פרשנות
הפסקת אש זמנית: למה כל כך שקט בגזרת תקציב הביטחון?
למרות ההסכם בין משרדי האוצר והביטחון על תוספת של 42 מיליארד שקל, הדיונים האמיתיים על תקציב 2026 טרם החלו, צה"ל עדיין לא שם על השולחן מספרים - וההתנגשות הגדולה עדיין מחכה
לפני קצת יותר ממאה ימים, ב־17 ביולי, הודיעו משרדי הביטחון והאוצר בחגיגיות כי הם "הגיעו לסיכום תקציבי על תוספת תקציבית לשנים 2026-2025". המשרדים הסכימו על תוספת של 42 מיליארד שקל לשתי השנים, שהגיעה על רקע מבצעי "עם כלביא" ו"מרכבות גדעון".
בהמשך התברר כי 28 מיליארד שקל מהתוספת יועברו בתקציב 2025 – תוספת זו אכן אושרה בכנסת בסוף ספטמבר. 14 מיליארד השקל הנותרים יתווספו לתקציב 2026 – תוספת מוסכמת ומסוכמת זו לבדה מגדילה את הגירעון ל־2026 בכ־0.7% תוצר.
הודעת המשרדים עלולה להטעות את הקורא המהיר, היא נוטעת את הרושם השגוי כאילו הוויכוחים בין האוצר למשרד הביטחון בנוגע לתקציב 2026 נגמרו. בהודעה מסתתרות המילים "תוספת זו אינה כוללת מענה לבט"ש (ביטחון שוטף) מוגבר", כלומר, ההסכמות בין הצדדים קשורות לאופן מימון המלחמה שהיתה, לקצב חידוש המלאים ולבניין הכוח לשנת 2026, אבל לגבי השאלה 'כמה כסף נצטרך בשביל לתפעל צבא גדול יותר מאשר ערב המלחמה?' הצדדים לא הגיעו להסכמות. בתוך כך, לכלכליסט נודע כי הדיונים בין הצדדים לא החלו באמת. צה"ל עדיין לא שם על השולחן מספרים, והמועצה לביטחון לאומי (המל"ל) והממשלה עדיין לא קיבלו החלטות אסטרטגיות על היקף הכוחות הדרוש בשנים הבאות.
עם התחלת הדיונים על תקציב 2026, במשרד האוצר מעבירים מסרים על "עמידה איתנה אל מול דרישות מערכת הביטחון". זה אחד המסרים האהובים על משרד האוצר, המאחד הן את הפקידות המקצועית והן את תפיסת עולמו של בצלאל סמוטריץ' כשר אוצר. מעבר לכך, מדובר במסר מקובל למדי בקרב הכלכלנים ככלל, ובקרב הכלכלנים הישראליים בפרט, שמזהירים כל העת מחזרה לעשור האבוד שאחרי מלחמת יום כיפור (למרות שאנו רחוקים ממנו בכמה סדרי גודל), והכי חשוב, נכון לעכשיו מדובר במסר כללי למדי שאין לו מחיר פוליטי.
הקריאה לצמצום תקציב הביטחון ב־2026 אינה קונקרטית, אין הסבר מפורט על המחלוקת בין צה"ל לאוצר, אלא יותר הטחת סיסמאות משני הכיוונים. באוצר יגידו 'לא ייתכן שמלחמה עלתה מאות מיליארדים, שינינו את מצבנו בזירות רבות ותקציב הביטחון צריך להיות נמוך יותר מערב המלחמה', ובמערכת הביטחון יגידו 'איראן היא חיה פצועה כעת, צריך להסתכל על ההתחמשות של האויבים ולא על העבר'.
על מה הוויכוח בכלל?
ברור לכולם שנימוקים סמי־פילוסופיים מעין אלו לא יכריעו סוגיות אסטרטגיות הנוגעות לביטחון המדינה, נרצה או לא נרצה, תקציב הביטחון בשנים הקרובות יהיה גבוה מאשר ערב המלחמה ב־6 באוקטובר 2023, וכפי שאמר ביושר שר האוצר עצמו השבוע, בכנס יועצי המס באילת: "תקציב הביטחון עדיין יהיה גבוה יותר מאשר לפני המלחמה, זה כנראה יישאר ככה בשנים קרובות". הוא הוסיף גם את המובן מאליו, "אבל זה לא יכול להמשיך כמו בשנתיים האחרונות שבהן המערכת קיבלה צ'ק פתוח כמעט ללא מגבלות, זה יהיה חייב לחזור למספרים נורמליים". דברים אלו מובנים מאליהם מכיוון שברור שבמערכת הביטחון לא יידרשו סכומים של מלחמה פעילה. אם כך, על מה הוויכוח בין האוצר לביטחון? מה הוויכוח כעת ומה הוויכוח בטווח הארוך?
