פרשנות
בזמן שרצתם למקלט, נתניהו קבע יעדים חדשים בדרך להפיכה המשטרית
את השבוע האחרון לפני צאת הכנסת לפגרת פסח נתניהו יקדיש לאישור התקציב, מה שיקנה לו עוד כמה חודשים לקידום ההפיכה המשטרית. היעדים הטריים: ועדת הבחירות המרכזית ונציבות שירות המדינה
בזמן שאזרחי ישראל רצים לממ"דים, תלמידים מיואשים מנסים ללמוד בזום, בעלי העסקים ממתינים להסדר פיצויים ובתי הזיקוק סופגים פגיעות - ראש הממשלה לא נח. בנימין נתניהו מנצל את הקשב הנמוך של הציבור כדי להגביר את ההתקפה על מוסדות השלטון, להשתלט על התקשורת החופשית ולקדם את ההפיכה המשטרית. נתניהו מכוון לבחירות, והכריז בשבוע שחלף שהוא מעוניין לקיים אותן במועדן, 27 באוקטובר, או לכל המוקדם בספטמבר. מאחר שעדיין לא ברור מתי ואיך תסתיים המערכה מול איראן וחיזבאללה, עדיף לו למשוך זמן על כס ראש הממשלה. היעדים הטריים שהציב לעצמו הם ועדת הבחירות המרכזית ונציב שירות המדינה.
1. ועדת הבחירות המרכזית
התפטרותו המפתיעה לפני חודשיים של דין ליבנה ממשרת היועץ המשפטי הוותיק של ועדת הבחירות, עוררה תקווה בליכוד להחלפתו בידי עו"ד גיא בוסי, שהגן על ראש הממשלה בערוץ 14 וייצג את עמיחי שיקלי ב־2015 כשעזב את מפלגת ימינה.
היועץ המשפטי של ועדת הבחירות הוא דמות מפתח בה, שעובד לצד יו"ר הוועדה, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נועם סולברג, והמנכ"לית הוותיקה אורלי עדס. הוא אמון בין היתר על טוהר הבחירות, ועל רפורמה בדיני הבחירות בעידן הדיגיטלי. הוא גם זה שמופקד על ייעוץ ליו"ר הוועדה בנוגע לבקשות של מפלגות ועתירות שונות, בין היתר עתירות לפסילת מפלגות, מועמדים ותשדירים, והוא שמייצג את הוועדה בערכאות שיפוטיות.
ועדת בוחנים בחרה בשבוע שעבר בעו"ד יפעת סימינובסקי ממערך הדיגיטל הלאומי כמחליפה של היועץ היוצא ליבנה. מלחמה או לא, נתניהו הזדרז להגיב ובאמצעות עו"ד אילן בומבך פנה כבר שלוש פעמים לסולברג בטענות נגד הבחירה בסימינובסקי. לאחר שהשופט דחה את כל טענותיו, עתר ראש הממשלה בסוף השבוע לבג"ץ.
כאשר בזמן מלחמה רב־חזיתית מוצא ראש הממשלה זמן לעסוק במינוי יועץ משפטי לוועדת הבחירות שנבחרה כדין, קל להבין שזו ראשיתה של דה־לגיטימציה לפעילות הוועדה. כל החלטה של השופט סולברג או סימינובסקי עשויה להשפיע על עתידו הפוליטי - וכתוצאה מכך גם המשפטי - של נתניהו, בבחירות שצפויות להיות צמודות. כך שההתקפה על היו"ר סולברג היא רק הקדימון למתקפות שיבואו לאחר ההחלטות הבאות שיקבל השופט לאורך החודשים הטעונים הבאים, והיא עלולה להסתיים בערעור על תוצאות הבחירות.
סביר להניח שבג"ץ יפסול את העתירה של נתניהו נגד מינויה של סימינובסקי. סביר גם שזה רק יגביר את ההתקפות של מכונת הרעל על אותו בג"ץ, שהקואליציה מחלישה מאז שהוקמה.
2. נציב שירות המדינה
לאחר שהתיש את בג"ץ עם עתירות למינוי נציב שירות המדינה כלבבו, איפשר לו בית המשפט למנות נציב בלי הליך תחרותי ובלי ועדת איתור. כך, התפקיד רב העוצמה, שאמון על מינויים, השעיות, תקנים ומשמעת בשירות הציבורי, הוצע באחרונה לדורון כהן - לשעבר מנכ"ל משרד האוצר תחת יובל שטייניץ. כהן שימש בעבר גם כיו"ר רשות החברות הממשלתיות, כמנכ"ל דסק"ש וכיו"ר סלקום.
אחד הנושאים הבוערים שמונחים כעת על שולחנו של נציב שירות המדינה, שמאויש על ידי ממלא המקום דניאל הרשקוביץ, הוא האם לקבל את המלצת אגף המשמעת בנציבות ולהשעות לחצי שנה את צחי ברוורמן - ראש הסגל של נתניהו והשגריר המיועד ללונדון. ברוורמן, נזכיר, נחקר במשטרה בחקירת בפרשת ההדלפה ל"בילד" והורחק לפרק זמן מלשכת ראש הממשלה. האם כהן יהיה זה שיהדוף, לאחר מינויו, את המלצת ההשעיה? "אם זה בעניין הנציבות אין לי מה לומר", מסר כהן בתגובה לפניית כלכליסט. "אם תהיה התפתחות אעדכן".
3. תקציבים למקורבים
בלהט המלחמה תאשר מחר ועדת הכספים שורה של הסטות תקציביות, במסגרת של 5 מיליארד השקלים שהוקצו לכספים הקואליציוניים לחרדים ולמשרדים המיותרים: כ-9 מיליון שקל במשרד המורשת, כ-8 מיליון שקל במשרד התפוצות, כ-154 מיליון שקל במשרד ההתיישבות, כ-161 מיליון שקל במשרד לפיתוח הנגב והגליל. ההסתות הללו ירגיעו את השותפות הקואליציוניות, והתקציב צפוי להיות מאושר בקריאה שנייה ושלישית ביום חמישי הקרוב, ולהבטיח את הישרדות הממשלה עד אוקטובר.
כך יישאר לה די זמן לנסות להשלים את פיצול משרת היועמ"שית (29 ישיבות בנושא כבר התקיימו בוועדת החוקה, ועוד שלוש צפויות השבוע); לפגוע בערוצים החופשיים (ועדת השידורים המיוחדת תקיים בשבוע הקרוב שלוש ישיבות בחוק של השר שלמה קרעי, במקביל לוועדת הכלכלה שתאשר חוק הקלות רטרואקטיבי לערוץ 14 ב־2025); ולהטיל עונש מוות על מחבלים (שלוש ישיבות צפויות השבוע בוועדה לביטחון לאומי, כדי לאשר את החוק לפני הפסח). צריך לקוות שיישאר זמן גם כדי לטפל בעניין הפעוט הזה של המלחמה.
