ניתוח
זינוק מדדי הבורסה: "מדובר באנומליה שקשה להגדיר אותה"
שבוע המסחר בבורסה נפתח בעליות חדות של יותר מ־4.5% במדדים המובילים כשהמשקיעים מתמחרים את הסרת האיום האיראני מעל מדינת ישראל וירידה בפרמיית הסיכון, וזאת למרות ירידות בשוקי העולם. מנהלי השקעות מנתחים את המצב ובוחנים גם את היום שאחרי. "צריך שיקרו הרבה דברים טובים כדי שהאופוריה תתממש"
מהרגע שישראל תקפה באיראן בבוקר שבת נכנס שוק ההון המקומי לדריכות רבתי ולעיסוק בשאלה כיצד תגיב הבורסה למלחמה השנייה מול איראן בתוך כשמונה חודשים. היום, עם פתיחת המסחר באחוזת בית, המסכים נצבעו בירוק בוהק נוכח ההערכה של המשקיעים שבסופו של דבר המלחמה הזו תיטיב עם מדינת ישראל וכלכלתה. מדד ת"א־125, המדד המייצג של הבורסה ניתר ב־4.75%, ואילו מדד הדגל, ת"א־35 עלה ב־4.6%. למעשה, זה היה היום שבו הבורסה הציגה את העליות החדות ביותר מאז אפריל 2020, ביציאה ממשבר הקורונה. את העליות הוביל מדד ת"א־נפט וגז שזינק ב־9.3%, על רקע הזינוק במחירי הנפט, ואחריו התייצב מדד ת"א־ביטוח עם עליה של 8.5%, כאשר חברות הביטוח נחשבות במידה רבה ל"אופציה" על השוק והמשק הישראלי כולו. גם מדד ת"א־בנייה עלה בחדות וסיים את היום בניתור של 6.7%, כאשר המשקיעים צופים באופק תנופת בנייה ושיקום בסוף המלחמה. גם מדדי האג"ח, הן הממשלתיות והן הקונצרניות, סיימו את היום בטריטוריה חיובית.
העליות החדות באחוזת בית עמדו בניגוד למתרחש בעולם, כאשר עם פתיחת המסחר בוול סטריט מדד S&P 500 ירד ב־0.3%, כשלכך קדמו ירידות של 1.6% בחוזים העתידיים, ומדד נאסד"ק, מוטה מניות הטכנולוגיה, ירד ב־0.2%, כשהחוזים העתידיים עליו טרום פתיחת המסחר צנחו ב־2%. כלכליסט פנה למנהלי השקעות בשוק ההון שניתחו את המצב הלא־שגרתי.
אירוע של עליות חדות בישראל וירידות בארה"ב הוא ייחודי מאוד בהיסטוריה של שוק ההון הישראלי. איך ניתן לפרש את זה?
ברק בנסקי, מנהל השקעות ראשי בכלל ביטוח: "האירוע באיראן הוא הרבה יותר אקוטי לישראל מאשר לארה"ב, ולכן גם תגובת השווקים כאן חזקה יותר. אני חושב שבארה"ב החשש גדול יותר מכניסה למלחמה ממושכת, בעוד שבישראל מתמקדים בתרחיש החיובי. אם מטרת המלחמה הקודמת באיראן הייתה פגיעה ביכולות העשרת האורניום, עכשיו המטרה היא אחרת — הפלת השלטון והמשטר. התרחיש החיובי הוא החלפת המשטר ומלחמה קצרה. אם שני האלמנטים הללו מתרחשים, מה שעדיין לא מובטח, מדובר בתרחיש אופטימי במיוחד עבור ישראל, שיביא הון זר לשוק המקומי. מאידך, ייתכן שניכנס למלחמה אזורית ארוכה ולא תהיה הצלחה לשנות את המשטר, כך שהתרחיש עלול להיות פסימי מאוד לבסוף".
רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי בהראל: "מדובר באנומליה משמעותית שקשה להגדיר אותה. בכל העולם המגמה היא בריחה מסיכון, ורואים זאת בהשקעה בזהב ובעליית מחירי הנפט והאנרגיה. גם רמת הסיכון של ישראל עדיין לא ירדה, כפי שנמדדת על ידי חוזי ביטוח CDS. השקל והעלייה בבורסה המקומית הם כמעט היחידים שיוצאים נגד המגמה. האנומליה הזו תצטרך להתבהר בימים הקרובים, כי אם הסיכון גדל — הוא גדל עולמית. נראה שהשוק רץ על אופטימיות יתר".