ברובד המיידי, לגבי תקציב 2026 צפוי להיות ויכוח על היקף הביטחון השוטף, אותו הכי קל לתרגם לכמות חיילי מילואים. כמה חיילי מילואים נצטרך במהלך 2026? באופן בסיסי, צה"ל מתוקצב על 6,300 חיילי מילואים. בשנה הבאה זה לא יספיק, אז כמה יידרשו? לא ברור. כעת יש כ־80–90 אלף חיילי מילואים פעילים, וההערכה שעוד כמה שבועות יהיה ניתן לשחרר כמה עשרות אלפים. אחד המספרים שרצים הוא 50 אלף חיילי מילואים לאורך 2026. ככלל אצבע אומרים במערכת הביטחון שהעלות של 50 אלף חיילי מילואים בשנה היא כ־20 מיליארד שקל בשנה, המשמעות היא שתוספת ימי המילואים לבדה עשויה להגיע לאחוז תוצר שיגדיל את הגירעון. מה יוכלו להגיד באוצר? שם ידרשו מצה"ל לנהל את ימי המילואים בצורה קפדנית יותר, ידרשו מהם לממן חלק מהעלות הזו באמצעות התייעלות פנימית.
למרבה התדהמה, למרות שאנו הרבה אחרי המועד האחרון בשביל לגבש את תקציב המדינה ל־2026, הרי שצה"ל בכלל לא הגיש את תביעותיו הקונקרטיות למשרד האוצר. אבל כך או כך, בסופו של דבר תהיה תוספת נוספת של מיליארדים רבים למערכת הביטחון, המאבק של האוצר לא יהיה על עצם התוספת, אלא על גובהה ובעיקר, על ניסיון להטמיע במערכת הביטחון את התפיסה שיש מגבלת משאבים, שאין יותר יד חופשית.
גם לנתניהו יש אינטרסים
מעבר למאבק המיידי בין האוצר למערכת הביטחון, יש מאבק לטווח הארוך. המאבק הזה נרמז כבר בהודעה המשותפת למשרדי האוצר והביטחון לפני מאה ימים, שם נכתב "בהתאם להנחיית ראש הממשלה נתניהו סיכמו הצדדים כי מערכת הביטחון תגבש תוכנית להתעצמות ארוכת טווח, החל מ־2027, לטובת חיזוק המוכנות והיתרון הטכנולוגי למול איומי המעגל השלישי". כלומר, מלבד הוויכוח הנוכחי על התקציב השוטף ב־2026, יש ויכוח על בניין הכוח קדימה. במשרד האוצר מעדיפים שלא לאמץ את המלצות ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון שקבעה תוספות של עשרות מילארדים לעשור הקרוב, ואילו במשרד הביטחון רוצים שהממשלה תאמץ את המלצות הוועדה ושהיא תהיה רק ההתחלה.
הסיכום של ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא שבמהלך 2026 יהיה דיון מחודש בבניין הכוח הצבאי אל מול כלל הזירות המאיימות על ישראל ובעיקר על איראן.
אך במקביל, מקורות במשרד האוצר אומרים כי מסביבת ראש הממשלה נתניהו עולים לאחרונה קולות שהוא מעוניין להגדיל את התקציב לבניין הכוח כבר ב־2026, כלומר, ייתכן שגם הסיכום התקציבי בין האוצר למשרד הביטחון בנוגע לבניין הכוח ב־2026 איננו חלוט. הוא ייפתח על ידי ראש הממשלה עצמו, ולא על ידי צה"ל. נזכיר שנתניהו אמר לפני כחודשיים כי הוא מעוניין להעביר מתקנים רבים, ביניהם ככל הנראה מתקנים לייצור נשק, אל מתחת לאדמה. פרויקטי מינהור מעין אלו צפויים לעלות מיליארדי שקלים.
