריל. המתווה מגיע בהמשך להחלטת ממשלה מנובמבר לפיה כהונת יועצים משפטיים תוגבל לשבע שנים, ואלה שהשלימו תקופה זו יעזבו את תפקידם תוך 90 יום (עד 16 בפברואר 2025) "גם אם לא הגיעו עימם להסדר כספי". היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הביעה התנגדות חריפה להחלטת הממשלה, אך משעה שההחלטה עברה, היועמשי"ת ואנשיה קידמו מתווה ליישומה והם צפויים להגן עליה בבג"ץ.
סוגיית קציבת הכהונה של היועצים המשפטיים מעסיקה את הממשלה שנים ארוכות. ב־2009 פורסמות המלצות של צוות בינמשרדי שקרא לקצוב את כהונת היועמש"ים "תוך כדי מתן הסדר כספי לפורשים".
הרעיון של קציבת כהונה נשמע הגיוני, וקשה למצוא לו מתנגדים. אולם למרות שהדו"ח מ־2009 עוגן בהחלטת ממשלה, הוא לא יושם וכל היועמשי"ם שגויסו לשירות המדינה עד מרץ 2022 גויסו ללא קציבת כהונה. מדוע הממשלה התעכבה יותר מ־15 שנה ביישום ההחלטה הזו? התשובה היא שזה לא היה דחוף לשום גורם פוליטי, ומשרד האוצר לא רצה לשלם פיצויים ליועמשי"ם שיפרשו. כשבצלאל סמוטריץ' נכנס לתפקיד שר האוצר הוא היה נחוש לפתור לסיים את כהונתו של היועמ"ש במשרדו, ועל הדרך גם יועמ"שים ותיקים אחרים. לאיש אין ספק – גם סמוטריץ' עצמו לא יסתיר זאת — כי הלהיטות שלו לקדם החלטת ממשלה בנוגע לקציבת כהונה של יועמשי"ם לא נובעת מפרפקציוניזם מינהלי אלא מרצון לשנות את אופיו של הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה, ובאוצר בפרט.
לסמוטריץ' היו חילוקי דעות רבים עם מסינג שהגביל אותו בסוגיות רבות: הוא לא איפשר לו לערוך בחסות המלחמה שינוי ארגוני שיעניק יותר כוח למנכ"ל המשרד, הוא ניהל ויכוחים רבים על ההגדרה של כספים כ"קואלציוניים", הוא ניסח חוות דעת משפטיות שמתנות את העברת הכספים ל'אופק חדש' לרשתות החינוך בשקיפות ובקרה., והוא גם היה הראשון שמיפה את ההשלכות הכלכליות של פסיקת בג"ץ על כך שבחורי הישיבות חייבים בגיוס, ובמיוחד את ההשלכה של אי היכולת לסבסד מעונות למי שחייב בגיוס.
הייעוץ המשפטי באוצר הוא לא רק שומר סף של המינהל התקין, אלא גם אחד הרכיבים שיוצרים את האמון של הציבור והשווקים בפרסומים ובמדיניות של האגפים המקצועיים במשרד האוצר
הלהיטות היתרה של הממשלה להזיז את היועמשי"ם הביאה לכך שלדעת שלושת המשנים הבכירים של היועמשי"ת – אביטל סומפולינסקי, שרון אפק וגיל לימון – נפלו בהחלטה "פגמים תהליכיים ומהותיים כבדי משקל, אשר ההצטברות שלהם עולה למניעה משפטית של קידום ההחלטה".
הם הצביעו על שלושה פגמים. הראשון הוא שהממשלה היתה כל כך להוטה להזיז את היועמ"שים במהירות עד שיהיה הכרח למנות ממלאי מקום זמניים לתפקיד, מה שיקטין את העצמאות שלהם. הפגם השני נוגע לפרטי ההסדר הכספי ולדיני העבודה. והפגם השלישי הוא שההחלטה נעשתה בחובבנות במזכירות הממשלה, ללא התייעצות עם גורמי המקצוע. "מכלול הפגמים המתוארים מעורר חשש ממשי, ולמעלה מכך, כי ביסוד ההצעה עומדים שיקולים זרים שתכליתם להביא לסיום כהונתם של יועצים משפטיים מסוימים על רקע מילוי תפקידם ועמידתם המקצועית אל מול הדרג הממונה ולהוביל להחלשת מערך הייעוץ המשפטי הציבורי, זהו פגם מהותי וחמור, היורד לשורש ההחלטה המינהלית", כתבו שלושת המשנים ליועמ"שית.
