כמו באבו דאבי: משרד הכלכלה רוצה מתחמי מגורים לעובדים זרים באזורי תעשייה
הפיילוט יוקם ברמת חובב ויכלול מגורים ל-5,000 עובדים. עם זאת המודל העסקי טרם גובש, אין הקצאת קרקע או תיאום עם משרד המשפטים. רשות האוכלוסין מזהירה: ניסיון העבר הסתיים בקטסטרופה; עמותות: "מהגרי עבודה הם בני אדם, ולפרק זמן של מספר שנים שבהן הם מגיעים למדינת ישראל, הם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. הם אינם סחורה ואינם אמצעי ייצור"
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים של הכנסת, בראשות חברת הכנסת אתי חוה עטיה, דנה הבוקר ביוזמה ראשונית של משרד הכלכלה והתעשייה להקמת מתחמי מגורים מיוחדים לעובדים זרים, בעיקר באזורי תעשייה. המתחם הראשון, שיוקם כפיילוט, ימוקם ברמת חובב שבנגב ויכלול מגורים ל-5,000 עובדים. מקור ההשראה, כך עלה מסרטון שהציג מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה מוטי גמיש, הוא מתקן הלנת עובדים באבו דאבי.
בדבריו הבהיר גמיש כי כמות העובדים הזרים לענפי התעשייה, המסחר והמסעדות קפצה מאז ה-7 באוקטובר מ-100,000 ל-270,000. לדבריו, היתרונות העיקריים של הפתרון המוצע הם הפחתת העומס על שוק הדיור ועל הכבישים, הפחתת העלויות למעביד – מגורים, מזון והסעות – ופיקוח הדוק יותר. גמיש העריך את עלות הלינה כולל מזון במתחמים החדשים ב-1,300 שקל לחודש לעובד – כמחצית ממה שמשלמים כעת.
יש להבהיר כי מהדברים שנאמרו בישיבה עולה כי המודל העסקי עדיין לא גובש. לדברי גמיש יש הסכמה עקרונית להקצאת קרקע מרמ"י, אך אגף התקציבים במשרד האוצר לא אישר זאת. גם נציגת משרד המשפטים הבהירה כי העניין לא תואם עמם.
שמעון זיגזג מרשות האוכלוסין וההגירה התריע והזכיר כי ניסיונות העבר לייצר מתחמי קרוואנים לעובדים זרים בענף הבנייה הוכיחו כישלון: "אני אומר באופן חד-משמעי שמתחמים כאלה הם אתגר אכיפתי. ניסיון העבר שלנו עם מתקנים גדולים – כך ברמלה לעובדי ענף הבנייה – מלמד שכשמתקן כזה כושל, התוצאות הסופיות הן קטסטרופה. במתחם שבו גרו למעלה מ-1,000 עובדים בקרוואנים, הצחנה הייתה מעבר ליכולת של אדם נורמלי לסבול. בגלל כמות העובדים התחזוקה הייתה מתחת לכל ביקורת. המתחם היה לא ראוי למגורים".
חיזק את דבריו עו"ד ואאיל עבאדי, מנהל החטיבה הארצית של הסתדרות עובדי ענף הבנייה: "הרעיון עצמו מבורך, אבל צריך לדעת איך ליישם אותו. ממה שראיתי בסרטון שהקרין גמיש על אבו דאבי נזכרתי בסרטים אמריקאים על בתי סוהר. לכל דבר ועניין – מגרש הכדורסל וחדר האוכל. אי אפשר להביא עובדים ולשים אותם במתחם שידמה לבית סוהר. אני גר בכפר של 15,000 תושבים. 7,000 עובדים במקום אחד זה כמו חצי כפר. לא ברור איך העניין הזה בכלל ינוהל".
אייל מוסט מעמותת דף חדש – התאגדות כוח אדם זר לבנייה: "לתאגיד שלי יש 97 דירות, מאילת עד קריית שמונה. כשאנחנו משכירים דירות לעובדים זרים אנחנו פוגעים בכמה שכבות. לפני שלוש שנים הייתי הראשון ששכר דירה לעובדים זרים בבניין באור עקיבא. כיום, 14 דירות מתוך 16 מושכרות עבור עובדים זרים. בעל דירה שהמשכנתא שלו דופקת יעדיף להשכיר לתאגיד מאשר לאדם פרטי – שכר הדירה שאנחנו משלמים גבוה יותר והתשלומים מגיעים כמו שעון. מה שיקרה הוא שיהיו שכונות בישראל שלא נוכל להיכנס אליהן. אנחנו בענף הבנייה צריכים הקמה של מתחמים – ולא רק ברמת חובב. כך גם בכפר קאסם, ליד ראש העין".
העמותות "קו לעובד" ו"במקום – תכנון וזכויות אדם" שלחו לקראת הישיבה מכתב המביע הסתייגות מהיוזמה: "מהגרי עבודה הם בני אדם, ולפרק זמן של מספר שנים שהם מגיעים למדינת ישראל, הם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. הם אינם סחורה ואינם אמצעי ייצור. הדרתם משירותים, ריכוזם, בידודם הפיזי והרחקתם מהחברה וממקומות יישוב היא פסולה ומסוכנת ואנו קוראים להתנגד לכך בתוקף". עוד נכתב במכתב: "לקידום הצעות אלו תהיינה השלכות נוספות ולא פחות מהותיות: הדבר ייצור ריכוזים של אוכלוסייה ענייה, פגיעה ומוחלשת, במקומות הרחוקים לא רק משירותים בסיסיים אלא גם מהחברה הישראלית בכללותה". ד"ר מיכל בראייר מ"במקום" הדגישה בישיבה כי אזור התעשייה נאות חובב הוא מוקד תעשייה כימית גדול המייצר חומרים מסוכנים בעלי פוטנציאל זיהום סביבתי משמעותי.
