"כדי לשלוט ברצועת עזה, ישראל תצטרך עשרות מיליארדי שקלים בשנה"
ראם עמינח, לשעבר היועץ הכלכלי לרמטכ"ל וראש אגף תקציבים של משרד הביטחון, מזהיר כי כיבוש עזה הוא מלכודת יקרה ומסוכנת, ללא מועד סיום ברור. פרופ' אסטבן קלור: "רק עלות המזון לתושבי עזה תגיע לכ־7 מיליארד שקל לשנה"
ראש הממשלה בנימין נתניהו הצליח אומנם לאשר בקבינט את כיבוש רצועת עזה, אך במקביל הולכים ומתרבים החישובים על עלויות העתק הכרוכות במימוש התוכנית הזו.
"כדי להבין את העלות של כיבוש עזה, צריך קודם להבין את ההגדרה המשפטית הבינלאומית של כיבוש", מסביר תא"ל (מיל') רו"ח ראם עמינח, דירקטור במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ולשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף תקציבים במשרד הביטחון. לדברי עמינח, על פי האמנות שמדינת ישראל חתומה עליהן, יש הבחנה ברורה בין מצב של לחימה עצימה, שבו חלים דיני מלחמה והצבא מחויב לספק את הצרכים הבסיסיים והמינימליים של האוכלוסייה המקומית, לבין מצב שבו המלחמה הסתיימה והדין הבינלאומי שחל הוא של "ריבון".
"במקרה השני, ישראל תידרש לספק לעזתים את כל השירותים האזרחיים: חיתולים, סל תרופות, בתי חולים, מים, חשמל, ביוב ועוד אינסוף שירותים בסיסיים שניתנים לאזרחי ישראל", טוען עמינח ומדגיש את המלכוד הבלתי נמנע: "אין אפשרות לגבות מסים מתושבי עזה. מדינות העולם לא יסייעו במקרה של כיבוש - אלא להפך. כל זאת כשאנחנו כבר חייבים 1.35 טריליון שקל ונשלם השנה 57 מיליארד שקל ריבית. אנחנו מקמצים בסל התרופות של אזרחי ישראל, האם נתחיל לממן סל תרופות לעזתים על חשבון סל התרופות שלנו?".
מלכוד השיקום בעזה
כלכליסט בדק את ההוצאה הממשלתית החברתית לפי הגדרות של ה־OECD. לפי הארגון, הוצאות אלו הגיעו לכ־306 מיליארד שקל ב־2023. את ההוצאות האלו יש לחלק ל־5, שכן אוכלוסיית עזה היא כ־2 מיליון איש, חמישית מאוכלוסיית ישראל. התוצאה המתקבלת היא שהחלק היחסי התיאורטי הוא 61 מיליארד שקל. גם אם הממשלה תחליט על מתן מחצית מהסכום אז מדובר על סכום ענק של כ־30 מיליארד שקל, ואם היא תחליט לחלק רק עשירית מהתקציב הזה — אז מדובר עדיין בסכום עתק של 6 מיליארד שקל לשנה. וכל זה בנוסף לעלות הנדרשת לצבא וביטחון.
עמינח אומר כי "כל שירות אזרחי - חינוך, בריאות, תחבורה - יתחרה בתקציב של אזרחי ישראל עצמם. כדי להקים בית חולים בעזה, ישראל תצטרך לסגור אחד קיים, או להעלות מסים, או להגדיל את החוב ולשלם עליו הרבה מאוד ריבית — הרי אין דרך אחרת". לדבריו, ישנה בעיה נוספת בהקשר הזה: "אם תיתן לתושבי עזה סל תרופות כמו של אזרח ישראלי - יתעוררו התנגדויות, בעיקר מהשרים שקראו לפני לא הרבה זמן למחוק את עזה. ואם תיתן רבע, וילדים עזתים ימותו מדיזנטריה — העולם יגיד שזה רצח מכוון, כי נתת להם סל קטן מדי והיית מודע לסכנות".
לדבריו, מתן השירותים הללו מחייב קודם כל שיקום התשתיות "שגם ב־6 באוקטובר לא היו משהו... וכיום הן בגדר טוטאל לוס". והוסיף כי ניסיון לשקם - בהינתן המצב ההומניטרי הקשה ולצד שליטה אפקטיבית באוכלוסייה צפופה כל כך - "הוא דבר כמעט בלתי אפשרי". לדבריו, אסור לשכוח גם כי כעת 100% מהאוכלוסייה גרים על 20% מהשטח, כאשר גם כשהאוכלוסייה היתה מפוזרת יותר, עזה היתה אחת הערים הצפופות בעולם. "אין צבא בהיסטוריה העולמית שניסה להיכנס לשטח בעל צפיפות כזו".
הזנה ליותר מ־2 מיליון איש
עמינח גם העלה סיכון נוסף: שחיקת תמונת הניצחון. "אם היית שואל 100 מומחי ביטחון אם חמאס הוכרע - כולם היו אומרים כן עם 3 סימני קריאה". כלומר, לדברי עמינח, ההכרעה הצבאית כבר התרחשה, גם אם לא כניעה. "ה־7/10 בנה אצל העזתים והפלסטינים מיתוס חדש, שלא היה להם מעולם, גם לא במלחמת השחרור. מיתוס שהוא מסוכן לביטחוננו ולכן יש חשיבות שתמונת הניצחון תהיה ברורה. בכל הרפתקה של כיבוש יש יותר סיכון לשחוק ולטשטש את תמונת הניצחון הקיימת מאשר לחדד אותה. כל טשטוש שינבע מנפגעים רבים בצד שלנו או שלהם, מהכרה במדינה פלסטינית, או כל הישג אחר שלהם — רק יגביר את המיתוס שלהם".
בסופו של דבר, עמינח סבור כי מהתוכנית הגדולה נתניהו "ינחה לבצע משהו הרבה יותר קרוב להצעת הרמטכ"ל": כיתור תוך ניסיון להפריד בין הצבא לבין העזתים. לדבריו, "ערבוב" בין השניים כבר יעלה במחיר שבמקרה הטוב יטפס לעשרות מיליארדים.
מי שהכין תחשיבים חדשים לעלות כיבוש עזה הוא פרופ' אסטבן קלור מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית וחוקר בכיר במכון INSS. על בסיס נתונים שאסף מ־GHF — החברה האמריקאית האחראית על חלוקת המזון כבר עתה בעזה — קלור ביקש להתרכז אך ורק בסעיף זה, שהוא הוודאי מכולם. על פי GHF, העלות של ארוחה מינימלית של כמעט 1,750 קלוריות עולה 1.3 דולר, ושתי ארוחות ביום לאדם עולות 2.6 דולר. לפי שער החליפין של היום שוויים כ־9 שקלים ליום. כך שהזנה של כל עזתי תעלה למשלם המסים הישראלי, הרי אין אף אחד אחר שישלם, כ־3,285 שקל לשנה. נדגיש: עלות לאדם על מזון בלבד. בהינתן כי חיים היום בעזה כ־2.1 מיליון איש, העלות השנתית הכוללת רק על המזון תגיע לכ־6.9 מיליארד שקל.
