סגור
חיפוש

רק אצל אמסלם: 70 חברות ו־54 אלף עובדים בלי מנהל

רשות החברות הממשלתיות מתנהלת כבר חצי שנה ללא מנהל. היועץ המשפטי לממשלה קבע שמדובר בפגיעה באינטרס הציבורי, אבל השר הממונה אמסלם מתעקש: "לא אקבל תכתיבים"

ועדת הכספים של הכנסת אישרה לפני כחודש, ב־6 באפריל, את מתווה ההפרטה של נמל חיפה. על פי חוק היה עליה לדווח על כך ליו״ר רשות החברות הממשלתיות. חדי העין הבחינו שמנהל הוועדה, טמיר כהן, מיען את המכתב שבו הודיעה הוועדה על האישור לינקי קוינט – מי שעמד בראש רשות החברות עד סוף השנה שעברה ועזב את התפקיד לפני כחצי שנה לאחר שמונה למנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ״י).
טמיר לא היה מבולבל, אבל ניכר שהיה אובד עצות לגבי הנמען בהינתן העובדה שמאז עזיבתו של קוינט לא מונה לו ממלא מקום. הסיבה: כיפופי ידיים בלתי פוסקים של השר הממונה על רשות החברות דודי אמסלם (ליכוד) עם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. התוצאה: רשות החברות – הרגולטורית של כ-70 חברות ממשלתיות שמגלגלות מחזור הכנסות שנתי של 74 מיליארד שקל ומעסיקות כ־54,000 עובדים – פועלת מזה חצי שנה ללא מנהל. הרשות אחראית על כמה מהחברות הגדולות במשק: חברת החשמל, נמלי אשדוד וחיפה, רכבת ישראל, התעשייה האווירית, רפא״ל, מקורות, נתיבי איילון, דואר ישראל, עמידר החדשה ועוד.
4 צפייה בגלריה
השר דוד אמסלם דודי אמסלם
השר דוד אמסלם דודי אמסלם
השר דודי אמסלם
(צילום: אבי מועלם)


רשות החברות נמצאת על השולחן גם במשא ומתן הקואליציוני שמנהלות בימים אלה מפלגות גוש השינוי. ראשי הממשלה המיועדים נפתלי בנט (ימינה) ויאיר לפיד (יש עתיד) סיכמו ביניהם על השארת הרשות תחת משרד ראש הממשלה. אבל שר האוצר המיועד אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) מסרב לוותר על הרשות ומתעקש שהיא תועבר לאחריות משרדו לאחר כינון ממשלה. מקורות המקורבים למשא ומתן הקואלציוני מציינים שטרם התקבלה החלטה סופית בנושא.
עד להקמת ממשלת נתניהו גנץ היתה רשות החברות יחידה במשרד האוצר אולם במאי שעבר עברה לידיו של השר אמסלם שמונה לשר הדיגיטל והסייבר ולשר הממונה על הקשר בין הממשלה לכנסת. ראש הממשלה נתניהו החליט לצ׳פר את אמסלם – שידוע כתומך נלהב שלו בדגש על מאבקיו של ראש הממשלה נגד רשויות אכיפת החוק – ולהעניק לו אחריות על רשות החברות ועל נציבות שירות המדינה שהיתה כפופה עד אז למשרד ראש הממשלה.
רשות החברות היא כר פורה לחלוקת ג׳ובים וכשאמסלם מונה לתפקיד 513 משרות דירקטורים היו פנויות בחברות הממשלתיות, מתוך 859 משרות דירקטור שהמדינה יכולה למנות בחברות. סמוך מאוד לעזיבתו של קוינט פצח אמסלם במהלך לשינוי נבחרת הדירקטורים שייסדו שר האוצר לשעבר לפיד וראש הרשות דאז אורי יוגב. אמסלם הודיע כי יבטל את הנבחרת שחבריה נבחרו על פי קריטריונים מקצועיים וכי בכוונתו לפתוח את ההתמודדות לדירקטוריונים של חברות ממשלתיות לכל מי שירצה בכך. המהלך גרר חלופת מכתבים בוטה עם המשנה ליועץ המשפטי דאז דינה זילבר שאסרה על אמסלם לקדם את תוכניתו אלא לאחר שיגובש הליך חדש ומקצועי. אמסלם מצידו כינה את זילבר "חצופה ויהירה", וטען כי היועץ המשפטי מנסה להפוך את עצמו לממשלה.
4 צפייה בגלריה
אביגדור ליברמן 11.6.2019
אביגדור ליברמן 11.6.2019
אביגדור ליברמן
(אבי מועלם)
ניסיון המחטף
העימות הזה הוא הרקע גם לסירובו של אמסלם למנות ממלא מקום למנהל הרשות. מינויו של ינקי קוינט ליו״ר רמ״י הפך רשמי ב־16 בדצמבר 2020 – שבוע בלבד לפני שהכנסת ה־23 פוזרה לקראת הליכה לסבב הבחירות הרביעי. יומיים לפני פיזור הכנסת פורסמה פנייה לאיתור מועמדים לתפקיד מנהל רשות החברות הממשלתיות במקומו של קוינט. המכרז כלל כמה תנאי סף מקלים באופן חריג: תואר ראשון בלבד, ניסיון עסקי של 10 שנים מבלי לציין את המחזור הכספי המינימלי שאותו ניהל המועמד, וניהול צוות עובדים של 5 עובדים ומעלה - למרות שהרשות מעסיקה באופן ישיר כ־70 עובדים.
אמסלם ייחס חשיבות רבה למינוי וביקש למנות מנהל שיסייע לו להוציא לפועל את תוכניתו לשינוי נבחרת הדירקטורים. על הכוונת הייתה עו״ד מיכל רוזנבוים – עורכת דין שמתמחה ברשויות מקומיות ומשמשת יועצת משפטית לתאגידים עירוניים. היא נחשבת מקורבת ליעקב ליצמן ולאברהם מנלה - דמות בולטת באגודת ישראל - וגם לראש עיריית ירושלים משה ליאון. בעבר שקל נתניהו את מועמדותה לתפקיד מבקרת המדינה. אבל ב־26 בינואר עצרה נציבות שירות המדינה את המינוי וקבעה כי ניתן יהיה למנות מנהל קבוע לרשות רק אחרי הבחירות. ועדת החריגים של הנציבות קבעה כי יש למנות לתפקיד ממלא מקום מקרב עובדי המדינה – לרבות מהרשות עצמה.

