"הורייזן זה צינור החמצן, סילוק עלול למוטט את האקדמיה הישראלית"
יותר מ־20 אוניברסיטאות בעולם מחרימות את ישראל על רקע המלחמה המתמשכת בעזה, ומספר מקרי החרם האישי על אקדמאים גדל במהירות והגיע ל־700; היוזמה הנוכחית להשעות את ישראל מ"הורייזן", תוכנית מענקי המחקר והפיתוח היוקרתית של האיחוד האירופי, מציבה סכנה של ממש לאקדמיה המקומית; המועצה להשכלה גבוהה: "ביטול ההשתתפות בהורייזן יפגע אנושות באקדמיה, יסכן את המחקר ועשוי להאיץ בריחת מוחות"
"אם ישראל תסולק מתוכנית המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי הורייזן, זה כמו שיסלקו את הספורט הישראלי מהאולימפיאדה", מזהיר מקור בכיר במועצה להשכלה גבוהה. כלומר היא לא תוכל להשתתף במסגרת העיקרית שמניעה את פעילות המחקר העולמית. זה חמור עוד יותר, כי המשמעות היא שטובי המדענים בישראל יעברו למדינות שבהן הם יוכלו לזכות במענקים היוקרתיים של התוכנית. ההבדל העיקרי בין האולימפיאדה לתוכנית הורייזן הוא שבספורט ישראל היא מדינה די שולית שאין לה כל כך מה להפסיד. באקדמיה ישראל היא מעצמה עולמית והיא עלולה לחוות בידוד והתרסקות נוסח האקדמיה הרוסית.
ישראל משתתפת בתוכניות המו"פ האירופיות (Horizon Europe) מזה 25 שנה כחלק מההסכמים לשיתוף פעולה בין ישראל לאיחוד (שנקראים הסכמי אסוציאציה). הורייזן היא תוכנית המו"פ הגדולה ביותר בעולם לשיתוף פעולה מדעי ותעשייתי והתוכנית היוקרתית ביותר. לתוכנית הורייזן הנוכחית תקציב כולל של כ־95.5 מיליארד יורו לשבע שנים. השותפות של ישראל מאפשרת לחוקרים שלנו להתחרות בתנאים שווים לחוקרים אירופאים, והם מוליכים בזכיות בה. אומנם הליך הסילוק מההסכם כולו לא פשוט ודורש הסכמה גורפת של כל החברות באיחוד האירופי, אבל סילוק או השעיה מתוכנית ספציפית כמו הורייזן דורש רוב קטן יותר, ושם הסכנה לאקדמיה. החלטה על השעיה תעביר את ישראל לעמדת המתנה ותוציא אותה ממעגל המענקים.
בהודעת ממשלת ישראל על ההצטרפות לתוכנית הנוכחית מ־2021 נאמר ש"התוכנית מזמנת תועלות מדעיות וכלכליות רבות הן לישראל והן לאירופה. יש לה חשיבות מדינית ותרומה ניכרת למחקר המדעי טכנולוגי ולתעשייה עתירת הידע, למשק ולכלכלה. היא מקדמת את התעשייה הישראלית ופותחת הזדמנויות לחדירת חברות ישראליות לשווקים אירופים".
ביום שלישי האחרון התקיים כינוס מועצת שרי החוץ של מדינות האיחוד האירופי. במסגרת הדיון, הולנד יזמה בחינה מחדש של הסכם האסוציאציה כולו עם ישראל, על רקע טענות לפגיעה בזכויות אדם ברצועת עזה. זה כמובן כולל גם את השותפות בהורייזן. ההצעה לדיון מחדש נתמכה על ידי 17 מדינות מתוך 27 החברות באיחוד. אלא שביטול ההסכם הרחב כמעט בלתי אפשרי. מרשות החדשנות נמסר ש"כל שינוי מהותי בהסכם — לרבות הוצאת ישראל ממנו — דורש קונצנזוס מלא של כל 27 מדינות האיחוד, דבר שאינו נראה כריאלי בשלב זה. רבות מהמדינות רואות בשותפות עם ישראל מרכיב אסטרטגי חשוב ועתיר ערך, ולא צפויות לתמוך במהלך קיצוני מסוג זה". לעומת זאת סילוק או השעיה מכל תחום בנפרד מחייב רק רוב מיוחס בהצבעה בנציבות האירופית של 55% ממדינות האיחוד (15 מדינות) ושהן יהוו לפחות 65% מאוכלוסיית האיחוד. זה לא מחסום קל אבל גם לא בלתי עביר.