מושיק יוספוביץ, מנהל מניות ישראל במגדל ביטוח מציע נקודת מבט נוספת: "ההיסטוריה מוכיחה שהשוק בישראל עולה לאחר מלחמות. אם בעבר היה לוקח לו כמה ימים לעלות ולתקן את הירידות, ובמלחמה הקודמת מול איראן זה לקח יומיים או שלושה עד חזרת העליות — אז הפעם הוא פתח ישר בעליות. מלחמות הן רעות בטווח הקצר, אבל המטרה שלהן היא שישראל תהפוך למקום טוב יותר. אתה רואה את הלך הרוח בציבור — יש אווירה טובה סביב התקיפה וסביב תוצאותיה. היו גם המון הפחדות סביב המלחמה באיראן שאינן מתממשות. תרחיש חיובי הוא הורדת פרמיית הסיכון של ישראל, ש'תכריח' את הנגיד להוריד את הריבית. האינפלציה כבר ירדה משמעותית. יחד עם המלחמה מדובר בשינוי סנטימנט משמעותי, אם זה בקניית דירות ואם בצריכה אחרת. תמיד יש ריבאונד צריכה לאחר מלחמה".
ארבעה אחוזי עלייה זו לא אופוריה?
יוספוביץ: "אני לא בטוח שזו אופוריה. בשבוע שעבר השוק סיים בירידות חדות. אמנם אלו היו ירידות לאחר עלייה של 12%–13% מתחילת השנה, אבל העליות עכשיו הן החזר של הירידות משבוע שעבר. יכול להיות שיש כאן חשש לניתוק מחירים בין ישראל לארה"ב. אנחנו חשבנו שהשוק יעלה 3% היום, אז 4% יכול להתפרש כעלייה חזקה מדי, אבל האירוע תומך בהמשך עליות".
בנסקי: "קשה להשוות במכפילים באופן כללי, צריך להסתכל בכל סקטור ולהשוות את המכפילים הספציפיים. יש חברות ביטחוניות, חברות שבבים, ויש חברות אנרגיה — בעיקר אנרגיה ירוקה — שנסחרות במכפילים מאוד מאוד גבוהים. רווחים עתידיים עשויים להוריד את המכפילים, אך אפשר להמשיך ולצמוח גם בלי הורדת מכפיל, מה שמעיד ככל הנראה על מחיר יקר מדי לחברה".
מיכה מלכה, מנהל השקעות ובעל קרן הגידור טוליפ מסביר כי "תעשיות ביטחוניות יקבלו הזמנות לשנים רבות קדימה, ולכן קשה לתמחר אותן. לא היית רוצה לקנות במכפיל 70 או 80, אבל הן יצמחו וזה יקטין את המכפילים. מצד שני, אירוע כמו איראן אינו משפיע על ארית. מדובר בחברת פגזים. זה לא מטוסים או רחפנים. כשהשוק יירגע, יתחילו לעשות כאן סדר".
ליאור כגן, מנכ"ל חברת קרנות הנאמנות של מיטב: "הבורסה מסתכלת קדימה. יש כאן ירידה דרמטית בסיכון של ישראל, שנובעת מיריית פתיחה מוצלחת. זה מאוד משפיע ומשמעותי לשווקים. צריך לזכור שהבורסה שהתה בתקופת אי־ודאות במשך זמן לא קצר. ראינו ירידות בשבועות האחרונים. הערפל התפזר עכשיו והוא תלוי בימים הקרובים. בשורה התחתונה, הרבה ימי לחימה זה לא טוב לבורסה".
כגן מניח שבשוק היו הרבה שחקנים שעשו הגנות זהירות יותר לפני פתיחת הלחימה, "ועכשיו הם סוגרים את אותן הגנות וצריכים לקנות את השוק — מה שמכונה שורט סקוויז. אני מאמין שמשקיעי הריטייל גם קונים. המוסדיים לא פועלים בעצימות גבוהה בימים כאלה. אני מניח שהם לא היו היום במסחר, אולי רק סידור חשיפה לסקטורים השונים. הזרים כן הצטרפו למסחר, כי רואים את מניות הבנקים שעולות והן חביבות על המשקיעים".
מלכה: "אנחנו חיים במדינה משוגעת. אני 30 שנים בשוק ההון — זה כמו 5,000 שנים במדינה נורמלית. חשים את האופוריה גם ברחוב. יש כאן הצלחה צבאית שמביאה לחשוב שהמשטר הולך הביתה. להגיד לך שהאופוריה מוצדקת? צריך שיקרו הרבה דברים טובים כדי שזה יתממש. כאשר יש מהלכים מדיניים גדולים, מתעסקים בחיוביות של המהלך ולא במכפילי רווח. המשקיעים יהיו כאן תחת אופוריה, כמו בתקופת ההתנתקות, אך עם מומנטום גדול יותר".
