אתגרי השלטון הבא
תחבורה: להבטיח שלמדינה תהיה רציפות תעופה גם אם תפרוץ עוד מלחמה
השר הנכנס חייב לקדם שדה תעופה משלים כדי למנוע מחסור בטיסות ועליית מחירים. מהן התוכניות להקמת שדות בצפון ובדרום והחסמים שמעכבים את הביצוע?
המשימה הראשונה של שר התחבורה החדש חייבת להיות גיבוש תוכנית לאומית לרציפות התעופה: קידום שדה תעופה בינלאומי משלים לנתב"ג, הרחבת הקיבולת של השדה הקיים והסדרת מתווה חירום שיאפשר להפעיל תעופה אזרחית ככל שהמצב הביטחוני מאפשר זאת. זאת כדי לצמצם את התלות בשדה תעופה מרכזי אחד, שהופך לצוואר בקבוק דווקא במשבר.
הצורך בשדה משלים מוכר לממשלה כבר שנים, אך ההחלטות טרם הפכו לביצוע. בפברואר 2026 החליטה הממשלה לקדם במקביל שני שדות בינלאומיים נוספים: בצפון, במרחב רמת דוד, ובדרום, במרחב צקלג. ביוני התריעה ועדת הכלכלה כי עיכוב בחקיקה שנועדה לאפשר הקמת שדות בזיכיון פרטי מעכב גם את קידום המכרזים.
לפי משרד האוצר, נתב"ג צפוי להגיע למיצוי הקיבולת שלו ב־2034. בתרחיש הביקוש ל־2040, ישראל תידרש להרחבה משמעותית של קיבולת התעופה למניעת מחסור בהיצע ועלייה במחירי הטיסות. אם זה לא יקרה, גורמי המקצוע מדברים על תרחישי אימה שבהם ישראלים יידרשו לקבל אישור כדי להמריא מכאן. אחד החסמים המרכזיים הוא התנגדות רש"ת לכך שזכיינים פרטיים יקימו את השדה החדש. לטענתה, תעופה בישראל אינה רווחית ואסור להעביר שדה לאומי לידיים פרטיות שמתרכזות רק בשורת הרווח. מצד שני, באוצר מאמינים שזכיינות פרטית, שמחייבת שירות איכותי כדי לקבל הארכה, דווקא תביא ישועה לענף התעופה המקומי.
המלחמה המחישה שהבעיה היא גם במרחב האווירי. הלחימה נגד איראן מאלצת לסגור אותו, ולוקח לו זמן רב לחזור לעצמו. במבצע "שאגת הארי" דיווחה רש"ת כי נתב"ג פועל בכשליש מהקיבולת הרגילה, בין היתר בשל תפיסת שטחי חניה ומשאבים בידי מטוסי תדלוק אמריקאיים, והרשות ספגה הפסדים של כ־700 מיליון שקל.
אחרי "עם כלביא" למשרד התחבורה היתה תוכנית מגירה, קול קורא להפעלת אונייה שתשמור את הנתיב מישראל לעולם פתוח לאזרחים, אך היא לא יצאה לפועל, בין היתר עקב התנגדות של איגודי הימאים ביוון, מה ששוב הוכיח שבעת חירום ישראל חייבת להסתמך על עצמה. לא רק לתכנן תוכניות, אלא לפעול כדי להפוך אותן למציאות בשטח.
בתוך 100 ימים השר החדש יידרש להציג לוח זמנים מחייב לקידום השדות המשלימים, מתווה תקציבי והכרעה בחסמים, בעיקר במחלוקת סביב הגוף שיקים את השדות. במקביל, עליו לכנס את רשות שדות התעופה, רשות התעופה האזרחית, מערכת הביטחון וחברות התעופה כדי לגבש נוהל חירום מוסכם. האתגר הוא להבטיח בטיחות בלי להשאיר את המשק ללא חלופה תעופתית בכל פעם שהמצב הביטחוני מסלים.
