פרשנות
בג״ץ לא ערוך לדון בביאת המשיח
אחרי ועדת גרוניס, בג״ץ יבחן את הליך המינוי וכשירותו המקצועית של דוד זיני. לגבי התבטאויותיו המשיחיסטיות, נדרש בג״ץ אקטיביסטי במיוחד ואנו כבר לא שם
הכירו את הפנסיונר העסוק ביותר במדינת ישראל - אשר גרוניס, הנשיא בדימוס של העליון. גרוניס עומד בראש שלוש ועדות שנקלעו לאחרונה למפגש האתגרים הקשים שנערמים לפתחה של הדמוקרטיה הישראלית: פיטורי היועמ”שית, שערוריית הרכש הביטחוני ומינוי האלוף דוד זיני לראש השב”כ. פרשות שניתן לתמצת כך: ראש ממשלה שהוזהר על הסכנה שהוא מהווה לביטחון המדינה מפטר את התובעת במשפטו הפלילי וממנה משיחיסט לראש השב”כ.
הווועדה למינוי ופיטורי היועצת הומלצה בידי תשעת שופטי העליון כתחנה שראוי לעבור בה כדי לפטר את היועמ"שית גלי בהרב מיארה; ועדת החקירה הממלכתית בעניין הצוללות הנפיקה בשבוע שעבר דו”ח נוקב באשר למעורבותו הפסולה של בנימין נתניהו ברכש הביטחוני; ועכשיו הוועדה המייעצת למינויים בכירים אמורה לבחון את טוהר המידות של זיני, מועמדו של ראש הממשלה לראש השב”כ. לוועדה אין כלים לפשפש בעברו, ולכן היא פונה לציבור לשלוח, במשך חמישה ימים, הסתייגויות. ואכן, זו הזדמנות שהמחאה לא תפספס והציבור כבר נקרא ברשתות להפציץ את הוועדה בהסתייגויות.
יש להניח שוועדת גרוניס תבקש לעיין בתיק השירות של זיני ולקרוא את הנימוקים להחלטת הרמטכ”ל להפסיק את שירותו של זיני - מן הסתם, חוסר הלויאליות שבו פעל מאחורי גבו. יש להניח שתבקש גם את עמדתה של היועצת המשפטית, שלפי דיווח של חדשות 13 צפויה להתנגד למינוי. הוועדה תשב בהרכב של שלושה: גרוניס, נציג הציבור משה טרי וממלא מקום נציב שירות המדינה פרופ’ דניאל הרשקוביץ (ממלא המקום של עצמו לפי הקונץ פטנט הישראלי). החברה הרביעית, פרופ’ טלי איינהורן, פסולה מלדון בגלל מעורבות בנה שרוליק בחקירות. ההערכה היא שבהרכב הזה יהיה קשה לגבש רוב לפסילת זיני. מה שעשויה בכל זאת להשפיע היא עמדת היועצת המשפטית לממשלה.
ב־13 ביולי הושגה פשרה בבג”ץ שאפשרה לנתניהו להודיע על מועמדו לראשות השב”כ בתוך 60 יום, שהסתיימו ביום חמישי. נתניהו הכריז על זיני והגיש אותו לאישור הוועדה. הפשרה הושגה לאחר דיון שבו נקלע הנשיא יצחק עמית למיעוט מול השופטים השמרנים אלכס שטיין וגילה כנפי־שטייניץ, שהדגישו את סמכות המינוי הרחבה של ראש הממשלה ולצדה ואת האפשרות לגדר את זיני מניגוד העניינים (קטארגייט, בילד) בלי פסילה גורפת של המינוי. כך הושגה הפשרה בין היועמ”שית לראש הממשלה, שדחתה בחודשיים את הכרזת המועמד. ועכשיו, אם בהרב־מיארה תתנגד לזיני, יתברר שלא הסירה את התנגדותה לזיני עצמו. זאת מפני שהסכים להתמנות בניגוד לאיסור שהטילה על נתניהו למנות בעת ההיא, ולטעמה הסכמה זו עולה כדי פגם מהותי בטוהר המידות.
