"לא היה לנו כסף, השבתנו את חיל האוויר, אבל נתניהו שאל 'למה אתם לא קונים עוד צוללות'"
כך העיד מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר דן הראל בפני ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות בראשות הנשיא בדימוס אשר גרוניס; העדות כלולה במסמך שפרסמה הוועדה לקראת הדיון מחר בבג"ץ; עוד נקבע כי "נתניהו הפך את המל"ל לזרוע ביצועית שלו, ויצר ערוץ מקביל שבו קודמו מהלכים סותרים לאלה שהובילה מערכת הביטחון"
"נראה לי כאילו מישהו ירד ממאדים", העיד מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר דן הראל בפני ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות על בקשתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לרכוש צוללת שביעית. לדבריו, "לא היה לנו כסף. עצרנו באותה שנה את האימונים, השבתנו את חיל האוויר, לא היה לנו כסף למזון. אימוני היבשה הופסקו. נגמר לנו הכסף אחרי הרבעון הראשון, והוא (נתניהו) נותן בומבה על השולחן ואומר לי 'דן, למה אתה לא קונה עוד צוללות"?
העדות הזו שופכת אור על האובססיה של נתניהו לרכש מטיסנקרופ בכל מחיר תרתי משמע. היא מופיעה במסמך שפירסמה היום (ראשון) ועדת החקירה, בראשות נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס, שהוגש לקראת הדיון בבג"ץ מחר על העתירות של חמשת מוזהרי ועדת גרוניס ושלושה מנאשמי תיק 3000, כולם בפרשת הצוללות וכלי השיט - אלה מבקשים לעצור את דיוני הוועדה על עדותם בתיק הפלילי ואלה מבקשים שלא להעיד עד שתסתיים ועדת החקירה.
גרוניס נענה גם למוזהרי הוועדה שקיבלו מכתבי אזהרה נוקבים: נתניהו, שר הביטחון לשעבר משה יעלון, ראש המל"ל והיועץ לביטחון לאומי לשעבר יוסי כהן, מפקד חיל הים לשעבר, האלוף רם רוטברג, ועובד המל"ל אבנר שמחוני. נתניהו הוזהר בגרוע מכל: פגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל.
המוזהרים ביקשו נוסח מפורט יותר. הוועדה נענתה להם. במסמך מפרט גרוניס את דרכי הרמייה העקלקלות והמתעתעות שנתניהו נהג בהן בקודש הקודשים של ביטחון ישראל. כמובן שאין לוועדה סמכות וראיות לקבוע את מניעיו, אבל כמו בדו"ח מבקר המדינה, בוועדת מירון ובפרשת קטאר-גייט - יש כאן עירוב מחשיד של חפיף, הזנחה, חוסר מקצועיות, עקיפת תהליכים, זלזול במערכות מקצועיות. ומעל הכל – למה לעזאזל טיסנקרופ?
נתניהו, נכתב, "הפך את המל"ל לזרוע ביצועית שלו, יצר ערוץ מקביל בענייני החוץ והביטחון שבו קודמו מהלכים סותרים לאלה שהובילה מערכת הביטחון. למהלכים לא קדם תהליך קבלת החלטות סדור והם נעשו במנותק מצורכי הביטחון ומסדרי העדיפויות שקבעה הממשלה. ראש הממשלה מידר את הממשלה והקבינט וניטרל את יכולתם להשפיע על סוגיות הנוגעות לליבת הביטחון הלאומי ועל בניין הכוח הצבאי של מדינת ישראל". והנה כמה מהסיפורים שמבססים את האזהרה שנשלחה לנתניהו כמי שסיכן את ביטחון המדינה, כלכלתה ויחסי החוץ שלה.
הסכום שלא מתכתב עם כלום
"לפעולות שנקטו ראש הממשלה והמל"ל במטרה להביא להגדלות נוספות של צי הצוללות", נכתב במסמך, "לא קדמה ולו ראשית עבודת מטה מקצועית". בעוד שנתניהו חותר לצוללת שישית ושביעית, "הביעה מערכת הביטחון עמדתה כי די בצי של חמש צוללות".
