"מסדרון השלום" תקוע; נשיא נמל חיפה: "יוכל להעביר 3 מיליון מכולות בשנה"
נשיא נמל חיפה, סומיט צ'אוהן, מעריך כי נתיב הסחר המתוכנן בין הודו לאירופה דרך סעודיה וישראל יוכל לקצר את זמני ההובלה ב-40% ולהפחית את עלויות השינוע בעד 30% לעומת הנתיב דרך תעלת סואץ; אלא שלמרות מאמצי משרד התחבורה, הפרויקט עדיין רחוק ממימוש בשל חסמים מדיניים וחסמי תשתית; בינתיים טורקיה וסוריה מקדמות נתיב מתחרה שיעקוף את ישראל, וגם סעודיה בוחנת חלופה דומה
תוכנית מסדרון הסחר IMEC, שנועדה לחבר בין הודו לאירופה דרך המזרח התיכון וקיבלה בישראל את הכינוי "מסילת השלום", עשויה להגיע להיקף פעילות של כ-3 מיליון TEU (יחידות מכולה סטנדרטיות באורך 20 רגל) בשנה. כך אמר היום (ד') נשיא נמל חיפה, קפטן סומיט צ'אוהן, בכנס Mare Med בתל אביב. לדבריו, היקף הפעילות הראשוני עשוי לעמוד על כ-1.5 מיליון מכולות בשנה, ולהתרחב בהמשך בכפוף להגדלת הקיבולת ולתיאום בין מערכי הרכבות והנמלים.
לפי התרחישים שהציג צ'אוהן, המסדרון עשוי לקצר את זמני ההובלה בכ-40% ולהפחית את העלויות הלוגיסטיות בעד 30% לעומת הנתיב דרך תעלת סואץ. עם זאת, מדובר בהערכות התלויות בפיתוח התשתיות ובהסדרת הפעילות לאורך המסלול, ולא בנתונים על פעילות מסחרית קיימת.
יוזמת IMEC נועדה לחבר בין הודו לאירופה באמצעות נתיבי ים ומסילות רכבת, דרך איחוד האמירויות, סעודיה, ירדן וישראל. נמל חיפה עשוי לשמש שער כניסה למטענים מהודו לים התיכון, ומשם להמשך הפצה לאירופה ולשווקים נוספים. לנמל יש אפוא אינטרס מובהק בקידום התוכנית. צ'אוהן הצביע על רשת הנמלים של קבוצת אדאני בהודו ועל השקעות הקבוצה בנמל חיפה כבסיס ליצירת רצף לוגיסטי בין שני קצות המסדרון. לדבריו, תיאום בין נמלים, מעקב דיגיטלי אחר מטענים ותיאום מועדי הגעה עשויים לשפר את יעילות ההובלה. הוא הציג גם אפשרות להרחבת הפעילות באמצעות שירותי הזנה לנמלים במזרח הים התיכון וחיבורים לשווקים בבלקן ובמרכז אירופה, וכן העברת מטענים לחוף המזרחי של ארה"ב.
הדברים נאמרו בכנס Mare Med, המתקיים בשיתוף משרדי החוץ של ישראל, יוון וקפריסין ועוסק בקידום שיתוף הפעולה הכלכלי, הביטחוני והטכנולוגי בין המדינות, בין היתר במסגרת יוזמת IMEC. עיתוי הדברים משמעותי במיוחד: בימים אלה טורקיה וסוריה מקדמות חלופה אזורית למסדרון IMEC, שנועדה לחבר את מדינות המפרץ לאירופה דרך ירדן, סוריה וטורקיה, תוך עקיפת ישראל ונמל חיפה. המהלך נשען על האינטרס הטורקי להפוך את המדינה לצומת מרכזי בסחר בין אסיה לאירופה, ועל שאיפתה של סוריה להשתקם כלכלית ולבסס את מעמדה כנתיב מעבר לאנרגיה ולסחורות. במקביל, גם סעודיה בוחנת אפשרות לקדם נתיב שיעבור בסוריה במקום בישראל, על רקע הקיפאון בנורמליזציה עם ישראל.
שרת התחבורה מירי רגב ניסתה לקדם את שילובה של ישראל במסדרון IMEC באמצעות פגישות עם בכירים באיחוד האמירויות ובארה"ב. בינואר 2026 יצאה משלחת של משרד התחבורה ונציגי חברות תשתית לפגישות בארה"ב, לאחר שבנובמבר 2025 חודשו השיחות עם איחוד האמירויות. אולם למרות המאמצים והצהרות המשרד, המסדרון טרם הגיע לשלב של מימוש תפעולי בישראל.
בין החסמים המרכזיים נמצאים היעדר נורמליזציה עם סעודיה, שדרכה אמורה לעבור המסילה, המלחמה והקיפאון המדיני, לצד הצורך בהקמת תשתיות ובהסדרת המעבר בין המדינות. גם התשתית המסילתית בישראל עדיין אינה ערוכה למימוש הפרויקט, בין היתר משום שהמסילה מגיעה כיום עד בית שאן ואינה מחוברת לרשת הרכבות הירדנית. במקביל, קידום החלופות האזוריות שאינן עוברות בישראל מעורר חשש שהמדינה לא תיהנה מהפוטנציאל הכלכלי של היוזמה. זו מקבלת חשיבות מיוחדת על רקע האיומים הביטחוניים על נתיבי השיט באזור, מצד החות'ים בים האדום ומצד איראן, והפגיעה האפשרית ברציפות שרשראות האספקה.