מי המנוע מאחורי העליות המשמעותיות — המוסדיים, הזרים או משקיעי הריטייל?
מלכה: "הריטייל נכנסים. אנחנו מרגישים את זה דרך קרנות הנאמנות. המוסדיים גם קונים כמו מטורפים. כבר אין להם אפשרות לקנות בשוק, אז הם קונים חברות מחוץ לשוק".
יוספוביץ: "אני מקבל אינדיקציות מזרים שהם לא מחפשים למכור כאן את השוק, אלא הם באים ואפילו מחפשים לקנות. גם הזרים רואים את אותם דברים שהישראלים רואים כעת".
מה התרחיש האופטימי והפסימי?
יוספוביץ: "התרחיש האופטימי ביותר הוא נפילת המשטר האיראני. התרחיש הריאלי הוא שהמשטר האיראני ייחלש משמעותית ולא יהיה לו הכוח להמשיך לאיים על ישראל. התרחיש הפסימי הוא המשך התנגדות של כמה חודשים ואולי כמה שנים של טפטופי טילים וחוסר ודאות בעבודה ובחינוך".
לדברי כגן, הסקטורים המומלצים לנוכח המלחמה הם הסקטורים הפיננסיים אשר ממשיכים להוביל את העליות. "הסיבה שהביטחוניות עולות היא שאחרי מלחמה יש צורך להתחמש מחדש, והן הוכיחו את עצמן בקרב 'על רטוב'. גם המלחמה מעידה לאומות כי יש צורך להתחמש, ואין כאן סיכוי לשלום עולמי".
מלכה: "יש משקיעים זרים שמשקיעים כאן ומרגישים אותם. המוסדיים שחזרו להשקיע בארץ גם דוחפים את השוק קדימה. מניות הביטוח עולות היום ביותר מ־5%. הריצה למניות הפיננסים מעידה שהחשיבה היא שהבורסה תמשיך לעלות. יש כאן אירועים מדיניים שמשפיעים בטווח הקצר. נאוויטס ודלק נהנות מעליית מחירי האנרגיה וגם מזה שהן לא כאן".
לשאלה אם המשקיעים לא חושבים על היום שאחרי, שכן ישראל עדיין בקיטוב שמקשה עליה להעביר תקציב, והגירעון גדל, משיב כגן: "זה מאפיין של ימים כאלה. המשקיעים קופצים על העגלה ומתעלמים משאר האלמנטים. יש עליית מדרגה במחירי המניות. לא נראה את השוק קופץ בלי גבול. יש כאן אינפלציה, ומחירי הנפט יורדים. מחר זה יום חדש".
מלכה: "עוד מעט יתחילו לדבר שוב על בחירות, וזה דלק למדורה. לפני הבחירות כולם חושבים שהם ינצחו, ולכן השוק תמיד אופטימי. אם תהיה ממשלה שתחפש לאחד את העם ולבנות תקציב נכון ולא תקציב שערורייתי — אני אהיה מאוד אופטימי".
שוק מניות הטכנולוגיה עדיין נמצא תחת איום ה־AI.
יוספוביץ: "בסופו של דבר, למשק כאן יש תלות מסוימת בתוכנה. לא הייתי אומר שזה לא אמור להשפיע בכלל. יכולה להיות פגיעה, אולי קצת בנדל"ן משרדים וגם בצריכה הכללית. אבל השוק כאן לא חשוף לתוכנה כמו בארה"ב. יש כאן הרבה נדל"ן ופיננסים, וזה מה שדוחף את השוק קדימה".
קפלוטו: "השוק, הראש שלו באירועים הביטחוניים הוא לא פנוי לזה. גם השוק העולמי ייקח אתנחתא".
כגן: "מדובר בעוד איום שמכה במניות בחו"ל ובארץ בעוצמה. זה אירוע משבש. אני לא חושב שניתן להעריך כרגע עד כמה, אבל צריך לקחת אותו בחשבון בתמחור הנכסים".
כיצד זה ישפיע על שוק ההנפקות הראשוניות (IPO)?
קפלוטו: "אנחנו מצפים לפחות להנפקה ביטחונית אחת גדולה — רפאל כבר על המדף, או התעשייה האווירית. זה יקרה השנה או בשנה הבאה, ויזרים לקופת המדינה הרבה כסף ויסייע לגירעון. גם זה תלוי באורך המלחמה".
