ריאיון
"יש רעב בעזה, מצב הביטחון התזונתי שם קטסטרופלי"
יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי היוצא, פרופ' רוני סטריאר, מתריע מהתפשטות רעב ועוני בישראל: "קצבה מחזיקה אנשים קרוב לרצפה, אנחנו עלולים להפוך לבית תמחוי של מיליונים"; על הרעב בעזה: "פגענו בהם ובעצמנו, וביכולתנו להיות מדינה ראויה בין עמים. זה מאוד מצער"
פרופ' רוני סטריאר, היו"ר היוצא של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, אתה מומחה בהתמודדות עם רעב בישראל, אבל כעת העולם עוסק במה שקורה מעבר לגבול, בעזה. יש רעב בעזה?
"יש רעב בעזה, ברור. יש בעזה משבר הומניטרי והמצב בכל ההיבטים של ביטחון תזונתי קטסטרופלי. גם אם תיקח אוכלוסייה של שני מיליון איש בישראל, תסגור אותה, תניע אותה ממקום למקום, תחסל להם את היכולת להתפרנס, ותשים אותם באוהלים — ואז תכניס 600 משאיות ביום ותצניח אוכל משמים תהיה שם קטסטרופה. אנחנו יודעים שמחירי המזון בעזה בלתי אפשריים. אם אתה מרעיב אוכלוסייה, מי שיפגע קודם אלה קבוצות בסיכון, אנשים עם מחלות כרוניות, נשים חד הוריות, אנשים עם נכויות. כבר לפני 7 באוקטובר 50% מהתושבים בעזה היו מתחת לקו העוני וחלקם הגדול בחוסר ביטחון תזונתי. היה ברור מהתחלה שאם ישראל לא תבנה מערכת לאספקת מזון, היא תביא את זה על עצמה".
מה ישראל הביאה על עצמה?
"פגענו בהם ופגענו בעצמנו וביכולת שלנו להיות מדינה ראויה בין עמים, וזה מאוד מצער. האוכלוסייה שם סובלת ואנחנו אחראים על זה. העולם רואה מה שאנחנו לא רואים. טראומות מהסוג הזה הן רב דוריות. יהיה מאוד קשה לשקם את היחסים עם הפלסטינים".
אתה מסיים קדנציה של 3.5 שנים. להבדיל, האם חל שינוי במצב הרעב בישראל?
"בקדנציה שלי הנושא עלה על סדר היום הציבורי והיתה הגדלה מסוימת של המענים, אבל הנתונים עדיין מחפירים. ישראל היא אחת מחמש המדינות עם התחולה הגבוהה ביותר של חוסר ביטחון תזונתי ב־OECD. הדו"ח האחרון של הביטוח הלאומי היה חמור. 30% מהנפשות הבוגרות נמצאות בחוסר ביטחון תזונתי. 265 אלף משפחות בחוסר ביטחון תזונתי עמוק. ואלה נתונים מלפני שנתיים ואפילו יותר. מאז מחירי המזון עלו באופן קיצוני והמענים לא עודכנו ולכן אני חושב שהמצב פשוט לא טוב".
איפה כל הרעבים האלה? למה לא רואים אותם?
"אם עוני זה תרבות הדממה, אז רעב הוא תרבות ההשפלה. הם פשוט מתביישים ומתחבאים ואף אחד לא מחפש אותם. הם רואים ברעב אשמתם ואחריות שלהם, ולא את הכישלון החברתי לספק להם אוכל בריא וזמין. יש שיתוף פעולה של הממסד לא לראות ולא לשמוע את האנשים האלה כי ההעלמה שלהם משרתת את היכולת שלנו לראות בהם אוכלוסייה תלויה ולנהל אותם. למשל לא לשאול אותם איזה סיוע הם רוצים לקבל".
היית סמל המאבק נגד ביטול המועצה הלאומית לביטחון תזונתי ובליעתה ברשות החדשה למאבק בעוני. למה זה בכלל היה חשוב?
"המאבק היה מאוד חשוב כי המשמעות היתה שהמועצה תוכפף לשר. ניצחנו בו. זה מקרה מבחן לשרשרת הניסיונות להכות ולהתיש את שומרי הסף. המצב הביטחוני והכלכלי בכי רע, אבל אתה לא שומע ביקורת של המועצה הלאומית לביטחון או של המועצה הלאומית לכלכלה שהיו צריכות להתריע. זה מלמד כמה חשוב לשמור על שומרי הסף של האוכלוסיות המוחלשות".
