חוק ההסדרים 2026
מהטבות ליסינג ועד חופשת השחרור: תנאי אנשי הקבע ייפגעו?
לקראת עימות נוספת בין משרדי האוצר והביטחון? טיוטת חוק ההסדרים ל-2026 כוללת הרעה ניכרת בתנאי השירות של קצינים ומשרתים בקבע בתפקידים עורפיים; באוצר טוענים כי המהלך יחסוך מאות מיליוני שקלים בשנה ויחזק את המערך הלוחם
תוכנית שמציע אגף התקציבים בטיוטת חוק ההסדרים ל-2026 עלולה ליצור זירת עימות נוספת בין משרדי האוצר והביטחון שבימים אלה חלוקים ממילא על היקפו הרצוי של תקציב הביטחון לשנה הבאה. הצעת אגף התקציבים לייעול ההוצאה הממשלתית במערכת הביטחון כוללת הרעה ניכרת בתנאי השירות של קצינים ומשרתים בקבע בתפקידים עורפיים, ובכלל זה ביטול הטבות ותוספות שכר.
השינויים המוצעים כוללים את ביטולן ההדרגתי של חופשות השחרור הניתנות למשרתי קבע הפורשים משירות בכוחות הביטחון, צה"ל, המוסד לתפקידים מיוחדים, שב"כ, המשטרה ושירות בתי הסוהר. כיום, קצין בדרגת אלוף בצה"ל ובדרגה מקבילה בגוף ביטחוני אחר הפורש משירות קבע זכאי לחופשת שחרור שנמשכת כתשעה חודשים. על פי התוכנית המוצעת, עד 2029 חופשת השחרור שלו תימשך חודשיים בלבד וחופשת השחרור של קצין פורש בדרגת תת-אלוף תמשך חודש בלבד. לפי המוצע, עד ינואר 2030 המשרתים הפורשים משירות בקבע בכלל הגופים הביטחוניים לא יהיו זכאים לחופשת פרישה.
באוצר טוענים כי אין בשירות המדינה מקבילה להטבת חודשי ההסתגלות שלהם זכאים רק יוצאי הגופים הביטחוניים. חרף חופשות השחרור הארוכות שניתנות להם, הם זכאים גם להטבות פנסיוניות ייחודיות הכוללות פרישה מוקדמת ולצדה פנסיה תקציבית או פנסיית גישור, מענק שחרור, מענקי היוון ועוד. שם טוענים כי ביטול חופשות השחרור יקטין את הוצאות השכר בצה"ל, במשטרה, בשב"ס, במוסד ובשב"כ ב-158 מיליון שקל בשנה.
לצד ביטולן ההדרגתי של חופשות השחרור, האוצר מבקש לבטל גם את הנופשים השנתיים המסובסדים שלהם זכאים משרתי קבע במערך הלא-לוחם ובני משפחותיהם ועלותם השנתית נאמדת בכ-300 מיליון שקל בשנה.
ביטולן ההדרגתי של חופשות השחרור ושל הנופשים למשרתים בכוחות הביטחון לא יחול על המערך הלוחם. לפי הצעת האוצר, הכספים שייחסכו ממהלכים אלה יופנו לחיזוק אנשי הקבע במערכי הלחימה של כוחות הביטחון וזאת כדי להגביר את המוטיבציה לשרת בהם ולשמר את כוח האדם האיכותי ביחידות החוד.
בנוסף, מוצע להקים ועדה בין-משרדית שתבחן מהלכים לחיזוק המערך הלוחם בכוחות הביטחון ותגיש את המלצותיה לראש הממשלה ולשרי האוצר, הביטחון והביטחון הלאומי בתוך חודש וחצי מיום הקמתה.
