"הזדמנות לקומבינות": הקמת הרשות למאבק בעוני אושרה לקריאה שנייה ושלישית
ועדת העבודה והרווחה אישרה את החוק עם שני תיקונים משמעותיים: המועצה לביטחון תזונתי לא תבוטל, ונוסף סעיף המאפשר חלוקת סיוע כספי ומזון גם למי שאינם עומדים בקריטריונים הקיימים. ח"כ נעמה לזימי, מיוזמות החוק, נמנעה בהצבעה במחאה על התיקון האחרון. ח"כ מירב כהן: "ש"ס מצאה טריק חדש להזרמת כספים לחרדים"
ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) אישרה הערב (ג') לקריאה שנייה ושלישית את חוק הרשות למאבק בעוני. ברגע האחרון, הוכנסו בו שני שינויים: הוצא הסעיף שמבטל את המועצה לביטחון תזונתי, והוכנס סעיף הקובע שהרשות תוכל לתת "סיוע כספי וחלוקת מזון לאוכלוסיות הזקוקות לכך, בין אם הן זכאיות לסיוע לפי המבחנים הקיימים ובין אם לאו". החשש הוא שהסעיף הזה מיועד לאפשר חלוקת כרטיסי מזון בצורה לא שוויונית תוך עקיפת הוראות בג"ץ. ח"כ נעמה לזימי (העבודה), מיוזמות החוק, נמנעה במחאה על שהפכו את החוק ל"הזדמנות לקומבינות".
את הצעת חוק הרשות למאבק בעוני הציעו חברי הכנסת ינון אזולאי (ש"ס), עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל), נעמה לזימי (העבודה) ועוד, והוצמדה לה הצעה של חבר הכנסת יונתן מישרקי מש"ס. הקמת הרשות הינה יישום של אחת מההמלצות המרכזיות של ועדת אללוף, שהמליצה על דרכי פעולה למאבק כולל בעוני. לפי ההצעה, "הרשות תפעל לצמצום העוני בישראל ובין תפקידיה - גיבוש תוכנית לאומית רב־שנתית, הגשת חוות דעת בדבר השלכות של חקיקה על מאבק בעוני, הקמת מרכז לאומי למידע ולמחקר בתחום העוני וניהולו, תיאום בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות וייעוץ לממשלה".
המטרות האלו ראויות ונכונות ואף מהוות לראשונה הכרה של הממשלה באחריות שלה לעוני הקשה. יש חשיבות רבה גם לכך שלראשונה ייקבעו יעדי לוחמה בעוני. ביוני אושר החוק בקריאה ראשונה, אך נמתחה ביקורת ציבורית רבה על כמה היבטים שלו: ראשית, החוק הציע לבטל את המועצה הציבורית לביטחון תזונתי ולהקים במקומה ועדה במסגרת הרשות. נטען כי הרקע לכך הוא נקמה על העמדות הביקורתיות של יו"ר המועצה פרופ' רוני סטריאר, ונמתחה ביקורת על כך שמתייחסים לביטחון תזונתי כאילו זה רק עניין של עוני. כאמור, הסעיף הזה התבטל והמועצה לביטחון תזונתי תישאר כגוף נפרד ואוטונומי.
שנית, הרשות למאבק בעוני אמורה להיות שומר סף וגוף ביקורתי מעצם טיבה, אך יש בה רק 8 נציגי ציבור מ-27 חברי מועצה, מה שהופך אותה לחותמת גומי של הממשלה. בנוסף נקבע שהרשות תחלק תקציבים לארגונים לחלוקת מזון כאילו היא גמ"ח ולא גוף מתכלל. קיים חשש שהדבר ינוצל לחלוקת כרטיסי מזון על פי מדדים מפלים.
החשש הזה הוחמר מאוד בעקבות הכנסת הסעיף עוקף הקריטריונים ברגע האחרון. נזכיר כי בג"ץ קבע שכרטיסי מזון יחולקו רק לפי קריטריונים שוויוניים ורק באמצעות משרד הרווחה. הסעיף החדש נראה כניסיון לחלק מאות מיליוני שקלים שלא באמצעות קריטריונים שוויוניים. סביר להניח שחוקיות הסעיף הזה תגיע לדיון בבג"ץ.
במהלך הדיונים עלתה הצעה לנוסח חדש: "תפקיד הרשות לסייע לחלוקת מזון לאוכלוסיות הזקוקות לכך ולמניעת הגעתן של אוכלוסיות נוספות לעוני". ח"כ גלעד קריב (העבודה) הציע להחליף את המילה "לסייע" במילה "לייעץ" כדי למנוע שימוש לרעה".
ח"כ לזימי נמנעה במחאה ואמרה: "צר לי כמציעת החוק וכמי שעוסקת כל חייה במאבק בעוני, על זה שיש מי שרואים בחוק כל כך חשוב הזדמנות לקומבינות". היא האשימה את יו"ר הוועדה ישראל אייכלר ב"ניהול הדיון בדורסנות תוך זלזול ואפס התחשבות במציעי החוק".
ח"כ מירב כהן מיש עתיד אמרה: "ש"ס מצאה טריק חדש להזרמת כספים לחרדים - הרשות למאבק בעוני. 277 מיליון שקלים של כספים קואליציוניים כבר מחכים להעברה לרשות, שתוכל לחלק אותם בלי קריטריונים, בלי שקיפות, ובלי שוויון". אייכלר טען שהסעיף עוקף הקריטריונים מיועד ל"מניעת עוני ולא למי שכבר נפלו לרווחה. אפשר לא להאמין לכל השקרים בתקשורת". הוא טען שהטענות הן "מלחמה נגד היהדות. זה חוק טהור שאין לו שום סיבות אחרות".
אייכלר אמר: "זהו יום היסטורי ששנים רבות חיכו לו. לראשונה יהיה גוף שמהותו היא מאבק בעוני". ח"כ עאידה תומא סולימאן: "זו הצעה שחלמתי עליה רבות. אני מקווה שמעכשיו והלאה העיסוק במיגור העוני לא יהיה רק לתת עזרה פה ושם אלא מדיניות כוללת ומתכללת שתעזור לכולם לא להיות במצב של עוני". שר הרווחה יעקב מרגי, שהרשות תפעל במשרדו, אמר: "זהו צעד חשוב בדרך לצמצום פערים בתעסוקה, בחינוך, בדיור, בבריאות ועוד".
מנכ"ל ארגון פתחון לב אלי כהן, אמר: "אנחנו מברכים על אישור החוק, במסגרתו מדינת ישראל מקבלת על עצמה לראשונה אחריות למיגור העוני". מנכ"ל ארגון לתת, עו"ד ערן וינטרוב, אמר: "אחרי שנים רבות שהנושא לא נמצא בסדר העדיפויות הלאומי, הקמת הרשות תאפשר הסתכלות מאקרו על הטיפול בבעיה". עו"ד בקי כהן קשת מהפורום למאבק בעוני התריעה ש"חסרות לרשות 'שיניים' ביחס לחובת משרדי הממשלה לשתף פעולה ולמסור דו"חות. התוצאה עלולה להיות מצב בו הרשות מגדירה מדיניות, אך חסרה כלים לוודא יישום אפקטיבי במשרדים השונים".
