ניתוח
ה-D9 של ההפיכה המשטרית עולה גם על ההשכלה הגבוהה
הצעת החוק, שתעלה בשבוע הבא לדיון בוועדת שרים לחקיקה, דורשת להפוך את המינויים במל"ג לפוליטיים ולשלול תקציבים ממוסדות לא צייתנים. מהלך כזה יוביל להעמקת החרם על האקדמיה הישראלית, לבריחת מוחות ולריסוק עולם המחקר
לא צריך שהחוק לחיסול עצמאות האקדמיה יעבור כדי לגרום למעצמת האקדמיה הישראלית נזק קשה. זה כבר יקרה עם הדיווחים הצפויים בתקשורת הבינלאומית על כך שוועדת שרים לחקיקה תדון בהצעת חוק שתעמיד מינויים פוליטיים בראשות האקדמיה הישראלית ותכפיף את האקדמיה לממשלה. במילים אחרות, אם הממשלה חיפשה דרכים לעזור לחרם האקדמי על ישראל, אין ספק שהצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון משרתת היטב את ה־BDS. אבל למי אכפת מעתידה המדינה ומצב המשק כשהולכים לפריימריז בליכוד. הצעת החוק של בוארון מזכירה את ההפיכה המשטרית של יריב לוין בהיבט של "תפסת מרובה".
לוין לא רצה לבטל את הדמוקרטיה בשיטת הסלאמי, אלא הציע לבטל בבת אחת את כל מרכיבי הדמוקרטיה וקומם עליו את נחשול המחאה. כך גם בוארון הגיש הצעת חוק טורפנית שלא משאירה שום רכיב של עצמאות לאקדמיה. על פי ההצעה, כל בעלי התפקידים הבכירים במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) יהפכו למשרות אמון, כלומר מינויים פוליטיים. הם ימונו ללא ועדת איתור, וללא חובת התייעצות, ושר החינוך יוכל לפטר אותם. המרכיב המעשי החשוב ביותר בשמירה על עצמאות ההשכלה הגבוהה הוא הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המל"ג, שמחלקת את תקציב המועצה, 14.5 מיליארד שקל בשנה, ומונעת התערבות פוליטית. על פי ההצעה, הוות"ת תבוטל הלכה למעשה, ושר החינוך יקבע את התקציב.
אבל בוארון כנראה הגיע למסקנה שגם במצב הזה יכולים להיוותר קיני עצמאות חשאיים באקדמיה ויש לטהר אותם. לכן הוא גם מציע שהממשלה תוכל לקחת כל סמכות שתרצה מהמל"ג ולקבל החלטות במקומה. ואם מוסדות יסרבו להישמע להחלטות בלתי חוקיות או כאלה שדגל שחור מתנופף מעליהן? ועדה מיוחדת תוסמך לשלול מהם את מלוא התקציב, כלומר לסגור אותם בפועל. הצעת החוק של בוארון מזכירה את ההבדל בין איילת שקד, שרוצה שופטים שמרנים, ובין יריב לוין — שפשוט רוצה שפוטים. כמו שהקואליציה הזו רוצה שופטים שיעבדו אצלה, כך גם בנוגע לחוקרים.
יכול היה שר החינוך יואב קיש למנוע את הגשת הצעת החוק לוועדת השרים. העובדה היא שמאז שהונחה ההצעה ההזויה ביולי היא לא הובאה לדיון בוועדה, ועכשיו היא על סדר היום, ולקיש אפילו אין סיבה סבירה למהלך חוץ מנקמה במל"ג (ואולי דיל אפשרי עם בוארון?). אחרי שלוש שנים של התבזות בניסיונות ההשתלטות שלו על המל"ג הוא הצליח: כל בעלי התפקידים בה הם מינויים שלו, ויש לו רוב ברור במליאת המועצה.
צריך להיות ברור, אין אקדמיה איכותית בלי חופש אקדמי. ממשלה שקובעת מה מרצים יכולים לומר או לכתוב תקבע גם את נושאי המחקר ואת התוצאות שלו, כלומר תרסק כל טיפת כבוד ואמון במחקר הישראלי. נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת, טוען ש"מצבנו יהיה גרוע יותר מזה של האקדמיה בסין או ברוסיה. זוהי הצעת החוק הקיצונית ביותר שעולה לדיון מאז החלה המהפכה המשטרית".
שלשום פורסם שקרן משפחת פולסון תגדיל את תרומתה למתחם ההייטק החדש של האוניברסיטה העברית ל־156 מיליון שקל. מיליארדר קרנות הגידור ג'ון פולסון הסביר שהאוניברסיטה העברית "נמנית עם המוסדות האקדמיים הפוריים ביותר בעולם", זכתה בפרסי נובל רבים ובמדליית פילדס ופרס טיורינג. "האוניברסיטה העברית מפגינה יעילות רבה בהכשרת הסטודנטים שלה. העלות הכוללת לסטודנט עומדת על כ־10% בלבד מהעלות במוסדות מקבילים מליגת הקיסוס (Ivy League) בארצות הברית".
זה סוג ההישגים המדהימים שבוארון והקואליציה מבקשים להשמיד. ישראל היא מעצמת על אקדמית למרות גודלה, למרות הבידוד שלה, למרות האנטישמיות. חופש אקדמי הוא תנאי למחקר איכותי. אין דרך לבטל את החופש האקדמי ואת החופש הפוליטי של האקדמאים — בלי לבטל את האקדמיה.
אם הצעת החוק של בוארון תעבור, או אפילו רק מרכיב אחד שלה, לא רק שתהיה מפה בריחת מוחות המונית של אותם חוקרים שאנחנו כל כך רוצים לשמור, אלא שהאקדמיה הישראלית תהפוך למדינה מצורעת, ולא שכרגע היא סובלת מעודף פופולריות. "המהלך המוצע יציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות הנחשלות בעולם, ויפגע אנושות במעמדה כאומת הסטארט אפ", כתבו חברי ועד ראשי האוניברסיטאות.
חייבים להודות, חוקי הפיכה מוטרפים כמו של בוארון וכמו המשבר החוקתי הגובר מול בג"ץ הם תוצאה של אובדן ההרתעה של המחאה. נכון, הציבור מותש והממשלה עשתה הכל לשבור את רוחו בשנתיים של מלחמה — אבל מי שרוצה שתהיה כאן אפשרות ללמוד לתואר משמעותי או להיות חוקר נחשב חייב לחזור למחאה.
