יועמ"שית ועדת חוץ וביטחון: לצמצם את הגדרת "מיהו חרדי" בחוק ההשתמטות
חוות דעת של מירי פרנקל שור קובעת כי ההגדרה המוצעת רחבה מדי ועלולה לנפח מלאכותית את עמידת המדינה ביעדי הגיוס. בין ההמלצות: לקשור את שנות הלימוד החרדיות למועד הגיוס ולמנוע ספירת בוגרי מוסדות דתיים־לאומיים כחרדים
היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון מירי פרנקל שור קובעת שיש לצמצם את הגדרת מיהו חרדי בחוק ההשתמטות. הועדה דנה היום בנושא הרגיש של "מיהו חרדי" שבעצם יקבע את יכולת העמידה ביעדי הגיוס. פרנקל שור כתבות ש"לעמדתנו, נכון יהיה כי הוועדה תשקול לבחון לצמצם את ההגדרה כך ששנות הגיוס שיובאו בחשבון יהיו קרובות יותר למועד גיוסו ". כן קבעה שיש לוודא שלא יספרו בוגרי מוסדות דתיים לאומיים כחרדים
על פי הצעת חוק ההשתמטות של יו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט, חרדי יוגדר כ"מי שלמד בין גיל 14 עד גיל 18, במשך שתי שנות לימוד לפחות, במוסד חינוך חרדי". הגדרה זו פותחת פתח מכוון להכרה בהמוני יוצאים בשאלה כחרדים כדי שהם ימלאו חלק גדול מהיעדים. אפשר ללמוד על האופציות של פרנקל שור ממתווה החוק המשותף שלה ושל היו"ר המודח של הוועדה יולי אדלשטיין, שהופצה ביולי. בהצעה הזו הם העלו שתי אפשרויות. אחת היא שחרדי יוגדר כמי שלמד שלוש שנים במוסד חרדי בין הגילאים 14-18. השנייה היא מי שלמד שנתיים במוסד חרדי אבל בין הגילאים 15-18.
פרנקל שור מצטטת בחוות הדעת את הנשיאה לשעבר של בית המשפט העליון מרים נאור, בפסק דין התנועה לאיכות השלטון מ-2017 שבו נפסלו שני חוקי ההשתמטות האחרונים. היא ציינה שהגדרת חרדי כמי שלמד במוסד חרדי בין הגילאים 14-18 שהייתה גם בחוקים אלה "רחבה יתר על המידה״ ו"יכולה להוביל לכך שגם מתגייס שאינו חרדי ביום גיוסו, יחשב כחרדי לצורך בדיקת העמידה ביעדי הגיוס. לצורך הדוגמה, אדם שלמד בישיבה במשך שנתיים בלבד, מגיל 14 ועד גיל 16 ולאחר מכן פרש ממנה, ייחשב עם גיוסו כמתגייס חרדי לכל דבר ועניין, ללא כל קשר לאורחות חייו העכשוויים".
נאור התייחסה גם לנתונים שהוצגו אז לבג"צ כי מבין תלמידי הישיבות שהתגייסו כשליש היו אלו שלמדו במשך שנתיים בלבד במוסד חינוך חרדי וכן כי נספרים גם תלמידים שאינם חרדים. היא קבעה ש"עובדה זו מעוררת קושי הן במישור של מספר המתגייסים והן במישור של התאמתן של ההוראות הרלוונטיות בחוק להשגת תכליותיו". פרנקל שור כותבת כי "נכון יהיה כי הועדה תיתן מענה להערות בית המשפט בפרשת התנועה לאיכות השלטון".
לפני שבוע חשף ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל תא"ל יוסי טייב, בישיבת הוועדה בשעת לילה מאוחרת שמדי שנה מתגייסים כ-275 בוגרי מוסדות דתיים לאומיים כחרדים. זאת משום שמסיבות מנהליות המוסדות האלה כפופים למחוז החרדי במשרד החינוך. פרנקל שור קובעת ש"יש לתת מענה לסוגייה זו כך שבמסגרת ההגדרה של מוסד חינוך חרדי לא ייכללו ישיבות תיכוניות אלה".
טייב ביקש שהועדה תכניס לחוק סעיף שיקבע את מנגנון העברת המידע לגבי תלמידי מוסדות החינוך החרדיים ממשרד החינוך למשרד הביטחון. זאת, כדי שכבר כשהתלמידים מגיעים לגיל 18 יהיה ברור שהם מוגדרים כחרדים. הוא טען שהמצב הנוכחי שהמידע נבדק רק בדיעבד הוא "דרך ייסורים ומנהלים קרב של חצי שנה על המידע". הוא הזהיר שבלי סעיף כזה "אני לא אדע לעמוד בלוחות הזמנים (לפרסום כמה חרדים התגייסו. ש"א).
