עושק הקשישים: ביהמ"ש העליון הפך החלטת המחוזי ואישר ייצוגית נגד חברות אשראי
הקשישים טענו כי לא רק חברות השיווק הישיר נושאות באחריות, אלא אף חברות כרטיסי האשראי, בשל המחדל ליידע על הסיכונים הכרוכים בהתקשרות עם חברות שיש מידע מטריד אודותן; העליון אישר לנהל תביעה ייצוגית בטענה להפרת חובת גילוי כנגד שלוש חברות כרטיסי אשראי: ישראכרט, מקס וכאל: "תופעה מכוערת של ניצול"
בית המשפט העליון למען הקשישים: בפסק דין תקדימי בית המשפט העליון הפך אתמול (יום ראשון) את החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שדחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו קשישים נגד חברות כרטיסי האשראי (כאל, מקס וישראכרט). במסגרת התובענה הייצוגית נטען כי יש להטיל על חברות כרטיס האשראי הנתבעות אחריות בשל שימוש לרעה כביכול במערך התשלומים שלהן על ידי חברות שיווק ישיר שפעלו בחלקן באופן תרמיתי, כחלק מתופעה בזויה הידועה בשם "עושק הקשישים".
בית המשפט העליון אישר למעשה ניהול תביעה ייצוגית בעילה של אי גילוי. המשמעות הינה כי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי שידון בשאלה האם חברות כרטיסי האשראי שנתבעו הפרו החובה ליידע לקוחות קשישים זכאים על הסיכונים הכרוכים בהתקשרות עם לפחות חלק מחברות השיווק הישיר שהוזכרו בייצוגית וכן להזהיר הקשישים מפני הסיכונים הכרוכים בהתקשרות עם אותן חברות. השופטת דפנה ברק ארז קבעה בהקשר זה כי "די בחומר שהונח בפנינו כדי לקבוע שחברות כרטיסי האשראי, בכובען כמנפיקות, היו מחויבות לפעול על מנת לאתר מקרים שבהם נעשה שימוש לרעה בכרטיסי האשראי של לקוחותיהן, וליידע אותם על החשד שעלה ביחס אליהם".
הבקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה בשנת 2018 לבית המשפט המחוזי בת"א. היא הוגשה ביוזמת ח"כ מרב כהן, אשר כיהנה אז כמנכ"לית ארגון "אמון הציבור" ופנתה לעו"ד מיכאל בך שהגיש את הבקשה מטעם קשישים כנגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כרטיסי אשראי לישראל ומקס אי פיננסים. יודגש, כי המרמה הנטענת כנגד הקשישים בוצעה על ידי חלק מחברות השיווק הישיר.
קל להיכנס, קשה לצאת
בתובענה הייצוגית נטען כי חברות השיווק הישיר בנו מנגנון שיטתי ורחב היקף, אליו קל מאוד להיכנס אך קשה מאוד לצאת, באמצעותו הן פעלו כדי לשכנע קשישים למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם ולאחר שהשיגו אותם, עשו בהם שימוש על מנת לגבות מהקשישים כספים רבים שלא כדין. כך, למשל, תואר כי מוקדנים טלפוניים של חברות השיווק הישיר פיתו קשישים למסור את פרטי כרטיס האשראי שלהם באמצעות הצעות לרכוש מוצרים במחירים אטרקטיביים או בתמורה לתשלום "דמי משלוח" סמליים. במקרים אחרים, תואר כי המוקדנים התחזו לנציגים של חברות כרטיסי האשראי, וביקשו את פרטי כרטיס האשראי של הקשיש בטענה כי הדבר דרוש לצורך אימות פרטיו, או כי באפשרותו לקבל "מתנות" בתמורה לנקודות שצבר בכרטיס. עוד נטען כי לאחר שחברות השיווק הישיר הצליחו לשים את ידיהן על פרטי כרטיס האשראי של הקשיש, הן היו נוהגות, לשלוח מוצרים בשווי נמוך משמעותית מהמחיר שנגבה מהקשיש וכן לשלוח מוצרים אחרים ממה שסוכם בשיחה הטלפונית ולחייב את כרטיס האשראי שנמסר להן מבלי שנשלחה תמורה כלשהי מצדן.
ההליך המשפטי שהגיע לבית המשפט העליון איננו מופנה כלפי חברות השיווק הישיר, הנושאות בחלקן על פי הנטען באחריות הישירה למעשי ההונאה, אלא כלפי חברות כרטיסי האשראי, שלטענת הקשישים המייצגים נושאות אף הן באחריות למעשי ההונאה - לא בשל גרימתם, אלא בין היתר בשל המחדל ליידע את הקשישים על הסיכונים הכרוכים בהתקשרות עם חברות שיווק ישיר שהצטבר מידע על אופן פעולתן של חלקן.
בית המשפט המחוזי בת"א קבע בשנת 2022 כי למרות שלקשישים עומדת עילה משפטית נגד חברות כרטיסי האשראי, ושקיים אינטרס ציבורי בבירורה, אין מקום לאשר את הגשת התובענה כייצוגית מאחר שזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת בנסיבות העניין. זאת, מאחר שעל מנת לברר את עצם הזכאות של כל אחד מהקשישים המיוצגים לפיצוי יהיה צורך לנהל הליך משפטי פרטני, במסגרתו יצטרך כל קשיש להוכיח שהוא "קשיש", ושהוא נפל קורבן למעשי הונאה של חברת שיווק ישיר.
