סגור
נתב"ג בזמן המלחמה נמל ה תעופה בן גוריון
נתב"ג בזמן המלחמה. נוסעים נדרשו לשלם על כרטיסים חדשים במחיר מופקע (צילום: יריב כץ)

הפיצוי לנוסעים שנתקעו בזמן המלחמה עם איראן מגיע לבג"ץ

איגוד התעופה הבינלאומי וחברות תעופה זרות עתרו לבג"ץ נגד מירי רגב בטענה כי אינה מפעילה את סמכותה; העותרות מאיימות לתבוע את המדינה אזרחית בגין ההפסדים במבצע 

איגוד התעופה הבינלאומי IATA הגיש עתירה לבג"ץ נגד שרת התחבורה מירי רגב בגין אי לקיחת אחריות על הגבלת ימי הפיצוי להם זכאים נוסעים שטיסתם בוטלה בימי מבצע "עם כלביא" ביוני 2025. האיגוד דורש מבית המשפט העליון לאלץ את השרה להשתמש בסמכותה, וכך לשחרר את חברות התעופה מאלפי התביעות שהוגשו נגדן.
רגב מסרבת לחתום על הצו מאחר שהיא דורשת שמעבר לפיצוי על סך יומיים מחברות התעופה, גם משרד האוצר יפצה את הנוסעים עבור שלושה ימים נוספים, ב־150 דולר ליום.
אחרי שלא נתנו מענה לעשרות אלפי נוסעים שהפסידו כסף ולא קיבלו פיצוי בגין ביטול טיסתם ואף הותירו את חברות התעופה, הישראליות והזרות, להתמודד לבדן עם אלפי תביעות, משרדי התחבורה והכלכלה ייאלצו להתמודד עם בג"ץ שהוגש על ידי מספר עותרות, בראשן איגוד התעופה הבינלאומי IATA. מדובר בצעד כמעט חסר תקדים, כיוון שהאיגוד לרוב לא לוקח חלק בתביעות נגד מדינות.
עם סגירת השמים בימי המבצע, כמעט 200 אלף ישראלים נתקעו בחו"ל. רבים מהם שבו בטיסות החילוץ של החברות הישראליות, אך למעט אל על שהשיבה את נוסעיה על חשבונה, שאר הנוסעים נדרשו לשלם על כרטיסים חדשים, רבים במחירים מופקעים. בנוסף, הנוסעים נאלצו לממן מכיסם את הימים הרבים בהם נותרו בחו"ל, שבחלקם היתה עליית מחירים עם סגירת השמיים.
בעתירה, שהוגשה על ידי עורכי הדין שירלי קציר, אמיר ורון וליאור לינהרד ממשרד פישר (FBC), משתתפות תשע חברות תעופה זרות, בהן דלתא, אייר פראנס, איתיחאד, KLM ואייגיאן איירליינס, והיא מוגשת ישירות נגד שרת התחבורה מירי רגב, שר הכלכלה ניר ברקת ווועדת הכלכלה של הכנסת. העתירה דורשת לקבוע צו שמגביל את מספר ימי הפיצוי להם זכאים הנוסעים שטיסתם בוטלה בימי המבצע ולשנות את החוק לגבי כרטיס חלופי. לטענת העותרות, על השרה לקבוע שלושה כללים לפיצוי: הגבלה לשני לילות בלבד, פטור מתשלום הפיצוי הסטטוטורי וקביעה כי כרטיס חלופי שסופק מיעד אחר ולא מהיעד המקורי של הנוסע נחשב לפיצוי חוקי. בנוסף, הן מבקשות דיון דחוף בעתירה. עוד נטען כי אם בג"ץ לא יוציא צו למשרדי הממשלה, החברות יתבעו את המדינה אזרחית וידרשו פיצוי בגין ההוצאות והנזקים, ובגין ההליכים המשפטיים נגדם.
לטענת העותרות, רגב נמנעת מהפעלת הסמכות שניתנה לה - חתימה על צו שיגביל את הפיצוי – ולמעשה מתנה את מתן הצו "בשיקולים זרים" לשיקולים שנקבעו בחקיקה.