אפשר לתהות האם הטענה הזו רלבנטית מבחינה משפטית, אבל היא ללא ספק מטרידה מבחינה ציבורית. לכן, על בסיס חוות הדעת הזאת הוגשה עתירה לבג"ץ בדרישה לעצור את יישום ההחלטה. העותרים הם תנועת מאבק האקדמיה, פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה ופורום ההייטק למען ישראל. הדמות המשמעותית בעתירה זו הוא פרופ' איתי אטר מאוניבריסטת תל אביב שהעתירה מוגשת על בסיס התצהיר שלו. "אנחנו מצפים שהעזיבה תהיה רק לאחר שייבחר יועמ"ש חדש במינוי קבוע", אמר לכלכליסט.
"תלות גבוהה של שומרי הסף"
אחרי שהחלטת הממשלה עברה, החלו הדרגים המקצועיים בממשלה לעבוד על שיפורה. הדרגים כללו את המשנה ליועמשי"ת שרון אפק, הממונה על השכר אפי מלכין, מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי ומנהל מינהל הסגל הבכיר בנציבות שירות המדינה ניסים מזרחי. הצוות טיפל בהרחבה בטענות הכספיות של היועמ"שים. בתהליך הזה צומצמו משמעותית שני הפגמים האחרונים שהייעוץ המשפטי הצביע עליהם בחוות הדעתו שלו. אולם בנוגע לבעיה המהותית מבחינה ציבורית, שהיא יועמ"שים במינוי זמני, הצוות מציג פתרון חלקי בלבד.
הצוות כותב כי "על בסיס ההבנה שיש להימנע ככל הניתן מאיוש זמני של משרות היועצים המשפטיים כאמור, הוסכם שיש יתרון ליצירת מתוות כהונה מדורג". בהמשך נכתב כי "בבחינה שנערכה עם גורמים המקצועיים בנציבות, נמצא כי ניתן לתעדף מכרזים ליועצים משפטיים חדשים בשלושת המשרדים האמורים (ביניהם משרד האוצר) כך שייעשה מאמץ שהליך האיוש המרכזי יסתיים לפני 1 באפריל. חברי הצוות יעקבו מקרוב על מנת לוודא, ככל הניתן, כי כך קורה".
אלא שכל מי שמכיר את הליכי המינוי בממשלה יודע שהסיכוי שימונה יועץ משפטי במינוי קבוע תוך שישה שבועות הוא נמוך מאוד. כפי שאמר לכלכליסט גורם בכיר בממשלה: "הסיכוי שימנו יועץ משפטי עד 1 באפריל, זו מתיחת 1 באפריל".
הניסוח העדין של הצוות המקצועי לפיו הם "ישתדלו" שיהיה יועץ משפטי קבוע עד 1 באפריל, לא עולה בקנה אחד עם הניסוחים החריפים של חוות הדעת המשפטית של הייעוץ המשפטי לממשלה בנוגע למינויים זמניים של יועמשי"ם.
בחוות הדעת של המשנים ליועמ"שית נכתב כי "משרדי ממשלה ייאלצו לתפקד עם ממלאי מקום לתקופה ארוכה. מצב זה יחליש מאוד את מנגנון השמירה על שלטון החוק באותם משרדים ויצור תלות גבוהה בין שומרי הסף לבין הדרג הפוליטי". כמו כן הם מדגישים את הצורך בעצמאות של היועץ המשפטי דווקא במשרדים מרכזיים, דוגמת האוצר.
קשה להגזים בחשיבותו של תפקיד היועץ משפטי של משרד האוצר בכל הקשור לשמירה על מינהל תקין. אל משרד האוצר מתנקזות כמעט כל ההחלטות בעלות המשמעות שהממשלה מקבלת, והיועץ המשפטי של המשרד נדרש לוודא תקינות משפטית של עשרות מכרזים, אלפי תמיכות תקציביות ומינויים רבים.
האחריות של היועץ המשפטי היא גם לוודא שהתחזיות שמשרד האוצר מנפיק הן אמינות ואין בהן התערבות פוליטית. כך למשל מסינג נאלץ לעמוד אל מול שר האוצר דאז משה כחלון שביקש לשנות תחזית הכנסות. למעשה, הייעוץ המשפטי באוצר הוא לא רק שומר סף של המינהל התקין, אלא גם אחד הרכיבים שיוצרים את האמון של הציבור והשווקים בפרסומים ובמדיניות של האגפים המקצועיים במשרד האוצר. אם לדעת הייעוץ המשפטי בממשלה מינוי זמני לא מאפשר ליועץ להיות עצמאי. הרי יש לצפות ללוח זמנים יותר גמיש ולשפה יותר נחרצת בנוגע למועד המינוי של מחליפו של מסינג.