"הוויכוח על כרטיסי המזון היה פוליטי"
איך בדיוק העצמאות הזו משנה?
"אם לא היינו נאבקים יחד עם ארגונים חברתיים לשנות את הקריטריונים של תווי המזון של אריה דרעי, אז הכספים היו מחולקים היום באופן הכי לא שוויוני ועם הזניה של הנושא. מה למשרד הפנים שדרכו חילקו את הכספים ולביטחון תזונתי? המשמעות היתה לקחת נושא קדוש של טיפול במצב תזונתי של אנשים ולהשתמש בו באופן כל כך לא שוויוני. הקבוצות שהיו נפגעות מהחלוקה היו אלה שסובלות ביותר מחוסר ביטחון תזונתי כמו מקבלי קצבאות ונכים. בזכות המאבק שלנו התקציבים עברו למשרד הרווחה. הם מחולקים לפי קריטריונים שוויוניים והוגדל תקציב המיזם הלאומי לביטחון תזונתי. היתה פוליטיזציה מאוד גודלה של הביטחון התזונתי בממשלה הזו. הוויכוח על כרטיסי המזון היה מאוד פוליטי. יש נטייה להשתמש בכספים האלה לצרכים פוליטיים. תראה מה קורה בעזה. מי שמחלק את המזון הוא בעל השליטה".
האם אחרי שמנעו את החלוקה הפוליטית של כרטיסי המזון, יהיה לש"ס עניין לדאוג לכספים בשנים הבאות?
"השנה יש כספים שעוד לא נוצלו. לגבי השנים הבאות זו שאלה טובה. זו גם שאלה מעניינת מי ישלם את מחיר ההתמשכות של המלחמה? הרעבים? העניים? קיצוצים רוחביים עושים עוול לנושאים הכי חשובים. אני חרד מהתמשכות המלחמה".
אילו לקחים בנושא הביטחון התזונתי יש מהמלחמה?
"צריך לדעת שאם יהיה אסון נוסף אנחנו לא ערוכים. עדיין אין מדיניות לביטחון תזונתי בחירום. אין מתווה מה קורה כשמפנים יישובים ואנשים נשארים בלי מזון".
איך זה עבד במלחמה?
"אחרי 7 באוקטובר פתחנו שולחן עגול בין־משרדי כי לא היה שום תיאום ממשלתי. נשארו אנשים נכים וזקנים מנותקים ממקורות מזון בישובים המפונים. לא היו חנויות מכולת וסופרים, והם לא יכלו לעזוב את הבתים. הממשלה לא הצליחה לקדם מדיניות לטיפול בהם. היינו צריכים לאתר אותם. לבקשת האוצר בנינו תוכנה וריכזנו נתונים משירותי הרווחה, והם היו גבוהים פי שלושה ממה שחשבנו. הנתונים נגנזו והתעלמו מהדרישות מהשטח. לא נמצא אף משרד שהיה מוכן להעמיד כספים לעניין כולל רשות החירום הלאומית (רח"ל) שלא היתה ערוכה בכלל לטפל בזה. במתווה הלאומי לביטחון תזונתי שהגשנו לשר הרווחה, אחת ההמלצות היא לקדם מתווה לביטחון תזונתי בחירום".
למה בשעת חירום אין תחליף למפעל ההזנה? ילדים לא צריכים לאכול כשיש מלחמה?
"לא רק בחירום הילדים בבית ואין מפעל הזנה, אלא הכספים איכשהו נעלמים. במלחמה רצינו להעביר את כספי מפעל ההזנה לארגוני הסיוע שהיו מוכנים לחלק אוכל לבתים. בגלל בעיות ביורוקרטיות זה לא קרה. יהיו עוד מצבי חירום שהילדים יהיו בבית וחייבים לשנות את זה".
מה עוד יש במתווה שלכם?
"המיזם הלאומי לביטחון תזונתי של משרד הרווחה גדל בשנים האחרונות מעשרת אלפים משפחות ל־40 אלף. אנחנו ממליצים להעלות ל־120 אלף משפחות ולעדכן את הסיוע שעומד כבר שלוש שנים על 500 שקל. עוד המלצה היא הטלת פיקוח על מחירים של סל תזונה בריא. אם הממשלה תממש את המתווה נהיה במקום אחר".