אתר החדשות האירופי "מדע | עסקים" מדווח ש"קבוצה של עשר אוניברסיטאות בלגיות הצטרפה לקריאות להפסקת שיתוף הפעולה של האיחוד האירופי עם ישראל, וביקרה את האיחוד האירופי על חוסר פעילותו. לאור המתקפה הצבאית המתמשכת והמשבר ההומניטרי בעזה". הקבוצה כוללת כמה אוניברסיטאות חשובות דוגמת KU Leuven. קריאתן מגיעה בעוד מדינות האיחוד מתכוננות לדיון במועצת שרי החוץ של האיחוד ב־20 במאי, שבו צפויה לעלות לבחינה מערכת היחסים עם ישראל.
ברשות החדשנות אופטימיים: "כיוון שהרוב נקבע לפי גודל האוכלוסייה של המדינות, ובשל משקלן של מדינות כמו גרמניה, איטליה והונגריה — תרחיש זה נחשב בשלב זה כבלתי סביר ואף חסר סיכוי להערכתנו". אבל יש לשים לב למילים "בשלב זה". עצם העלאת הרעיון יוצרת תקדים ומרגילה לרעיון וכמובן ככל שתמשך המתקפה בעזה מעמד ישראל יתערער גם במדינות ידידותיות.
שגריר ישראל לאיחוד האירופי חיים רגב אמר בשבוע שעבר ש"יש סחף שחייבים להתייחס אליו. טחנו את מדינות האיחוד שנה וחצי עם החטופים. אומרים לנו 'כמה אפשר לספר את הסיפור של ביבס? סיימו את המלחמה ושחררו את החטופים'".
מאז הפרסום על יוזמות ביטול ההסכמים וההשעיה מהורייזן, האקדמיה הישראלית שרויה בחרדה אמיתית. וכך גוף מאופק כמו המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) הוציא תגובה רשמית ש"ביטול הסכמי שיתוף הפעולה בין ישראל והאיחוד האירופי, ובכללם ביטול ההסכם המסדיר את השתתפות מדינת ישראל בתוכנית המסגרת האירופית למחקר ופיתוח, יהוו פגיעה אנושה באקדמיה הישראלית וסכנה להתדרדרות מהירה של המחקר הישראלי. בנוסף, תהליך זה עשוי להאיץ את בריחת המוחות כשטובי החוקרים יחפשו בית אקדמי אחר, באופן שיפגע באיכות האקדמיה הישראלית ויפגע בקטר צמיחה מרכזי של מדינת ישראל".
ישראל בצמרת המחקר העולמי
כשהימין עושה כל מאמץ לפגוע ולחבל באקדמיה הישראלית ספק אם אנשיו מבינים בכלל באיזו רמה היא נמצאת. שלושה מוסדות ישראלים מדורגים בין מאה המוסדות האקדמיים הראשונים בדירוג שנגחאי היוקרתי. יחסית לגודל התושבים זה ממקם את ישראל בעשירייה הראשונה בעולם. 11 חוגים ישראלים מדורגים בין ה־50 הראשונים בעולם. ישראל בצמרת העולמית והמצוינות הזאת היא הבסיס של אומת הסטארט־אפ. בתוכנית הורייזן חוקרים לא מתחרים על מדליות אלא על מענקי ה־ ERC(מועצת מחקר האירופית), מענקי מחקר של 2 מיליון דולר שמעניקים להם אפשרויות למחקר חדשני ופורץ דרך. לשם השוואה המענקים של הקרן הישראלית למדע עומדים על 800 אלף שקל בלבד.
