תחזית צמיחה אופטימית מדי? באוצר מודים: "נכתבה באופוריה של תחילת המלחמה"
פקידות האוצר מודה כי הערכת הגירעון התבססה על תרחיש של לחימה קצרה של כשבועיים בלבד, בדומה למבצע "עם כלביא" - אך בשלב זה לא צפוי עדכון תחזיות. חוסר האמון של הכלכלנים והמשקיעים נובע בעיקר מהתנהלות הממשלה - שהגדילה את הגירעון ללא צעדי התאמה, ועדיין לא הצהירה על מחויבות לאחריות פיסקלית
הפקידות המקצועית באוצר מודאגת מחוסר האמון שהביעו כלכלנים רבים בתחזיות הגירעון העדכניות של הממשלה, ובשיחות עם כלכליסט מנסים להסביר שם את ההיגיון שעמד מאחורי התחזיות. באוצר מודים כי "התחזיות נכתבו בתחילת המלחמה, כשהייתה אופוריה גדולה יותר: הבורסה זינקה ב-5%, וההערכה שהתבססנו עליה היא כי המלחמה תימשך כמו 'עם כלביא', כשבועיים בלבד". באוצר אומרים כי בשלב זה לא צפוי עדכון תחזיות, אך אם המלחמה תימשך עוד זמן רב, הפגיעה הכלכלית תהיה גדולה מכפי שהעריכו.
נזכיר כי הכלכלן הראשי באוצר, ד"ר שמואל אברמזון, עדכן את תחזית הצמיחה של ישראל מ-5.2% ל-4.7%. בבנק ישראל כתבו כי "להערכתנו, הפגיעה בפעילות עלולה להיות חמורה יותר". אחרי בנק ישראל הגיעו הכלכלנים בגופים המסחריים. הכלכלן ויקטור בהר מבנק הפועלים כתב כי "הצמיחה תהיה נמוכה משמעותית מתחזיות האוצר".
במקביל, הגדיל אגף הכלכלן הראשי את תחזית ההכנסות ב-11 מיליארד שקל, וגם על כך נמתחה ביקורת. הכלכלן אלכס זבז'ניסקי ממיטב כתב כי "זו לא תחזית שמרנית", והכלכלן יונתן כץ כתב כי הגדלת ההכנסות מתבססת על תרחיש של לחימה קצרה. כתוצאה מכך, נוצר מעין קונצנזוס המטיל ספק ביכולת של הממשלה לעמוד בתקרת הגירעון החדשה שהיא קבעה לעצמה (5.1%). במקביל, היו שטענו כי הופעל לחץ פוליטי על הכלכלן הראשי לנקוב בתחזיות אופטימיות.
בפקידות המקצועית של האוצר הבינו ככל הנראה כי ייתכן שמתחיל להיווצר סדק באמון שבין השווקים לבין האוצר ובחרו להגיב בצורה כנה יחסית לגבי עדכון התחזיות. בנוגע לעדכון תחזית ההכנסות מבהירים כי מדובר בכסף שכבר נגבה בינואר-פברואר, וכי לא נעשה עדכון מבני של המודל, ומדובר בעדכון חדפעמי. באוצר מתעקשים שלא היה לחץ פוליטי מכיוונו של סמוטריץ' לעדכן את תחזית ההכנסות, וכי היו גורמים מקצועיים אחרים במשרד שסברו שיש לעדכן את תחזית ההכנסות בשיעור חד יותר. חשוב להזכיר כי הכלכלן הראשי מותקף בשנתיים האחרונות על כך שתחזית ההכנסות שלו שמרנית מדי, שכן גם ב-2024 וגם ב2025 ההכנסות היו גבוהות בהרבה מהתחזית שלו.
בנוגע לתחזית הצמיחה, באוצר מסבירים כי "ב'עם כלביא' הפגיעה היתה 0.3% תוצר. הערכנו שהפעם יהיה יותר בגלל שזה מלחמה עולמית, ולכן הורדנו את תחזית הצמיחה ב-0.5%". אבל באוצר גם מודים כי עדכון התחזיות שלהם נעשה בתחילת המלחמה (21 במרץ). ימים אלו, אומרים באוצר, אופיינו באופוריה גבוהה, עליות משמעותיות בבורסה, וגם בתפיסה שהמלחמה תהיה קצרה - וזה גם השפיע על התחזית. הפקידות המקצועית באוצר מבהירה גם את מה שאמור להיות מובן מאליו: "אנחנו חשבנו שנכון לוותר על הורדות המסים בעת הזו, ומכל מקום, ברור לנו שבתקציב 2027 יהיה צורך בצעדי התאמה. אנחנו מחויבים לאחריות פיסקלית כמו בעבר".
את הביקורת על התחזיות מכנים באוצר "ביקורת אנרכוניסטית", מכיוון שהביקורת נעשית כשבוע וחצי אחרי בניית התחזית. עם זאת, אפשר לבקר את האוצר חזרה: אם השינוי בין זמן בניית התחזית לבין זמן הצגתה לממשלה הוא כה דרמטי, היה מצופה כי האוצר יבנה תחזית אחרת. אלא שמבחינת האוצר, כך תקציב המדינה עובד. אלו תהליכים שלוקחים יותר זמן, ואם יהיה צורך בעדכון קריטי, הם יעשו זאת. באוצר מסבירים כי בשבוע שחלף התברר שתרחישי הסיום של המלחמה מורכבים יותר, ישנם סיכונים נוספים כמו מחירי האנרגיה והרחבת החזית הצפונית, וגם משך המלחמה איננו ברור. באוצר גם מזהירים, כרגיל, מדרישות מערכת הביטחון שתופחות כל העת. באוצר גם תוקפים את הסירוב של מערכת החינוך להכריז על יציאה מוקדמת לחופשת פסח והארכת הלימודים בחודש יולי במקום הימים הנוכחים.
באוצר עדיין סבורים כי יש הזדמנויות כלכליות הגלומות בסיום מוצלח של המלחמה: "במקרה שיהיו הסכמי אברהם עם לבנון או הסכם כלשהו עם ערב הסעודיות, יכולות להיות כאן התפתחויות חיוביות". כמו כן, באוצר מדגישים כי "המשק הפעם פעיל בהיקפים גדולים יותר מאשר במבצע עם כלביא. מי שהולך לקניונים רואה שאין חניה, הוצאות כרטיסי האשראי במצב טוב, ויש לקוות שמי שיכול לעבוד, עובד".
הנכונות של האוצר להודות - גם אם באופן מגושם ועקיף - בכך שהתחזיות שלו הושפעו מהאופוריה שאפיינה רבים בימים הראשונים של המלחמה - היא מבורכת וראויה להערכה. אבל האמת היא שחוסר האמון של המשקיעים והכלכלנים לא נובע רק מכך שהתחזיות נראות מעט אופטימיות, אלא בעיקר מהתנהלות הממשלה סביב התקציב. הממשלה הגדילה את הגירעון באופן מהיר מאוד, ללא צעדי התאמה וללא ויתור על הורדות מס. מהצד זה נראה כהתנהלות קפריזית שמיואשת כבר משליטה על הגירעון והחוב. למעשה, לא רק שהממשלה לא נקטה שום מעשה של אחריות פיסקלית, היא אפילו לא הצהירה על המחויבות שלה לאחריות פיסקלית. נתניהו וסמוטריץ' צריכים בימים הקרובים להעביר מסרים ברורים בנוגע למימון המלחמה ולמחויבות להורדת יחס חוב-תוצר. עדיף שיעשו זאת במעשים, אבל לפחות שיתחילו במילים.