לקבינט הוצג שמחיר הצוללות יעמוד על 1.8 מיליארד יורו – "מחיר לא ריאלי לצוללות 7-9". המל"ל, נכתב, נקב במחיר הזה "באופן שרירותי וללא בסיס...בידי הוועדה אין עדות לתהליך מקצועי אחר שעל בסיסו נקבע הסכום 1.8 מיליארד יורו". קצין בחיל הים שעסק בפרויקט העיד: "היה ברור לי שהסכום 1.8 לא מתכתב עם כלום". ובהמשך נחשף הבלוף: "לימים התברר כי עלות רכישתן של הצוללות הייתה כ-3 מיליארד יורו (לא כולל עלויות האחזקה לאורך שנים). היועץ הכלכלי לרמטכ"ל, ששון חדד העיד: "המספרים לא היו ב'סקופ' שלנו. הם הגיעו מחיל הים או המל"ל. זה היה מאוד חריג, אין דברים כאלה. זה לא עבר כלל באג"ת. הסכומים בהחלטת הממשלה לא עברו דרך היועכ"ל ואג"ת".
מחדל התקציב הלא ריאלי מנע מחיל הים לממש את הפרויקט ובנסיבות אלה החליטה הממשלה באוגוסט 2021 לאשר עסקה לרכש צוללות 7-9 בעלות של כ-3 מיליארד יורו. ומסכם המסמך: "הסיכומים של ראש הממשלה והמל"ל עם הגרמנים בשלהי שנת 2015 ובראשית 2016, שנעשו ללא תשתית מקצועית, ללא מעורבות מערכת הביטחון ובטרם עת, פגעו ביכולת המיקוח של ישראל ובתנאי העסקה". המשמעות היא שהממשלה נאלצה להוסיף 1.2 מיליארד יורו כדי לממש את הפרויקט.
טיסנקרופ העיפה את הקוריאנים
משרד הביטחון ביקש לרכוש מספנות לבניית ספינות מדרום קוריאה בעסקת G TO G – ממשלה לממשלה הכוללת רכש גומלין קוריאני מהתעשייה הישראלית. והנה המל"ל בראשות יוסי כהן החליט שהרכישה תהיה מטיסנקרופ שאפילו לא השיבה ל'מכרז' ולכן לא נשקלה ע"י משרד הביטחון. המל"ל וטיסנקרופ הבינו שהדרך עוברת דרך מענק ממשלת גרמניה שתקנה יתרון על החלופות האחרות. הדרך לשכנע את גרמניה לתת מענק היה בתמורה להסרת התנגדות ישראל למכר צוללות גרמניות לצד ג', מצרים במקרה זה – בניגוד מוחלט לעמדת מערכת הביטחון.
"הצעת הרכש של טיסנקרופ", נכתב, "כשבידיה מידע מפורט הן לגבי ההצעות המתחרות...והן לגבי השיח שנוהל עם דרום קוריאה". טיסנקרופ הגישה הצעה ובה התחייבה לסייע בקבלת המענק. מפקד חיל הים רוטברג, ממוזהרי הוועדה, קבע שזו "ההצעה הטובה והמתאימה ביותר". וזאת, לאחר שרק שנה קודם לכן קבע חיל הים שמספנה דרום קוריאנית היא "המתאימה ביותר...היא היחידה העונה על כל הדרישות".
והסיפור לא תם. כשנראה היה שלא יתקבל מענק מהממשל הגרמני, פנה יוסי כהן למדינות נוספות בניסיון לעניין אותן בייצור ואספקת הספינות. "גם זאת", נכתב במסמך, "בסטייה מהחלטת הקבינט ומסמכויות המל"ל". וכך העיד גורם במל"ל עצמו: "פניית המל"ל לקבלת הצעות מחיר ממדינות שונות, שלא על בסיס דרישה מאושרת של הגופים המוסמכים במשרד הביטחון ובצה"ל, מנוגדת לתהליכי הרכש הנהוגים בישראל, והיא עלולה לעכב את העמדת המענה האופרטיבי והתאמתו לגורם המבצעי". שזה במלים מכובסות פחות: רכש שלא מותאם ולא מתואם עם צרכי הצבא עלול לחבל ביכולותיו המבצעיות.
נתניהו מאשר מכירת צוללות למצרים
באוגוסט 2009 נפגש נתניהו עם הקנצלרית אנגלה מרקל והסכים להסיר את התנגדותה העקבית של ישראל למכר צוללות גרמניות למצרים בתמורה לקבלת מענק מגרמניה לרכש צוללת 6. "ראש הממשלה וראש המל"ל, יוסי כהן", נכתב, "הסתירו ממערכת הביטחון וממשרד החוץ את השיח שניהלו עם הגרמנים, אשר לא תועד, ובפרט את כריכת ההסכמה למכר הצוללות לצד ג' (מצרים – מ"ג) במענק לרכש ספינות השטח". בנוסף נכתב ש"על אף השינוי המהותי במדיניות הישראלית בנושא בעל חשיבות לביטחון המדינה לא ננקטו צעדים שיבטיחו תיאום, בקרה ומעקב".