בין השנים 2007 ל־2024 20% מבקשות המענקים של חוקרים ישראלים לתוכנית האירופית אושרו. זה הציב אותה במקום השני מתוך 35 מדינות משתתפות כשלפניה רק שוויץ עם 21%. כיוון ששוויץ פרשה מהתוכנית זה השאיר את ישראל ראשונה. זאת, לעומת ממוצע המענקים זוכים למדינה של 8%. אחרי ישראל, הולנד וגרמניה עם 17%, צרפת 16% ובריטניה עם 14%. במל"ג אומרים שישראל עלתה בשנה האחרונה ל־24% בקשות מאושרות. בהנדסה ומדעי הטבע שיעורי ההצלחה של ישראל גבוהים עוד יותר — 26%.
בסך הכל ישראל זכתה ב־18 השנים האלה ב־225 מענקי מחקר, 121 לחוקרים צעירים, 58 לחוקרים מתקדמים ו־46 לחוקרים בכירים מענק כזה הוא לא רק הזדמנות מחקרית גדולה, הוא גם מעניק לחוקר מעמד ויוקרה עולמיים ופותח את הדלת לשיתופי פעולה עם החוקרים הטובים בעולם ולשימוש בתשתיות המחקר המתקדמות עולם.
בסך הכל ישראל משקיעה בשותפות בהורייזן 1.3 מיליארד שקל בשנה שזה פחות או יותר מה שהיא מקבלת חזרה. הנתון מעלה את השאלה למה לא לקחת את הכסף ולחלק אותו בעצמנו כמו שהחליטה שוויץ. תשובה אחת לדברי בכיר במל"ג היא ש"חוקרים בורחים משוויץ כי הם לא יכולים לקבל ERC". כלומר לא פחות חשוב מסכום מענק, חשובה העובדה שהוא ניתן כמענק ERC כי המשמעות היא יוקרה ושיתופי פעולה עם מדענים בכירים אחרים בעולם. תשובה שנייה היא שמתוך הסכום הזה המל"ג משקיעה רק 650 מיליון שקל ואת השאר מביאים משרדי ממשלה אחרים. אם הם לא היו חייבים לעשות את זה בהסכם עם האיחוד האירופי סביר שחלק גדול מהכסף הזה היה נעלם מהר מאוד כי קל לקצץ במחקר ופיתוח.
"אנחנו משתתפים מאוד כבדים בתוכנית", אומר מקור בכיר במל"ג. "אי אפשר לתאר את האקדמיה הישראלית בלי הורייזן". "אם יפגעו בהשתתפות שלנו בהורייזן זה אסון", אומר מתאם המאבק בחרם האקדמי מטעם ועד ראשי האוניברסיטאות עמנואל נחשון. סגנית הנשיא לקשרים בינלאומיים של אוניברסיטת בן גוריון פרופ' מיכל בר אשר סיגל אומרת שעד כה החרמות על האקדמיה הישראלית לא השפיעו משמעותית "משום שישראל מעצמה אקדמית. אבל המהלכים להעפת ישראל מהורייזן מאוד מבהילים. הורייזן זה צינור החמצן של האקדמיה ומדובר בחיים ומוות לאקדמיה הישראלית. וזה קורה בגלל הכניסה מחדש לעזה והאמירות על הרעבה ולא לספק סיוע הומניטרי".