4 צפייה בגלריה
מוסף שבועי 29.10.20 ינקי קוינט
מוסף שבועי 29.10.20 ינקי קוינט
ינקי קוינט
(צילום: בשמת איבי)
אמסלם פנה לנציבות וביקש כי תשקול את החלטתה בטענה שלא מצא במצבת כוח האדם אדם מתאים לתפקיד. זאת למרות שברשות החברות פועלים שבעה סגנים, שמנהלים ממילא את ענייני הרשות בהיעדר מנהל. אמסלם חתם את דבריו באמירה כי ״נדמה שבמדינת ישראל גובשה טכניקה יצירתית לביצוע הפיכה שלטונית בחסות החוק באמצעות בריונות שיפוטית. היועמ״ש... מבצע שוד לאור יום של סמכויות הרשות המחוקקת והמבצעת״.
גם קשיים מעשיים מוחשיים דוגמת הקפאת המכרז להפרטת נמל חיפה לא הואילו – אמסלם עמד בסירובו. הנזק יורגש בעתיד: מתחילת ינואר ועד אמצע פברואר השנה לא יכלה ועדת המכרזים של נמל חיפה להתכנס ולקבל אפילו החלטות טכניות, למשל אישור כניסת מתמודדים לחדר המידע. העיכובים הללו משמעותם בין היתר פגיעה בתחרות ומתן יתרון לנמל החדש שמוקם בימים אלה בחיפה ויפעל לצד הנמל הישן. עד לפני חצי שנה הנחת העבודה היתה שנמל המפרץ החדש יפתח במקביל לזמן שבו נמל חיפה יעבור לידי הבעלים החדש אחרי תקופת הרצה ושדרוג הציוד. כעת הסיכוי לכך אפסיים.
כדי לא לעכב יותר את הליכי הפרטת נמל חיפה הסכים מנדלבליט לאשר מינוי ממלא מקום ליו"ר ועדת המכרזים, מקרב סגניו של מנהל הרשות ״על מנת שלא לפגוע באינטרס הציבורי״.
אולם זה היה פתרון נקודתי שגם לאחריו כתב מנדלבליט לאמסלם כי ״מן הראוי לאייש בהקדם את משרת מנהל רשות החברות הממשלתיות במילוי מקום מקרב עובדי המדינה לנוכח ריבוי המשימות וההחלטות הנדרשות מבעל תפקיד זה". חודש אחר כך עתר אמסלם לבג"ץ נגד מנדלבליט ונציב שירות המדינה וטען כי הם הטעו אותו באמרם כי חובה להקים ועדת איתור לתפקיד בעוד שאין חובה כזו. ״המשיבים מכשילים בכוונה את העותר ולא מאפשרים לו למלא את תפקידו בשל שיקולים פוליטיים ודעות אישיות״, כתב עורך דינו של אמסלם. העתירה עדיין מתנהלת. בחזית אחרת - שינוי נבחרת הדירקטורים - עתרה לבג"ץ התנועה לאיכות השלטון ובשל העתירה הוחלט להקפיא את ביטול נבחרת הדירקטורים בצו ביניים. גם עתירה זו תלויה ועומדת בפני בית המשפט. בתווך שלח אמסלם מכתב בוטה ומשולח כל רסן למדלבליט בעקבות חילופי דברים ביניהם על ייצוגו של אמסלם מול בג"ץ בעתירה על נבחרת הדירקטורים. הוא המליץ ״לחבורה המכובדת הכוללת את נשיאת בית המשפט העליון (או כל ראש הרכב אחר שישב בעתירות הנ"ל) להתכנס בבית קפה פינתי קטן ולקבל את ההחלטה הצפויה והידועה מראש״. זאת על אף שאמסלם עתר בעצמו לבג"ץ בדרישה שיותר לו להמשיך עם הליך המינוי לראש רשות החברות הממשלתיות.
"פגיעה באינטרס הציבורי"
כדי להבין כמה חשיבות ועוצמה יש לרשות החברות הממשלתיות וכמה לא סבירה – בלשון המעטה - התנהלותה במשך חודשים מבלי שממונה לה מנהל ממלא מקום, די לעיין בתצהיר שהגיש היו"ר היוצא קוינט לפני כמה חודשים לבית המשפט, בעקבות עתירה שנוהלה נגד מינויו למנהל רשות מקרקעי ישראל. ״בשנים האחרונות", כתב קוינט, "ניהלה הרשות ואני כיו"ר הועדה למכירת מניות המדינה מספר הליכי הפרטה בחברות מהגדולות במשק הישראלי ובהם התעשיה האווירית, תעש, נמל חיפה, דואר ישראל, מקורות יזום