בג"ץ דחה עתירה לחייב את יו"ר הכנסת לקיים סבב הצבעה שני לבחירת מבקר המדינה
העתירה נדחתה בשל חלוף הזמן, אך בית המשפט גזר על אמיר אוחנה לשלם הוצאות בסך 10,000 שקל; זאת מאחר שדחיית ההצבעה נגרמה ישירות ממעשיו של יו"ר הכנסת, שסיכל את קיום ההצבעה בזמן; השופטת רות רונן דחתה את העמדה לפיה ניתן להמשיך את ההצבעה מאותה נקודה מאחר שבחוק הישראלי אין "דין רציפות" על הליכי בחירה כאלו בין כנסות; עם זאת קבעה כי מדובר ב"פגיעה חמורה בסדרי השלטון"
בג"ץ דחה הערב (ג') את העתירה שדרשה לחייב את יו"ר הכנסת אמיר אוחנה לקיים סבב הצבעה שני לבחירת מבקר המדינה, אך גזר עליו הוצאות בסך 10,000 שקל. העתירה נדחתה מחמת חלוף הזמן, אך מאחר שדחייתה נגרמה ישירות ממעשיו של יו"ר הכנסת שסיכל את קיום ההצבעה בזמן – חויבו הוא והכנסת לשלם לעותר את ההוצאות.
אף שבג"ץ נמנע מלהכריע סופית האם הכנסת ה-26 תידרש לפתוח את הליך בחירת מבקר המדינה מראשיתו או שתוכל להמשיך ישירות מהסיבוב השני שנפסל, השופטת רות רונן שלחה בפסק הדין איתות משפטי ברור. היא קבעה כי "ההימנעות הממושכת מקיום פסק הדין היא פגיעה חמורה בסדרי השלטון והמשטר".
רונן הגדירה את עמדת יו"ר הכנסת היוצא, שלפיה ניתן להמשיך את ההצבעה מאותה נקודה בין השופט בדימוס יוסף אלרון לעו"ד מיכאל ראבילו – כ"אפשרות מוקשית". זאת, מאחר שבחוק הישראלי אין "דין רציפות" על הליכי בחירה כאלו בין כנסות, ונוכח חילופי הגברי במליאה השוללים מחברי הכנסת החדשים את הזכות להציע מועמדים מטעמם ולהשתתף בסיבוב הראשון.
עם זאת, משום שהכנסת ה-26 טרם התכנסה, הותיר בג"ץ את ההחלטה הראשונית בידי היו"ר הבא שלה ובידי הייעוץ המשפטי לכנסת – תוך הבהרה כי הדלת פתוחה לעתירה חדשה ברגע שתתקבל החלטה.
כזכור בג"ץ קבע ב-2 ביולי 2026 כי על הכנסת לקיים הליך בחירה חוזר לבחירת המבקר. ואולם, אוחנה סירב לכנס את המליאה. היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק הביעה בחודשים האחרונים את עמדתה שיש לקיים הליך נוסף לבחירת המבקר.
בסירובו של אוחנה לכנס את הכנסת בטרם הבחירות, הוא קבע עובדות בשטח וגרם לדחיית הבחירה לכנסת ה-26. בג"ץ לא מיהר להחליט בעניין אי ישום פסיקתו לקיים בחירה חוזרת. כך, בעצם, הבחירות נערכו בשבוע שעבר, והבחירה נדחתה לכנסת הבאה. זו תכונן רק ב-10 בנובמבר, וברגע שיחל ההליך מחדש אזי הבחירה תיעשה לכל המוקדם בתחילת אמצע דצמבר
כעת, בחירת המבקר נדחית לכינונה של הכנסת ה-26, ביום שלישי הבא. מאז תחילת יולי פועלת המדינה בלא מבקר מדינה מכהן. כפי שנחשף אתמול בכלכליסט, במשרד המבקר נדחו מאז יולי האחרון 31 פניות של עובדים לקבלת הגנה מהמבקר כחושפי שחיתויות. הסיבה: היעדרו של מבקר מדינה.
שני המועמדים למשרת המבקר בבחירות שנערכו בתחילת יוני היו ראבילו, עורך דינו של רה"מ בנימין נתניהו, ושופט בית המשפט העליון אלרון. בסבב הבחירות הראשון זכה אלרון ב-60 קולות וראבילו ב-57 קולות. מאחר שהיה דרוש רוב של 61 נערך סבב בחירות נוסף שבו זכה ראבילו ב-60 ואלרון ב-57. אלא שח"כים מהליכוד צילמו סלפי עם פתק ההצבעה של ראבילו בניגוד להנחייתה המקורית של אפיק. לאחר שהישיבה הופסקה, כינס אוחנה התייעצות, שבה החליט על קיומה של הצבעה חוזרת - החלטה שבה תמכה גם האופוזיציה.
