ציר הכסף
קריפטו, מינרלים ונפט: השחקנית המפתיעה שרוצה לסיים את המלחמה באיראן
מה גרם למדינה מנודה, תומכת טרור ובמשבר כלכלי עמוק כמו פקיסטן להיות זאת שארה"ב ואיראן סומכות עליה לתווך לסיום המלחמה באיראן, ואיך זה קשור לקריפטו? פרק חדש בפודקאסט ציר הכסף
בפרק חדש של הפודקאסט ציר הכסף דיברנו על סוד כוחה של פקיסטן – שהפכה ממדינה מצורעת שמזוהה עם ארגון הטרור הטליבאן לשחקנית מרכזית במאמצי התיווך בין ארה"ב לאיראן, ששני הצדדים סומכים עליה.
"פקיסטן עברה מהפך מדהים", אומר הפרשן דורון פסקין. "במידה מסוימת היא בחירה טבעית – השגרירות הפקיסטנית בארה"ב מייצגת את האינטרסים של איראן מ-1979. מעבר לזה צריך לזכור שפקיסטן ואיראן חולקות גבול משותף, ופקיסטן מאוד חוששת מזליגת הבעיות הפנימיות של איראן אליה. בפקיסטן יש רוב סוני אבל יש גם מיעוט שיעי, וראינו בתחילת המלחמה עם איראן מהומות שפרצו באזורים האלה. בשנה האחרונה התחמם מאוד הקשר בין פקיסטן לממשל טראמפ, ואנחנו רואים קשרים עסקיים שמתחזקים כולל הסכמים עסקיים עם משפחת טראמפ עצמה".
הסיבה המפתיעה להתחממות היחסים בין השתיים נובעת דווקא מהצבא הפקיסטני – ומאיש אחד: מפקד הצבא עסאם מוניר. "הצבא הפקיסטני תמיד היה הגוף החזק במדינה וזה ששולט, לא רק בצבא עצמו אלא גם במדיניות החוץ והפנים של פקיסטן", אומר פסקין. "עסאם מוניר, מפקד הצבא, הוא איש מאוד כריזמטי שצבר המון כוח, והראשון לזהות את זה היה טראמפ. יש ביניהם קשר אישי מאוד טוב, וטראמפ הבין שזה האיש שעושים איתו עסקים. למוניר יש אסטרטגיה לקשר עם ארה"ב שמורכבת משלושה יעדים: מלחמה בטרור, קריפטו ומינרלים קריטיים. מוניר מבין את הנקודות שבהן פקיסטן חזקה ואלה הן הדרכים שלו להגיע לטראמפ".
לא רק ארה"ב ואיראן סומכות עליה, פקיסטן גם מקבלת גיבוי מהמדינות באזור, כמו האמירויות, קטאר וסעודיה, מה שהופך אותה למגשרת אידיאלית. "להבדיל מהמתווכת הקלאסית שאנחנו מכירים – קטאר – לפקיסטן אין בסיס אמריקאי בשטחה ולכן היא מקובלת יותר על ידי האיראנים", אומר פסקין.
כמו תמיד במערכה הזאת אנחנו מגיעים לדבר על שוק האנרגיה – העובדה שפקיסטן היא יבואנית גדולה של נפט וגז גולמי מאיראן ומקטאר דרך מצר הורמוז היא סיבה נוספת לכך שהיא מעוניינת בסיום המלחמה בהקדם האפשרי ובהשבת היציבות לאזור. "מאז המלחמה ישנן הפסקות חשמל גדולות ברחבי פקיסטן", אומר פסקין. "צריך להבין רגע את כלכלת פקיסטן – יש שם 250 מיליון איש, זו אוכלוסיה שברובה צעירה, מייצרת לחץ על שירותים כמו דיור, תשתיות ואנרגיה. חוב די גדול ורזרבות נמוכות, תוצר נמוך לנפש של כ-2,000 דולר, ותלות גדולה בתשומות אנרגיה. 1 מכל 5 פקיסטנים חי מתחת לקו העוני. בנוסף לזה, פקיסטן עדיין נתמכת בסיוע כלכלי של קרן המטבע הבינ"ל, והמשק לא יציב".
בעיה משמעותית של המשק האיראני היא היכולת ליצור משרות לאוכלוסיה משכילה. "ככל שרמת ההשכלה של פקיסטני גוברת – כך רמת האבטלה עולה. לכן אנחנו רואים הגירה גדולה, והפקיסטנים עובדים במדינות המפרץ".
איך עליית כוחה של פקיסטן משפיעה על ישראל? "ישראל צריכה לעקוב באדיקות אחר פקיסטן", אומר פסקין. "צריך לזכור שזו המדינה המוסלמית היחידה עם יכולת גרעינית, ושנית, הרטוריקה של פקיסטן נגד ישראל הלכה והסלימה בשנים האחרונות. מנגד – פקיסטן רואה שישראל והודו הגבירו בשנים האחרונות את היחסים ביניהן – לא רק קשרים עסקיים, אלא גם קשר ביטחוני. זו נקודה שכן מדאיגה את פקיסטן".