על הכרעת בית המשפט המחוזי הגישו המבקשים ערעור וטענו באמצעות עו"ד מיכאל בך ועו"ד רון לדרמן כי חברות כרטיסי האשראי היו מודעות במשך שנים לתופעת ניצולם של קשישים על ידי חברות השיווק הישיר, ולא עשו דבר על מנת למנוע אותה. מנגד, חברות כרטיסי האשראי טענו כי צדק בית המשפט המחוזי בקביעתו כי התובענה אינה מתאימה להתברר כייצוגית. עוד טענו החברות כי לא רק שאין הצדקה או מקור בדין להטלתה של חובת הגילוי, אלא שהיא עלולה להוביל לכך שהן יידרשו להפר את חובות הסודיות ותום הלב החלות עליהן כלפי בתי העסק המשמשים כלקוחותיהן.
אולם, בית המשפט העליון קבע אתמול כי יש לקבל הערעור ואישר ניהול תביעה ייצוגית בעילת אי גילוי. השופט עופר גרוסקופף קבע בפסק הדין כי "כזכור, במסגרת פסק הדין בית המשפט קמא (מחוזי-ל.ד") קבע, כי לנוכח חובת תום הלב המוגברת אשר חלה על חברות כרטיסי האשראי, היה עליהן ליידע את הלקוחות אשר התקשרו בעסקה עם חברה אשר קיים חשש ממשי כי היא פועלת באופן הונאתי בדבר סיכון זה, וזאת בהתאם לעוצמת החשש וליתר נסיבות העניין. מסקנה זו מקובלת עליי". השופט גרוסקופף קובע למעשה כי קיימת אפשרות סבירה כי "ייקבע שהיה על חברות כרטיסי האשראי ליידע את לקוחותיהן, למצער בנסיבות מסוימות, על החשש שהתעורר ביחס לפעילות של לפחות חלק מחברות השיווק הישיר, ולהזהיר אותם מפני הסיכונים הכרוכים בהתקשרות עימן".
"רעה חולה"
עוד קבע גרוסקופף כי "התופעה המכוערת של ניצול קבוצות אוכלוסייה המתאפיינות בחולשה צרכנית, דוגמת אוכלוסיית הקשישים, היא רעה חולה במחוזותינו, וניתן רק לקוות כי הצעדים שננקטו על ידי המחוקק יביאו במהרה לתוצאה המיוחלת. עד אז, מחובתם של כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות בתי המשפט, לתרום את חלקם להתמודדות עם התופעה... ההליך שלפנינו ממחיש את יכולתה של התובענה הייצוגית לשמש ככלי אפקטיבי לקידום האינטרס הציבורי, בתחומים בהם כוחו של הפרט לא תמיד מספיק כדי להתמודד עם העוול שנגרם לו. ראינו כי באמצעות התובענה דנן הצליחו המבקשים המייצגים להביא לדיון סוגיה ציבורית -חברתית בעלת חשיבות ציבורית מובהקת, וייתכן כי בהמשך ההליך הם גם יצליחו באמצעותה להביא לכך שיינתן לחלק מחברי הקבוצה סעד ההולם את הפגיעה שנגרמה להם".
השופט נעם סולברג הציע לצדדים לקדם פשרה וקבע כי לנוכח התמשכותם של ההליכים מזה שנים, ובפרט בשים לב לכך "שחברי הקבוצה המיוצגת נמנים עם אוכלוסיית הקשישים, ברי כי הצורך בקידום ההליכים - דוחק. טוב יעשו באי כוח הצדדים אילו יפנו לאפיק של פשרה, אשר תביא ל'הסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה'".
לסיכום, בית משפט העליון קבע פה אחד על קבלת הערעור ועל החזרת ההליך לבית המשפט המחוזי, לאחר שנמצא כי לא היה מקום לדחות את בקשת אישור התובענה כייצוגית רק מהסיבה שתובענה ייצוגית אינה "הדרך היעילה וההוגנת" להכריע במחלוקת בנסיבות העניין.
ביחס לעילת התביעה שעניינה הפרת חובת הגילוי הוחלט, ברוב דעות השופטים על אישורה כייצוגית והחזרת הדיון לבית המשפט המחוזי לצורך בירור התביעה הייצוגית לגופה. ביחס לעילת התביעה שעניינה הפרת הוראות חוק כרטיסי חיוב, כלומר, טענה כי היה על חברות כרטיסי האשראי להימנע מכיבוד הוראות תשלום מצד חברות השיווק הישיר, הוחלט ברוב דעות על החזרת הדיון בבקשת האישור לבית המשפט המחוזי. ביחס לעילת התביעה המבוססת על עוולת הרשלנות בדיני הנזיקין הכלליים הוחלט פה אחד כי יש לדחות את בקשת אישור התובענה כייצוגית כנגד החברות.
עו"ד מיכאל בך, המייצג הקשישים המבקשים מסר בתגובה כי "אנחנו במסגרת הבקשה טענו כי להערכתנו מדובר בעשרות אלפי קשישים זכאים כשלכול אחד מהם נגרמו נזקים של אלפי ועשרות אלפי שקלים. טענו כי להערכתנו הסכום המצטבר יכול להגיע למאות מיליוני שקלים". ממקס נמסר בתגובה: "מקס פועלת מזה שנים רבות למיגור התופעה הפסולה של שיוק ישיר ופעולות הונאה. מקס היא החברה היחידה שהחליטה באופן יזום לחסום סליקה של חברות מסוג זה. מקס לומדת את פרטי פסק הדין והשלכותיו".
