פרשנות
המלחמה נעצרה, החרם האקדמי צפוי להימשך: "לא בטוח שנוכל להחזיר את כל השדים שהשתחררו"
ראש מטה המאבק בחרם האקדמי של ועד ראשי האוניברסיטאות, עמנואל נחשון, מעריך שבעקבות הפסקת האש פחתה הסכנה שישראל תושעה מתוכנית מענקי המחקר הורייזן. ואולם הנזק ליחסים עם הקהילה אקדמית באירופה והשפעות החרם האקדמי הסמוי צפויים להימשך עוד זמן רב
ההסכם להשבת החטופים וסיום המלחמה צפוי להביא להפסקת הליכי הסנקציות של האיחוד האירופי על האקדמיה הישראלית. לעומת זאת שיקום היחסים והפסקת החרם של פרטים ואוניברסיטאות באירופה ובמדינות מערביות אחרות ייארכו זמן ממושך. כך מעריך עמנואל נחשון, ראש מטה המאבק בחרם האקדמי של ועד ראשי האוניברסיטאות. בינתיים פרסם ה-BDS קריאות לראות בהסכם בעזה עילה להסלמת המאבק בישראל.
לחרם האקדמי על ישראל יש שלוש רמות. האיום הקשה ביותר על האקדמיה הישראלית היו ההליכים להשעיית האקדמיה הישראלית ממפעל מענקי המחקר של האיחוד האירופי הורייזן, הנחשב לחשוב בעולם. "אם ישראל תסולק מתוכנית המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי הורייזן, זה כמו שיסלקו את הספורט הישראלי מהאולימפיאדה", הזהיר בכיר במועצה להשכלה גבוהה במאי. סגנית הנשיא לקשרים בינלאומיים של אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' מיכל בר אשר, אמרה כי "הורייזן זה צינור החמצן של האקדמיה, ומדובר בחיים ומוות לאקדמיה הישראלית".
עוד לפני ההשעיה כבר נראה שנוצר חרם שקט. כך למשל, מספר הזכיות של המדענים הישראלים הצעירים במענקי הורייזן צנח בשני שלישים, מ-29 ל-9. ישראל היא אחת מהמדינות שזוכות במספר המענקים הגדול ביותר בקביעות והיה קשה שלא לראות בכך מסר ברור. במקביל גם הוחתמה לאחרונה עצומה לסילוק ישראל ממאיץ החלקיקים CERN. נחשון מעריך שהאיומים האלה הוסרו משום שהמטרה היתה להפעיל לחץ על ישראל לעצור את הלחימה בעזה - והמטרה הזו הושגה.
הרמה השנייה כללה 20 אוניברסיטאות שהחליטו להחרים את האקדמיה הישראלית בעיקר בהולנד, בלגיה וספרד. בעניין הזה נחשון הרבה יותר פסימי. לדבריו, "אני לא רואה שהמגמה מתהפכת במהירות. מדובר בתהליכים שיימשכו הרבה זמן. צריך לייצר עם האוניברסיטאות דיאלוג. ההחלטות שכבר התקבלו שם משקפות תפיסות יותר רחבות שלא מתייחסות רק לעזה". עם זאת הוא מעריך שבעקבות הפסקת האש פחתו הסיכויים שאוניברסיטאות נוספות יצורפו לחרם.
התופעה הרחבה ביותר היתה החרם הסמוי שהתבטאה בסירוב לשתף פעול עם ישראלים, הימנעות מקבלתם לכנסים, דחייה של מאמרים וכמובן הימנעות מהגעה לכנסים בארץ. עד מאי האחרון נמנו 700 מקרים מדווחים כאלה, כך שאפשר להניח שבינתיים הגענו ל-1,000.
נחשון מסכים להערכה שנגרם נזק ארוך טווח ליחסים בין הקהילות האקדמיות של ישראל ואירופה. "השנתיים האחרונות פתחו תיבת פנדורה. אני לא בטוח שנוכל להחזיר את כל השדים שהשתחררו", הוא אומר. "השנאה ליהודים קיבלה לגיטימציה בשנתיים האחרונות. אם בן אדם נתן דרור לאנטישמיות שלו, הוא ימשיך להיות אנטישמי".
לדבריו, מה שיכול לרכך את החרם הסמוי הוא אמירות ברורות של ראשי האיחוד האירופי: "צריך להחזיר את ישראל לעמדה של לגיטימיות, ואני מניח שהדיפלומטיה הישראלית תשאף לכך בחודשים הקרובים".
חשש דומה מביע גם היו"ר החדש של הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, פרופ' עמי מויאל, בראיון ראשון בתפקיד שיתפרסם ב"כלכליסט" בשבוע הבא. לדבריו, "פגשתי את הנציבה של הקהילה האירופית למאבק באנטישמיות ערב כניסתי לתפקיד. היא טוענת שייקח הרבה מאוד שנים לאחות את הקרע בין החברות באירופה וישראל. זה נשאר לי חקוק בראש. זה אומר שכשתסתיים המלחמה נצטרך להיכנס לדיאלוג ולעבוד על בניית הקשר המחודש בין הקהילות האקדמיות".
בתוך כך, ה-BDS קרא "למיליוני תומכינו ברחבי העולם להסלים את המאבק ברצח העם, במשטר ההתנחלויות הקולוניאליסטי, באפרטהייד ובכיבוש הבלתי חוקי". ה-BDS אמנם "מקבל בהקלה עצומה את הסכם הפסקת האש", אבל מסביר ש"זה רק צעד ראשון לסיום רצח העם של 2.3 מיליון פלסטינים ברצועת עזה הנצורה". לטענתו, בלי לחץ מסיבי יימשך רצח העם כהגדרתו באופן פחות נראה לעין, כאשר ישראל וארה"ב מקוות שהוא יעורר פחות זעם, חרמות וסנקציות.
