סל הבריאות ל-2025: תרופות למחלות זיהומיות יקבלו תקציב גבוה מטיפולים לסרטן
ועדת סל התרופות המליצה על הכנסת 116 תרופות וטכנולוגיות חדשות בעלות של 650 מיליון שקל לסל הבריאות. 160 מיליון שקל הוקצו למחלות זיהומיות לעומת 124 מיליון לאונקולוגיה. חיסון RSV לתינוקות זכה לתקציב הגבוה ביותר: 109 מיליון שקל. בשורה לחולי סוכרת: הרחבת מימון לתרופות ומשאבות אינסולין
ועדת סל התרופות בראשות פרופ' דינה בן יהודה, הגישה היום את רשימת 116 התרופות והטכנולוגיות שהיא ממליצה להוסיף לסל הבריאות בשנה הבאה. היקף סל התרופות עמד גם השנה על 650 מיליון שקל. כמדי שנה מוגשות לחברי ועדת הסל תרופות וטכנולוגיות חדשות בהיקף של 3-4 מיליארד שקל, כאשר על חברי הוועדה לתעדף מה יכנס ומה יישאר בחוץ. עם זאת, כ-27 תרופות וטיפולים הוכנסו לסל ללא עלות. משמע כי חברות התרופות הסכימו למכור למדינת ישראל תרופות טובות יותר או יעילות יותר באותו מחיר של התרופות הישנות והפחות יעילות. קרי, תמורת אותה עלות, המטופלים הישראלים יקבלו טיפול טוב יותר.
השנה, חברי ועדת הסל תעדפו את המחלות הזיהומיות על פני המחלות האונקולוגיות שבדרך כלל מקבלות את רוב המשאבים. כאמור, חלוקת תוספת הסל לפי מחלות מעלה כי לטיפול במחלות זיהומיות הקצו 160 מיליון שקל, רבע מעלות הסל. הטיפול שקיבל את התקציב הגבוה ביותר הוא חיסון נגד RSV המיועד לתינוקות בני שנה עד שנתיים שמדבק מאד ויכול לפגוע גם בקשישים. החיסון אמור למנוע זיהום בדרכי הנשימה תוך מניעת מוות ומחלה קשה. העלות לסל נאמדת בכ-109 מיליון שקל. התרופה השנייה שקיבלה סכום מכובד בסך 35 מיליון שקל היא תרופה של פייזר לטיפול בקורונה. לפני מספר שבועות העלה איגוד הרופאים הפנימאים תשדיר שממליץ לקחת את התרופה הזו. במקביל התברר כי פייזר תרמה כ-800 אלף שקל לאותו איגוד לצורך הקמפיין (מרבית התרומה נותבה לפרסום). התרומה של פייזר לאיגוד היא השלישית בגודלה שהחברה נתנה לגוף ישראלי. לפי הניסוי הקליני התרופה איננה מצליחה לקצר את הימים בהם החולה סובל מהסימפטומים, אך הוכחה כיעילה במניעת אשפוז ומוות.
במקום השני ניצבות המחלות האונקולוגיות להן הוקצו 124 מיליון שקל מתוספת הסל. כ-53 מיליון שקל הוקצו לסט של תרופות המיועדות לטיפול בסרטן בדרכי השתן ועוד 29 מיליון שקל לתרופה נגד סרטן בעצמות (MYELOMA).
בשורה חשובה מאוד קיבלו חולי הסוכרת בישראל, שמוגדרת כמגפה. לפי נתונים עדכניים 700 אלף ישראלים סובלים מהמחלה, המהווים 8.4% מהאוכלוסייה, לעומת 6.9% בממוצע ב-OECD. לשם כך הוקצו 44 מיליון שקל כדי להקל מעט על האוכלסייה הסובלת מהמחלה ולקבל הנחות על התרופות שכבר ממומנות חלקית ע"י סל הבריאות. כלומר, אין מדובר בתרופות חדשות אלא בהרחבת מקבלי ההנחה שעד כה לא זכו להנחה ברכישת אותן תרופות. בנוסף, הוקצו עוד 24.6 מיליון שקל לצורך מימון משאבת אינסולין וניטור סוכר רציף עבור בני 41 ומעלה (המימון היה מוגבל לאוכלוסיות האלו).
חברי הוועדה החליטו כי השנה חולה אחד הסובל ממחלה נדירה (מחלות יתום) יקבל את הטיפול הנדרש בעלות של 1.2 מיליון שקל. כמו כן, 161 קטינים (גיל 4 עד 18) שחולים במחלת הדושן (דיסטרופיה שירירית - המחלה גנטית השכיחה והחמורה ביותר של ניוון השרירים) יקבלו מימון לתרופה בהיקף של 20 מיליון שקל. אחת הדילמות הקשות של חברי הוועדה היא האם להקצות את המשאבים המוגבלים להרבה אנשים, ואז הסיוע לכל חולה הוא בד"כ נמוך יחסית, או לסייע לחולה אחד בלבד עם מחלה נדירה שהטיפול בה הוא יקר עד כדי בלתי אפשרי למימון.
חשוב להבדיל בין סל הבריאות, הנאמד השנה בכ-80.3 מיליארד שקל (שירותי הבריאות שמקבלים אזרחי ישראל במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתית ומסופק על ידי קופות החולים), לבין מה שמכונה "סל התרופות", שהיא אותה תוספת שמהווה בסך הכול 0.8% מכלל הסל. כמדי שנה, סל הבריאות "מעודכן" כלפי מעלה לפי 3 קריטריונים: שני הפרמטרים העיקריים הם העדכון הדמוגרפי (כדי שהריבוי הטבעי לא ישחוק את הסל) והשני הוא עכדון המחירים (כדי שהאינפלציה בעולם הבריאות לא תשחק את הסל). השלישי - המכונה "סל התרופות" מהווה תוספת ערכית ונורמטיבית שאמורה לשקף את סדר העדיפויות של הממשלה כלפי הבריאות. גם השנה האתגר של "ועדת הסל"היה עצום שכן הוגשו תרופות ומכשירים בשווי שלכ-3-4 מיליארד שקל.
מאיגוד הרופאים הפנימאים בהסתדרות הרפואית (הר"י) נמסר: "הקמפיין נערך לפי חוקי הרשות השנייה והרגולציה של משרד הבריאות ואושר על ידי שני גופים אלו. פקסלוביד היא התרופה היחידה המאושרת לשימוש בישראל לטיפול בחולי קורונה, שאינם מאושפזים. הממצאים במחקר מראים אמנם, שהתרופה אינה יעילה בקיצור זמן המחלה עד הופעת הסימפטומים והעלמותם, עם זאת, המחקר התעלם מיתרונות אחרים מהותיים לתרופה, כמו: הפחתת היקפי הסיבוכים ובהתאמה, ירידה באשפוזים. בענין התגמול מפייזר כמעט כל הסכום ניתן כדי לממן את הקמפיין.