בר אשר סיגל מציינת גם שאם ישראל תושעה מהורייזן יהיה הרבה יותר קל לאוניברסיטאות בחו"ל להחרים אותה.לדבריה, "זכיה בהורייזן זו יוקרה מחקרית ראשונה במעלה שמאפשרת שיתופי פעולה בכל העולם. זה ממצב אותך מבחינת האפשרות לפרסם מחקרים. אם ישראל לא תהיה בהורייזן התוצאות יהיו קטסטרופליות. זה יהדוף אותנו מקדמת המחקר המדעי". היא מציינת שבמקביל נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מקצץ בקרנות מחקר אמריקאיות, מה שפוגע ביכולת של חוקרים ישראלים לקבל מענקים מהן. "אז זו מתקפה דו־כיוונית על המחקר בישראל. מדינת ישראל צריכה להבין שהאינטרס הראשון במעלה שלה הוא שהאקדמיה תמשיך להיות חזקה, כי היא מנוע הצמיחה מספר 1 שלה".
סגנית הנשיא לקשרים בינלאומיים של אוניברסיטת תל אביב פרופ' מלאת שמיר אומרת ש"אם נוצא מהורייזן זו תהיה קטסטרופה אמיתית, כי חלק גדול מהמחקר בישראל נתמך על ידי כספים של האיחוד האירופי. לא ייתכן היום מחקר משמעותי בעל השפעה בלי שיתופי פעולה בינלאומיים". לדבריה גם אם ישראל תשתמש בכל הכסף שהיא משקיעה בהורייזן למחקר, "זה לא יפצה על חוסר היכולת לשתף פעולה עם כמה מהארצות הכי חזקות במחקר".
זינוק בחרם על אקדמאים
בינתיים גם בלי שיוציאו את ישראל מהורייזן נחשון מדווח על עלייה דרמטית במקרי החרם על האקדמיה הישראלית מתחילת 2025. זה מתבטא בכך שמספר מקרי החרם שדווחו מאז ה־7.10 עלה מ־500 בפברואר השנה ל־700. חרמות אישיים זה אומר שמסרבים לבדוק מאמרים של ישראלים או לקבל ישראלים כמרצים אורחים או להזמין אותם לכנסים. אבל ההחמרה מתבטאת עוד יותר בכך שאם עד תחילת השנה היו רק אוניברסיטאות בודדות שהחרימו את ישראל בצורה ממוסדת עכשיו כבר יש יותר מ־20, כולל כל החרמות בהולנד ובבלגיה.
לדברי שמיר, אם החרמות יסלימו, למשל בשל הוצאה מהורייזן, "אנחנו עלולים למצוא עצמנו במצב של רוסיה שהאוניברסיטאות בעולם הפסיקו לשתף פעולה עם אוניברסיטאות שלה והן והתדרדרו ברמת המחקר וברמה האקדמית בצורה מאוד משמעותית. זה כבר קיים אצלנו אבל בשוליים. וזה עלול לכרסם יותר ויותר קרוב לליבה".
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הגוף שבו חברים בכירי האקדמיה בישראל, מזהירה שהדיון בהוצאת ישראל מתוכנית הורייזן "יוצר סכנה ממשית למדע הישראלי". מועצת האקדמיה קוראת לממשלת ישראל "לפעול לאלתר ובנחישות כדי למנוע פגיעה בהסכם השותפות עם האיחוד האירופי. על הממשלה לפעול ליצירת תנאים שיאפשרו המשך שיתוף הפעולה הכלכלי והמדעי עם אירופה תוך כדי מתן מענה לדאגות הבין-לאומיות".
המועצה מציינת ש"חוקרים וחברות ישראליים זכו בשנים האחרונות ביותר ממיליארד יורו במענקי מחקר וחדשנות מהתוכנית". היא מזהירה ש"השלכות של פגיעה בהסכם השותפות כוללות לא רק אובדן מקורות מימון חיוניים אלא גם השפעה לרעה על קשרים עם מוסדות מחקר מובילים, הדרה מהשתתפות בפרויקטים ובתשתיות בין לאומיים פורצי דרך, פגיעה ביכולת לגייס חוקרים מצטיינים ולשמרם ופיחות ניכר במעמדה של ישראל בקהילת המדע העולמית".