לצד הגזרות החדשות על משרתי הקבע במערכת הביטחון, האוצר מתכוון לבטל הטבות שכר הניתנות להם בשווי גילוי המס בשל השימוש ברכב פרטי צמוד (ליסינג) וזאת בנימוק שתוספות אלה מעולם לא אושרו בידי הממונה על השכר. בצה"ל הטבות אלה ניתנות לחלק מהקצינים שדרגתם רב-סרן ומעלה. ביטול ההטבה עשוי לחסוך לצה"ל מדי שנה כ-80 מיליון שקל בהוצאות השכר הישירות ולצמצם את מימוש השימוש ברכבי ליסינג ואיתו גם חיסכון בעלויות הדלק. ביטול הטבה זו גם בשב"כ, במוסד, במשטרה ובשב"ס עשוי לחסוך כ-150 מיליון שקל בשנה.
באוצר ממליצים במסגרת טיוטת חוק ההסדרים גם על הקמת צוות שיבחן את מנגנון הניכוי של קצבאות גמלאי כוחות הביטחון שמועסקים בגופים פרטיים. זאת, כדי להתמודד עם מצב שבו גמלאי מערכת הביטחון, שרבים מהם פורשים בגילאים צעירים יחסית, ממשיכים לקבל קצבה מלאה במקביל לשכר גבוה שלו הם זכאים במגזר הפרטי. הצוות אמור לבחון דרכים שיתאימו את הקצבה של פורשי מערכת הביטחון להכנסותיהם השוטפות, כך שמי שמשתכר בשוק הפרטי בשכר גבוה - קצבתו תצומצם, בעוד שגמלאים ששכרם נמוך ימשיכו לקבל את הקצבה המלאה.
פרט לכל אלה, האוצר מציע שכל התרחבות של גופים ביטחוניים המבקשים להקים מבנים או לשכור מבנים לשימושם – תיעשה מחוץ למטרופולין תל אביב. באוצר אומרים כי מהלך כזה עשוי ליצור הזדמנויות תעסוקה לעובדים הגרים מחוץ לאזור המרכז, בעיקר בערים וביישובים שבהם עלויות הקרקע נמוכות יותר. באוצר מעריכים כי מהלך זה יחסוך כ-200 מיליון שקל. לצד אלה, האוצר מציע במסגרת טיוטת חוק ההסדרים לבחון העתקת משרדי המטה של הארגונים הביטחוניים הפועלים כיום במטרופולין תל אביב לאזורים שמחוצה לו. בין הגופים הביטחוניים שהמטה שלהם נמצא ב"מטרופולין תל אביב" – צה"ל שפועל מהקריה, המוסד ושב"כ.
הצעה נוספת שעולה מטיוטת חוק ההסדרים לשנה הבאה נוגעת למערך המילואים, שנשא בעיקר הנטל במהלך מלחמת 7 באוקטובר. האוצר מבקש לתקן את חוק המילואים המגביל את שירות המילואים ל-54 ימים בשלוש שנים, שכן היקפים אלה אינם רלוונטיים עוד לצרכי הביטחון של ישראל, בהתבסס על ההנחה שגם בשנים הקרובות יידרשו המילואימניקים לשירות.
בשל המצב החוקי הנוכחי, במהלך המלחמה שפרצה לפני כשנתיים, צה"ל נאלץ לזמן את משרתי המילואים באופן קבוע באמצעות צווי 8 בלי התראה מספקת וללא הגבלת זמן. באוצר מציעים לקבוע תקרה מרבית של ימי שירות מילואים בשנה, בהתאם לתפקידו של המשרת, שלא תהיה כפופה למגבלה התלת-שנתית שקיימת בחוק המילואים – באופן שייתר את הצורך בגיוסם באמצעות צווי 8. מהלך זה אמור למנוע זימונים חפוזים או ארוכים מדי באופן שמכביד על חיילי המילואים, תוך פגיעה תכופה בשגרת חייהם, ומנגד יאפשר הארכות נקודתיות של שירות המילואים על פי הצרכים המבצעיים. זאת, כשהפרקטיקה של גיוס מילואים בצווי 8 תישמר למצבי חירום המצריכים גיוסים מהירים של כוחות צבא כמו מלחמת פתע או מתקפה רחבת היקף על ישראל.
