גם במלחמה, ועדת הבחירות והתקשורת על הכוונת של נתניהו
כ־12 שעות לפני שוועדת הבחירות המרכזית בחרה יועמ"שית, דרש נתניהו לעצור את הליכי המכרז במטרה לנסות להכניס מועמד "נוח" יותר; הקואליציה אישרה מהלך לקידום מהיר של החוק שמאפשר לקצץ בתקציב תאגיד השידור הציבורי
מלחמה נגד איראן, התלקחות בחזית חזבאללה, טילים בשמיים ומדינה שלמה במקלטים — את נתניהו והקואליציה כלום לא עוצר: הם ממשיכים לראות בכוונת את ועדת הבחירות והתקשורת החופשית.
נתניהו פנה שלשום בערב לוועדת הבחירות המרכזית, באמצעות עו"ד אילן בומבך, ודרש לעצור את הליכי המכרז לבחירת יועץ משפטי לוועדת הבחירות המרכזית בטענה כי בפרסום המכרז לא קוימה חובת היוועצות כנדרש עם נציב שירות המדינה. בומבך אמר לכלכליסט כי בכוונת נתניהו לעתור לבג"ץ. נתניהו מעוניין להשפיע על בחירת היועמ"ש מאחר שמדובר בתפקיד מפתח המשפיע על ניהול הבחירות הקרובות. יועמ"ש הוועדה עובד לצדו של יו"ר ועדת הבחירות נעם סולברג והמנכ"לית הוותיקה אורלי עדס. היועמ"ש מופקד, בין היתר, על טוהר הבחירות ועל ייעוץ ליו"ר הוועדה בנושא של בקשות ועתירות לפסילת מפלגות ומועמדים. כמו כן, הוא מייצג את הוועדה בערכאות שיפוטיות. לפיכך בליכוד רצו לדחוף למועמד שיהיה נוח להם, ואחד כזה היה עו"ד גיא בוסי, שהגן על נתניהו בערוץ 14, וייצג בבחירות האחרונות את השר עמיחי שיקלי בכנסת ובבג"ץ בעניין פרישתו מימינה ועריקתו לליכוד.
הדרישה השערורייתית של נתניהו לא החזיקה מים, ופחות מ־12 שעות לאחר הגשתה דחה אותה היו"ר סולברג בנימוק שאין צורך בהיוועצות עם נציב שירות המדינה כי יו"ר ועדת הבחירות קיבל את סמכויות נציב שירות המדינה בנוגע למינוי עובדי ועדת הבחירות המרכזית: "המחוקק ביקש שקביעת כללים רוחביים תיערך בהיוועצות עם נציב שירות המדינה, אך לא ביישומם הקונקרטי. הכללים לפרסום המכרז נקבעו בהיוועצות עם נציב שירות המדינה".
ועדת הבחירות בחרה אתמול לתפקיד את עו"ד יפעת סימינובסקי. בחירתה של סימינובסקי ליועמ"שית הוועדה התקבלה פה אחד, בתום הליך מכרזי רב־שלבי, מקצועי ומקיף. האתגר המשמעותי העומד לפניה הוא שמירה על טוהר המידות בבחירות והתגוננות מפני השפעות טכנולוגיות והשפעות של מדינות זרות על תהליך הבחירות.
כמה שעות לאחר שדרישת נתניהו נזרקה מכל המדרגות, אישרה אתמול ועדת הכנסת, ברוב קואליציוני, להעביר מוועדת הכלכלה אל ועדת הכספים את הצעת החוק שמאפשרת לממשלה לקבוע את תקציבו השנתי של תאגיד השידור הציבורי ואף לקצצו. עוד קובעת ההצעה כי בעת קיצוצים בתקציב המדינה יבוצעו גם הפחתות בתקציב התאגיד. אישורה המהיר הצפוי כעת יגרום לקיצוץ עמוק בתקציבו של תאגיד השידור הציבורי בעקבות הקיצוצים בתקציב המדינה לצורך מימון המלחמה. קשה להתעלם מסמיכות הזמנים בין קידומה המהיר של הצעת החוק לבין רכישת ערוץ 13 בידי קבוצת רפפורט.
הצעת החוק הזו כבר נדונה בוועדת הכלכלה, בראשות ח"כ דוד ביטן, אבל היא לא קודמה מינואר 2025. עקב כך ניצלה הקואליציה סעיף בתקנון המאפשר את העברתה לוועדת הכספים, בראשות ח"כ חנוך מילביצקי. הסיבה לחוסר ההתקדמות בדיונים הייתה חוסר הסכמה בין שר התקשורת שלמה קרעי ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ ביטן, שמתנגד לחלק מיוזמות החקיקה של קרעי.
בשל הסכסוך בין ביטן לקרעי גם "חוק השידורים" של קרעי הועבר לוועדה חדשה שהוקמה לצורך כך, "ועדת התקשורת", בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, ולא לוועדת הכלכלה, שמופקדת על הדיונים בתחומי התקשורת.