ועוד. בנוסף הובלתי ביחד עם הרשות את פירוקן של מספר חברות ובהם פי גלילות... במסגרת תפקידי כמנהל רשות החברות טיפלתי בהתאם להנחיות הממשלה בעניינים המשותפים לכלל החברות הממשלתיות. במסגרת זו נדרש מתן יעוץ וסיוע לחברות בניהול עסקיהן, שותפות במינוי דירקטורים ומנכ"לים, מעקב רצוף אחר הפעילות של כל חברה ממשלתיות וסיוע בהגשמת מטרותיה, מהלך עסקיה, מצבה הכספי ומדיניות השכר שלה, לרבות דיווח לשרים אודות הממצאים, וכן טיפול וסיוע בהקמה ובביצוע של פירוק, מיזוג, ארגון, אישור מבנים ארגוניים, גיבוש הסכמים קיבוציים ומכירת מניות של חברה ממשלתית וכן יעוץ לוועדות השרים בעניינים הנוגעים להפרטה וטיפול בביצוע החלטות הפרטה״.
ממשרד המשפטים נמסר: "שר הדיגיטל הלאומי מחזיק בסמכות להטיל על עובד מדינה למלא את תפקיד יו"ר רשות החברות. התארכות התקופה בה לא ממונה מ"מ לתפקיד פוגעת באינטרס הציבורי ולכן לעמדת היועמ"ש וכפי שאף נמסר לשר בעבר במענה לפניותיו יש למנות מ"מ לתפקיד במהירות האפשרית בנסיבות".
מלשכת השר אמסלם נמסר: "זו טענת הקוזאק הנגזל – גם מונעים מהשר למנות יו"ר לרשות וגם באים בטענה שאנחנו פוגעים באינטרס הציבורי בכך שאנחנו לא ממנים מ"מ ליו"ר הרשות. את השאלה מדוע אין יו"ר קבוע מומלץ להפנות ליועמ"ש ולחבריו בפרקליטות, שעושים הכל כדי לפגוע בתפקוד הרשות ובשר הממונה. השר לא מקבל ולא יקבל תכתיבים מיועצים משפטיים, לא בנוגע לממלא מקום ליו"ר הרשות ובכלל".

setTimeout(function() { let button = document.querySelector(".ArticleImageGalleryShareButtons .fbBtn") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Facebook" }); }) button = document.querySelector(".ArticleImageGalleryShareButtons .twBtn") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Twitter" }); }) button = document.querySelector(".ArticleImageGalleryShareButtons .mlBtn") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Mail" }); }) button = document.querySelector(".share-icon.facebook") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Facebook" }); }) button = document.querySelector(".share-icon.twitter") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Twitter" }); }) button = document.querySelector(".share-icon.email") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Mail" }); }) button = document.querySelector(".share-icon.print") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Print" }); }) button = document.querySelector(".calcalistShare.fb") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Facebook" }); }) button = document.querySelector(".calcalistShare.tw") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Twitter" }); }) button = document.querySelector(".calcalistShare.mail") button && button.addEventListener('click', function(event) { window.dataLayer.push({ event: "Share_Events", Category: "Share", Action: "Photo Gallery", Label: "Mail" }); }) }, 3000);