ההיסטוריה מלמדת על לא מעט מועמדים שסוכלו בשלב הוועדה או שהסירו בעצמם את המועמדות או שהממנים חזרו בהם. הסיבה הייתה הסרחה קלה שנגעה לטוהר מידות שהספיקה פעם לבלימת המינוי. ואלה השמות: יעקב גנות, גל הירש, יואב גלנט, יעקב פרנקל. היום הממשלה בזה למערכת המשפט, להנחיות היועצת, לתקינות הליכי מינוי. הממשלה היום מחפשת אנשים כזיני ששותפים לבוז הזה.
והיו תקדימים לאתגור מינויים בגלל התבטאויות חריגות. יואל לביא נפסל לראשות מנהל מקרקעי ישראל בגלל התבטאויות שנתפסו כגזעניות. נגד מועמדות דן חלוץ לסגן הרמטכ”ל הוגשה עתירה (שנדחתה) מפני שדיבר בריאיון על “המכה הקלה בכנף” שחש טייס כשהוא מוריד פצצה של טון על בתים בעזה. לזיני מיוחסות, לפי "הארץ", אמירות בעייתיות בשיחות סגורות, למשל ש”המערכת המשפטית היא דיקטטורה ששולטת בכל המדינה”. אמירה בעייתי אחרת היתה כשקבע שראשי השב”כ בשנים האחרונות “התבלבלו כשהם אומרים שהם כפופים קודם כל לחוק. זה לא נכון. הם צריכים לפעול על פי חוק, אבל הם כפופים קודם כל לראש הממשלה”. עמדה זו מקרינה על ההיררכיות שזיני יכפיף את עצמו אליהן בשעת מבחן, ולא רק בהתנגשות בין ראש הממשלה לחוק, אלא בין החוק להלכה. וכבר למדנו על בית הגידול המשיחי הקיצוני שקרוב לליבו: הרב צבי טאו, הרבנים המנוחים יהושע צוקרמן ומאיר מאזוז. אם תפיסת עולמו של זיני עוצבה שם זו הסיבה האמיתית לאי התאמתו לעמוד בראש השב”כ.
אחרי שוועדת גרוניס תאשר או תפסול, יגיע המינוי לבג”ץ. העותרים כבר מצחצחים את העתירות. ביקורת בג”ץ אינה מוגבלת, כמו ועדת גרוניס, לטוהר המידות בלבד ובכוחה להרחיב את היקף הביקורת: למקרה שיתגלעו חילוקי דעות בין הוועדה המייעצת לבין היועצת המשפטית, יוכל בג”ץ להכריע גם באשר לטוהר הליך המינוי ולא רק טוהר המתמנה; בבחינת “כשירותו” של זיני תעלה הטענה שבלתי סביר שלראשות השב”כ ימונה אדם ללא רקע מקצועי מתאים; בנוגע להתבטאויות האנטי־דמוקרטיות של זיני - כאן נדרש בג”ץ אקטיביסטי במיוחד ואנחנו כבר לא שם.
למרבה הצער, את הטענות האמיתיות לסכנת המינוי לא ניתן למסגר אל תוך העילות המשפטיות המקובלות. אדם שמגיע מהסביבה ההלכתית־קיצונית כזיני לא יכול לעמוד בראש גוף שמופקד על הדמוקרטיה ומוסדותיה, ולא יילחם בטרור היהודי באותה נחישות כמו בטרור הערבי. מדובר באדם שבתקופת בחירות קשה יהיה לסמוך עליו שיעמוד מול מזימות השלטון לדכא הצבעה במגזר הערבי. מדובר באדם שתעדוף הציות שלו בין החוק לראש הממשלה לרבנים מעורפל, והקשב לגורמי האכיפה הרשמיים בדמוקרטיה, היועצת והשופטים, לא בהכרח מצוי בראש שרשרת הציות שלו, כפי שהוכח גם מהתבטאויותיו וגם מנכונותו לעקוף את היועצת והרמטכ”ל בדהרתו אל המינוי.
