תעסוקה נטולת אופק
הנתונים שמעידים על גידול של 204% במספר החרדים שלומדים קורסי הכשרה טכנולוגיים, הופכים את אותן הכשרות קצרות מועד לפתרון זמני לעקיפת הבעיה בטווח הקצר, שעלול להיות בעל מחיר כבד לפרויקט שילובם של החרדים בתעסוקה בטווח הארוך
נתוני שנתון החברה החרדית שפורסמו השבוע חשפו כי לאחר שנים בהן חלה עלייה מתמשכת בשיעור התעסוקה של גברים החרדים, בעשור האחרון, מאז 2016, ישנה מגמה מתמדת ומדאיגה של 'דריכה במקום', סביב 50%, כשבשנתיים האחרונות בצל המלחמה ישנה אף ירידה בשיעור המועסקים.
אכן, מדובר בשנתיים קשות שעברו על המשק כולו. אך הנתונים בקרב האוכלוסייה החרדית, שממילא נמוכים ביחס לאוכלוסייה הכללית, מהווים קריאת השכמה וחשוב ונדרש לבחון את המגמות שעולות מהם לעומקן, ולבחון מחדש את המדיניות והצעדים שננקטים בנושא.
המפתח ליצירת אותה עלייה רצויה בשיעור המועסקים החרדים, טמון בשלב הראשון דווקא באיכות התעסוקה ולא במספר המועסקים. זאת באמצעות הכוונת שילובם של הגברים החרדים למקצועות נדרשים ובעלי פוטנציאל השתכרות גבוה. כפי שמעידים נתוני שנתון החברה החרדית, בעשור החולף מרבית החדרים בחרו דווקא בתחום החינוך (30%) ובמקצועות נוספים שנחשבים כבעלי פוטנציאל השתכרות נמוך. כנגזרת מכך, הדוח מצביע על פער של 49% בין השכר הממוצע של גברים חרדים ושאינם חרדים.
אל מול זאת, לא ניתן עוד להסתפק במדיניות שבמרכזה יעד כמותי בלבד, ללא כל הכוונה לתארים ולתחומים שיבטיחו לחרדים שבוחרים בכך תעסוקה איכותית בשכר גבוה. חלק מרכזי מכך, הוא בחינה מחדש של הכוונתם ההולכת וגוברת של החרדים למסלולי ההכשרות הטכנולוגיות (מה"ט). אומנם יש מי שרואים במגמה זו מנוע צמיחה, אך בהסתכלות ארוכת טווח אותה הסללה להכשרות אלה, עשויה להתברר דווקא כחרב פיפיות. זאת לאור העובדה, שבמיוחד בעידן ה-AI, הכשרות אלה אינן מעניקות ידע רחב מספיק ואת הכלים הנדרשים להשתלבות לאורך זמן בתעסוקה איכותית.
אותם 31% מהחרדים שלומדים בהכשרות מקצועיות קורסים בהנדסת תוכנה, עלולים בסבירות גבוהה למצוא את עצמם ביום שאחרי ההכשרה, אל מול תעשייה שבעידן ה-AI הולכת ומצמצמת את טווח המשרות תוך העלאת הדרישות, הידע והכישורים שהיא מחפשת במועמדים פוטנציאלים. תעשייה, שבייחוד בקרב החברות המובילות, עדיין בעלת עדיפות ברורה לבוגרי תארים אקדמיים בתחומי ההנדסה, מדעים מדויקים ותחומים טכנולוגיים קשורים. זאת במיוחד בתפקידים שדורשים מבנה תוכנה מורכב, הבנת עמוקה של מערכות ואינטגרציה בין תחומים, אך אפילו במשרות מתחילים.
אכן, הפיתוי באותן הכשרות הוא גדול כחלק מהמרדף להעלאת היעד הכמותי. הנתונים שמעידים על גידול של 204% במספר הלומדים החרדים בהן תוך עשור, כמו גם הפערים הלימודיים שמגיעים איתם הגברים החרדים, הופכים את אותן הכשרות כפתרון יעיל לעקיפת הבעיה בטווח הקצר. אך בפועל בחירה במסלול זה עלולה דווקא להוביל את אותם חרדים למציאות בה לא יצליחו להשתלב לבסוף בשוק התעסוקה.
בהקשר זה, חשוב להבין שטווח הטעות באתגר שילובם של הגברים החרדים בתעסוקה, הוא מצומצם ביותר. טעויות שיביאו לכך שאותם צעירים חרדים שעברו הכשרות מקצועיות, כמו גם אלה שהשתלבו באקדמיה במקצועות עם פוטנציאל השתכרות נמוך, ימצאו עצמם נטולי תעסוקה, יגבו מחיר כבד מבחינת השפעתן התודעתית על החברה החרדית. כשצעיר חילוני עובר הכשרה או לומד תחום דעת שאינו מבוקש בעולם התעסוקה יש לכך אפקט מוגבל על סביבתו. אך כאשר אדם חרדי בוחר לצאת ללימודים ולבסוף נכשל במציאת עבודה מכובדת, הדבר משפיע גם על חרדים רבים בקהילתו, שמסיקים ששוק העבודה אינו מעוניין בקליטתם.
לאור כך, יש לגבש צעדים ומדיניות שיכווינו חרדים להשתלבות בתארים ומקצועות מבוקשים, באמצעות סבסוד ממוקד בהתאם לביקוש, ולא באופן שווה ורוחבי לכלל המקצועות. דוגמת לכך הוא תחום מקצועות הבריאות, בו קיים צורך גבוה ומתמשך בכח אדם איכותי. שילובם של חרדים בתחום זה הינו גם בעל ערך מוסף, בשל יכולתם לשמש כגשר וכסוכני ידע בחברה החרדית, כפי שהוכח בעבר בתקופות משבר דוגמת תקופת הקורונה.
ניסיון העבר מלמד שיצירת שינוי במגמות הקיימות אפשרית וברת ביצוע. כך לדוגמה היה לפני כעשור, כששיעור החרדים שפנו לתחומי המשפטים ומנהל עסקים עמד על 12% ו-14% בהתאמה. תחומים אלה היו רווי ומוצפים והותירו רבים מהם נטולי הכנסה מספקת, אולם חרדים רבים בחרו בהם היות והדרישות האקדמיות בהם היו קלות יותר. מדיניות המל"ג שצמצמה את תמיכתה במקצועות אלה, כמו גם צעדים שנקטו המוסדות האקדמיים להכווין את הסטודנטים החרדים למקצועות חלופיים, הביאו לירידה בשיעור החרדים הפונים אליהם בקרוב לחצי ולקפיצה בהשתלבות במקצועות דוגמת מדעי המחשב וההנדסה.
פרופ' אבי דומב הוא נשיא המרכז האקדמי לב