איזה השפעה יש לרעב על ילדים?
"ילדים רעבים יסחבו כל החיים בעיות התפתחויות ונפשיות וגם פיסיות. אדם שנמצא בחוסר בטחון תזונתי מפתח בעיות נפשיות שקשורות בכמיהה ובחוסר ביטחון. אני מסיים עם ד"ר עדי ספיר מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה מחקר על סטודנטים עניים. מצאנו שהם מוטרדים כל הזמן מחוסר כסף והפניות שלהם ללימודים נמוכה ביותר. העיסוק המרכזי שלהם זה לעבוד במשרה מלאה כדי לממן את הלימודים. המועצה להשכלה גבוהה משקיעה בקידום קבוצות שונות כמו חרדים, ערבים ואתיופים אבל אין קטגוריה של עניים, למרות שהם 18% מהאוכלוסייה".
ישראל משקיעה מספיק במאבק בעוני?
"המדינה לא משקיעה מספיק בחילוץ מעוני ולכן תחולת העוני לא משתנה. הרשת הבסיסית של קצבאות ביטחון סוציאלי לא נדיבה והיא לא מחלצת אנשים מעוני. היא מחזיקה אותם כמעט על הרצפה. כמה הכנסה פנויה נשארת לאנשים עניים, אחרי העלייה במחירי השכירות? ביוקר המחיה הזה, ההכנסה של אנשים עניים לא מאפשרת קיום בכבוד".
"אומת ההייטק לא ממלאת את תפקידה"
אחרי שהוציאו מחוק הרשות למאבק בעוני את ביטול המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, זה חוק טוב?
"הכניסו לחוק כל מיני תוספות שמטרתן להפוך את הרשות לגוף שמעביר כספים לעמותות, עד כדי כך שח"כ נעמה לזימי שהיתה אחת ממציעי החוק, נאלצה להימנע בהצבעה על החוק שלה. הכניסו ברגע האחרון משפט שאפשר יהיה לתקצב אוכלוסיות שבסיכון לעוני. אלוהים יודע מה יעשו עם זה. אני מאוד מקווה שהרשות תעשה מה שהיא צריכה לעשות וזה להציע מדיניות לאומית למאבק בעוני ולעקוב אחרי מצב העוני. לא לחלק כספים. זה לא התפקיד של הרשות".
האם מערכת הרווחה קורסת?
"מערכת הרווחה במשבר מאוד גדול, אולי הגדול בתולדותיה. יש מחסור גדול מאוד בעובדים סוציאליים בשירותים החברתיים. אני חושב שיש 600 משרות פנויות. שאלתי את הסטודנטים לעבודה סוציאלית שלימדתי השנה במרכז האקדמי רופין אם הם רוצים לעבוד במגזר הציבורי. רובם ענו שלא. הם התנסו בזה במהלך התואר וגילו שהתנאים מחפירים. יש תחלופה גבוהה, עובדים עוזבים, קשה לאגפי רווחה לגייס עובדים. ועדיין זו היתה המערכת הכי זמינה ודינמית במלחמה ואני מלא הערכה לעובדים הסוציאליים, וגם לשדרה הניהולית, שהיו בשטח".
מה מצב מדינת הרווחה?
"יש לנו שרידים של מדינת רווחה שצריך להיזהר לא להרוס. ישראל במקום נמוך מאוד בהשקעה ברווחה ובשירותים חברתיים בין מדינות ה־OECD. אין שום תחום שהיתה בו התקדמות, אין רצון פוליטי לטפל בנושא ואני לא רואה שזה הולך להשתפר. אם לא נחזק את מערכת תשלומי ההעברה, ישראל תהפוך לבית תמחוי של מיליוני אנשים. יש מדינות ניאוליברליות שזה המצב בהן, למשל מפעל תלושי המזון של ארצות הברית. אלה מדינות שבהן אתה נותן לאנשים לאכול, אבל לא נותן להם לחיות".
אומת ההייטק ממלאת את תפקידה בסיוע לחלשים?
"בטח שלא. ההייטקיסטים כן מושכים את הכלכלה כלפי מעולה ומכניסים כסף לאוצר. אבל זו בועה מאוד מצומצמת ומאוד מגזרית. אני חושב שהם צריכים לשנות את הראש שלהם".
