אגף התקציבים לכנסת: חוק המעונות ימנע הקלת נטל המילואים
האגף העביר לוועדת הכספים מסמך בו הוא מתריע שחוק המעונות יפגע בגיוס חרדים, ימנע הקטנת נטל המילואים ויגדיל את הכנסת האברכים המשתמטים בעשרות אלפי שקלים בשנה. מציין שהסבסוד של משק בית חרדי ע"י החברה הלא חרדית עמדת על יותר מ-10,000 שקל לחודש, ו-25 מיליארד שקל לחברה החרדית כולה
אגף התקציבים באוצר קובע במסמך שהעביר לוועדת הכספים כי העברת חוק המעונות על ידי הקואליציה תפגע קשות במאמצים להגדלת היקף גיוס החרדים ובמאמצים להקטנת נטל המילואים. עוד נאמר במסמך כי היקף הסבסוד שמעביר המגזר היהודי הלא-חרדי למגזר החרדי עומד על 25 מיליארד שקל בשנה. הצעת חוק המעונות היא אחד מחוקי הפיצוי שמציע הליכוד למפלגות החרדיות - כפיצוי על אי-העברת חוק ההשתמטות, ובמטרה שיסכימו לקיים את הבחירות באוקטובר ולא בספטמבר. השנייה היא חוק יסוד: לימוד התורה.
אגף התקציבים מעריך את עלות חוק המעונות ב-300 מיליון שקל. מדובר ב-200 מיליון שקל עבור החזרת ההנחות למשתמטים ובמאה מיליון נוספים בשל הרחבת האפשרות לקבל הנחות לגברים לא עובדים.
במצב הנוכחי נשללת ההנחה במעון יום ממשפחות משתמטים - מדובר בפגיעה של 2,200 שקל בממוצע למשפחה, ו-26,400 שקל בשנה. על פי ההצעה, בקבלה למעון יום יתחשבו רק בעבודת האם ולא בעיסוק האב, ולכן לא תישלל ההטבה ממשפחות של אברכים משתמטים. ההצעה עומדת בניגוד מוחלט להוראת בג"ץ שלפיה אין לתת הטבות למשתמטים, וצפויה להיפסל אם תעבור. הוועדה החלה להכין אותה לקריאה ראשונה בשבוע שעבר, אך ניסיון העבר מלמד שכל עוד נמשכת המלחמה היא לא תקודם.
במסמך של אגף התקציבים נאמר כי "הצעת החוק מביאה להשבה מיידית של עשרות אלפי שקלים בשנה לחייבי גיוס שאינם משרתים באמצעות סבסוד שכר הלימוד במעונות היום. ההצעה צפויה להביא לפגיעה משמעותית במאמצים להגדלת היקף המתגייסים לצה"ל מקרב אוכלוסיית הגברים החרדים וכך גם בצורך לצמצום היקף ימי המילואים במשק והפחתת הנטל על המשרתים, שעה שהנטל הכלכלי הנובע משירות המילואים הולך ומחריף."
על פי המסמך, העלות למשק של חודש שירות מילואים של חייל בודד היא 50,000 שקל. העלות הכלכלית של שירות המילואים מתחילת המלחמה ועד סוף 2026 תגיע ל-150 מיליארד שקל, והוצאות הממשלה על המילואים יעלו על מאה מיליארד שקל. הפוטנציאל היחיד להגדלת שירות החובה באופן שיקטין את נטל המילואים הוא גיוס החרדים.
בשל שלילת הטבות ממי שאינו משתמט, גיוס החרדים הולך וגובר בשנים האחרונות - בשנה שעברה הגיע ל-2,950 והשנה יעבור את ה-3,000. אגף התקציבים קובע כי "קיימת סתירה מהותית בין הצורך הדחוף בהרחבת היקף משרתי החובה לבין הגדלת הכנסה של חייבי הגיוס בעשרות אלפי שקלים." באגף מזהירים כי עצם הציפייה להעברת החוק פוגעת במאמצי הגיוס.
עוד נטען כי "ההצעה חותרת באופן מובהק תחת שילובה של אוכלוסיית הגברים החרדים בשוק העבודה", דבר "הצפוי להביא לפגיעה ברמת החיים של כלל האזרחים, כפועל יוצר מירידה בצמיחה הכללית, שחיקה בהכנסות המדינה ממסים ופגיעה ביכולת לספק שירותים ציבוריים ברמה נאותה." ממילא ההצעה סותרת את הרציונל שעומד מאחורי סבסוד שכר הלימוד במעונות היום - הגדלת היקף התעסוקה במשק. באגף התקציבים מדגישים כי מטרת הסבסוד היא תעסוקת שני ההורים, בעוד הצעת החוק תעודד את האב שלא לעבוד. עוד מתריעים באגף כי הצעת החוק תעניק עדיפות בקבלה למעון למשפחות שבהן אברך משתמט - על פני משפחות של זוג עובד ומשפחות שבהן הבעל שירת.
שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על כ-50% בלבד, "ללא שיפור בעשור האחרון. שכרם עומד על פחות מ-50% ביחס לגברים יהודים שאינם חרדים." לנתונים אלה "משנה תוקף נוכח המגמות הדמוגרפיות המצביעות על כך שהאוכלוסייה החרדית צפויה להוות ב-2065 כ-21% ממשקי הבית, 32% מהאוכלוסייה וכ-50% מהילדים בגילאי כיתה א'."
באגף התקציבים מציינים, על סמך חישובי חברת הייעוץ האסטרטגי שלדור, כי "המאזן הפיסקלי מביא היום להעברה של מעל ל-10,000 שקל מדי חודש ממשקי הבית הלא-חרדיים למשק בית חרדי, מה שמסתכם למאזן שלילי של כ-25 מיליארד שקל בשנה." עוד מציין האגף כי השווי המצטבר של ההטבות הרבות - סבסוד מעונות יום, קצבת אברך, השתתפות בהגרלת דירה בהנחה, הנחות בארנונה ובביטוח לאומי - מגיע לאלפי שקלים בחודש, המצטברים לעשרות אלפי שקלים בשנה, ללא חובת עבודה. הטבות אלו מהוות הכנסה אלטרנטיבית להשתלבות בשוק העבודה והן חסם מרכזי להגדלת היקף התעסוקה בחברה החרדית - זאת במצב שבו "תעסוקת נשים בישראל גבוהה ביחס לעולם, בעוד תעסוקת גברים היא מהנמוכות במדינות המפותחות, וחלקו העיקרי של הפער נובע מהגברים החרדים."
