בנק לאומי נקנס ב-2 מיליון שקל בעקבות ליקויים במערך הניטור
בנק ישראל הטיל עיצום כספי על הבנק לאחר שמצא כשלים משמעותיים בעמידה בחוק איסור הלבנת הון; בין היתר: אי זיהוי ודיווח של 11 פעולות חריגות שהיו אמורות להיות מזוהות ומדווחות; זהו העיצום המשמעותי השני שהוטל על לאומי בשנתיים האחרונות
בנק ישראל הטיל עיצום כספי על בנק לאומי בסך 2.1 מיליון שקל. ההחלטה התקבלה בעקבות ביקורת שנערכה בבנק בין ינואר 2023 למרץ 2024, שחשפה ליקויים משמעותיים בעמידה בחוק ובצו איסור הלבנת הון.
בביקורת נמצא כי מערך הניטור של הבנק כשל באיתור 11 פעולות חריגות שהיו אמורות להיות מזוהות ומדווחות לרשות לאיסור הלבנת הון, וכן עשרה מקרים בהם שאלוני "הכר את הלקוח" לא תאמו את פעילות החשבון בפועל ולא שיקפו נכונה את פרופיל הלקוחות.
בכך הפר הבנק הן את חובת הדיווח על פעולות בלתי רגילות והן את החובה לעדכן את הליך הכרת הלקוח באופן תקופתי ועל בסיס הערכת סיכונים.
לפי החוק, ניתן היה להטיל על כל הפרה קנס מקסימלי של עד 2.26 מיליון שקל, כלומר פוטנציאלית חשיפה לעיצום של עשרות מיליוני שקלים.
בפועל, הוועדה להפעלת עיצומים התחשבה בכך שמדובר בכשלים שנבעו ממסכת עובדתית אחת, מכשל בהגדרת חוקי מערכת הניטור, ומהפרות שנחשבות קלות יחסית בתחום "הכר את הלקוח". בנוסף, נלקח בחשבון שיתוף הפעולה של הבנק עם צוותי הביקורת והצעדים שנקט לתיקון הכשלים. בסופו של דבר הופחתו הסכומים ונקבע עיצום כולל של 2.1 מיליון שקל בלבד.
בנק לאומי מצדו טען בשימוע ובתגובותיו כי לא הייתה כל הפרה מהותית של חובותיו, וכי גם אם אירעו כשלים, מדובר באירוע נקודתי אחד ולא בסדרה של מחדלים המצדיקה עיצומים. לטענתו, המבחן הנכון אינו "מבחן התוצאה" של אי זיהוי הפעולות החריגות, אלא בדיקה האם נבנו מערכות ניטור סבירות וראויות בהתאם לחוק ולמדיניות הפנימית.
ביחס להליך "הכר את הלקוח" טען הבנק כי הוא מבוצע באופן סדיר ולפני פתיחת כל חשבון, וכי העדכונים הנדרשים בוצעו לאחר קבלת דו"ח הביקורת.
הוועדה דחתה את עיקרי טענות הבנק והדגישה כי מערך הניטור הוא "הבריח התיכון" של משטר איסור הלבנת ההון בישראל, ומשום כך כל מחדל בזיהוי פעולות חריגות עלול לפגוע ביכולת המדינה לאתר בזמן אמת ניסיונות להלבין הון או לממן טרור.
במילים אחרות, גם כשלים טכניים לכאורה עלולים בנקודת הקצה לאפשר הזרמת כספים בלתי חוקיים למערכת הפיננסית - בין אם מדובר בפשיעה חמורה ובין אם בפעילות של ארגוני טרור. לפיכך, ההפרות שנמצאו נחשבות קריטיות להגנה על המערכת הפיננסית, גם אם הוגדרו כקלות יחסית בעוצמתן.
זהו העיצום המשמעותי השני של הבנק בשנתיים האחרונות. בפברואר 2024 הוטל עליו עיצום כספי נוסף, בסך מיליון שקל, בגין שתי הפרות בהוראת הפיקוח בנושא גביית חובות.
במסגרת בקרה יזומה נמצאו ליקויים בדיווחים להוצאה לפועל על תקבולים ששולמו ועל הסדרי חוב שנערכו מול לקוחות, שנמסרו באיחור ובאופן חלקי. גם אז קבע הפיקוח כי אי הקפדה על כללי הדיווח פוגעת בשקיפות ובאמון הציבור במערכת הבנקאית.
מלאומי נמסר: "מדובר במקרים טכניים בודדים של דיווח אודות הפקדות מזומן בסכומים קטנים שבוצעו בעבר, ובאף אחד מהם אין קשר למימון טרור או חשד להלבנת הון. בנוסף, בזכות העובדה שהבנק טיפל לאורך השנים בכל הליקויים, סכום העיצום הופחת משמעותית".