לשיח שניהל נתניהו עם מרקל לא נערך תיעוד. ובמסמך מודגש: "למערכת הביטחון נמסרו עדכונים שיצרו תמונת מציאות שגויה לפי גרמניה הסכימה לחזור בה מכוונתה למכור את הצוללות לצד ג'."
בקיץ 2011 התקדמה העסקה בין גרמניה ל"צד ג". גורמי ביטחון בישראל שלא ידעו על פגישת נתניהו-מרקל "זיהו כי גורם ישראלי כלשהו פועל בעניין אך לא העלו בדעתם כי מדובר במשרד ראש הממשלה". נתניהו, כותב גרוניס, לא העמיד את מערכת הביטחון על טעותה והותיר את הרושם השגוי כי קידום העסקה עם מצרים סותר את ההבנות שלו עם גרמניה. "באותה עת ממש", נכתב, "המשיך המל"ל לקדם 'עסקת חבילה' – מענק לרכש צוללת (לישראל) תמורת הסכמה למכר צוללות לצד ג'" (מצרים).
מאיפה הגיע הנצ"ל הזה
ב-2015 עם השלמת ארבע ספינות סער 6, הסתערו נתניהו וקבלן הרכש שלו יוסי כהן על רכישת שתי ספינות נוספות מטיסנקרופ בעלות של למעלה ממיליארד שקל. הספינות הוצגו "כמענה לאיום שלא נכלל באיומים שהגדיר הדרג המדיני ושעל בסיסם נעשה בניין הכוח הצבאי".
רכש הספינות קודם בלא בחינה של הצורך המבצעי בהן והבחירה דווקא בטיסנקרופ נעשתה מבלי שנערך תהליך לאיתור ספקים אחרים. מה שכן, "המהלכים לקידום הרכש שהובילו ראש הממשלה והמל"ל הוסתרו במכוון ממערכת הביטחון". המערכת התעקשה שאין צורך בספינות ודרשה לבלום את יוזמת הרכש, כפי שהעיד המנכ"ל דן הראל: "מאיפה זה בא? זה אפילו לא בסדר עדיפות שלושים ושמונה...מאיפה הגיע הנצ"ל (נגד צוללות) הזה? למה אני צריך לקנות ספינות נצ"ל דווקא מטיסנקרופ? ספינות נצ"ל כולם מייצרים".
הרמטכ"ל דאז גדי אייזנקוט התבקש לבדוק את סל הקניות המנופח של מפקד חיל הים רוטברג. "הוריתי לו להתייצב מיידית בלשכתי", סיפר לוועדה, "סיפרתי לו על הפנייה (של נתניהו וכהן) בנושא רכישת שלוש הצוללות הנוספות ושתי ספינות הנצ"ל – שעד אותו בוקר לא ידענו על קיומן במערכת הביטחון...."
ומסכם גרוניס: "אף שיוזמת הרכש נבלמה, התנהלותם של ראש הממשלה והמל"ל פגעה בתהליכי העבודה ובאמון בינם לבין מערכת הביטחון בכל הנוגע לרכש מגרמניה ומטיסנקרופ".
המוזהרים והנאשמים נפגשים בבג"ץ
הניסיון לנהל במקביל ועדת חקירה (צוללות כלי השיט) ותיק פלילי (תיק 3000) ייפגש מחר בבג"ץ. מלכתחילה היה ברור שהרגליים של אלה יסתבכו ברגליים של אלה. גם מוזהרי הוועדה וגם נאשמי התיק הפלילי עותרים. אלה ואלה אינם מרוצים. והמוזהרים מבקשים לדחות את זימונם לעדות בהליך הפלילי עד לסיום עבודת הוועדה ואילו אחד הנאשמים, מ"מ ראש המל"ל לשעבר אבריאל בר יוסף, מבקש את ההיפך – להורות על השהיית עבודת הוועדה עד לסיום שלב ההוכחות בהליך הפלילי. מה שבטוח הוא שהתקדמות תיקי האלפים של נתניהו יידמו לספרינט ביחס למרוץ המכשולים האינסופי שצפוי כאן.
