משפט שדה
נתניהו חמק ממנדלבליט, ונתפס אצל גרוניס
ההודעה של ועדת גרוניס בנושא הצוללות מציגה את נתניהו ויוסי כהן כצמד שעשה שקשוקה בקודש הקודשים של הרכש הביטחוני. עם משפטים פליליים, כמו חלק מתיקי האלפים, מתברר שנתניהו יודע להתמודד. עם ועדות חקירה, כמו מירון והצוללות — הרבה פחות
אפקט הבומרנג
נתניהו ויוסי כהן ביקשו פירוט של האזהרות – ולצערם, קיבלו אותו
הפצצה שהטילה שלשום ועדת החקירה הממלכתית לעניין הצוללות וכלי השיט המשיכה להדהד אתמול בבית המשפט העליון. היו מי שכינו את ה”הודעה לבית משפט” של ועדת גרוניס כדו”ח הוועדה. ומהדו”ח הזה יצאו רע מאוד שניים: ראש הממשלה בנימין נתניהו ומי שכבר מתקין את עצמו לרשת אותו — יוסי כהן, ראש המל״ל והמוסד לשעבר.
מוזהרי הוועדה נדהמו מחריפות המסמך. בוועדה מסבירים: הם אלה שביקשו פירוט של האזהרות - מה מסתתר מאחורי אזהרות נתניהו וכהן ״סיכן את ביטחון המדינה, כלכלתה ויחסי החוץ שלה״. הפירוט, מסבירים פרקליטי המוזהרים, נועד להליך אחר שצפוי השבוע בבג״ץ — להתיר למספר גדול יותר של סנגורים לקבל את חומרי החקירה החסויים.
בכל מקרה, מי שרצה פירוט יתר של האזהרות בוודאי מתחרט על ההיענות הנדיבה של גרוניס, בעיקר ראש הממשלה והמתיימר לרשת אותו כהן. הצמד מככב במסמך כמי שעשה שקשוקה בקודש הקודשים של הרכש הביטחוני: התעלמות מקצועית מהצבא ומשרד הביטחון, מהליכי רכש נאותים, מחובת התמחור הנכון, מהעדיפויות המבצעיות. כשהכל מתנקז לרווחתה ורווחיה של טיסנקרופ.
לא עובר ועדה
נתניהו ניצל מאישום פלילי, אך ועדת החקירה לא עושה הנחות
נתניהו נוקה מהתיק הפלילי. אבל כמו ההוא ש״נס מהארי ופגעו הדב״, נס נתניהו ממנדלבליט ופגעו הגרוניס. הוא ניצל מאישום פלילי באדיבות היועמ״ש הקודם אביחי מנדלבליט, אבל פגעו הדב בדמותם של גרוניס וועדת החקירה הממלכתית. פלא שנתניהו פיתח סלידה מהקונספט הזה? אחרי שוועדת מירון קבעה את אחריותו האישית למות 45 מתפללים, מזהירה אותו ועדת הצוללות בסיכון ביטחון המדינה, כלכלתה ויחסי החוץ שלה.
1 צפייה בגלריה
מימין: נשיא העליון לשעבר אשר גרוניס והיועמ”ש לשעבר אביחי מנדבליט. מה הפלא שנתניהו סולד מהקונספט של ועדת חקירה ממלכתית
(צילום: דרור סיתהכל, דנה קופל)
ה״אישום״ הזה חמור מכל סעיף פלילי של שוחד או הפרת אמונים המיוחסים לנאשמי תיק 3000, גם אם אורזים אותו כמסקנה של גרוניס, ולא כהרשעה של חיימוביץ, השופטת במחוזי. אם אזהרות ועדת החקירה יתממשו גם לשורה התחתונה, אז מעשי נתניהו וכהן הם, במהותם, הפרת אמונים פלילית בדרגה הגבוהה ביותר שניתן להעביר להמשך טיפול ליועצת המשפטית לממשלה. נדמה שהדו”ח שלשום כבר קיבע את התוצאה הזו.
בכל מקרה כדאי לעיין שנית בזעם הציבורי על מנדלבליט, שפטר את נתניהו מההליך הפלילי. מסתבר שהאלטרנטיבה בדמות ועדת חקירה חמורה עבורו פי כמה. חמורה ומתממשת. גם מבחינת ״סעיף הרשעה״ (הסיכון המשולש, לביטחון, לכלכלה וליחסי החוץ — הנוסח החמור אי פעם שיצא מתחת ידה של ועדת חקירה) וגם מבחינת המהירות שוועדת גרוניס הגיעה אליה. עם משפטים פליליים, כמו חלק מתיקי האלפים, מסתבר שנתניהו דווקא יודע להתמודד. עם ועדות חקירה, כמו המירון והצוללות — הרבה פחות.
סכנת זיהום
הזליגה ההדדית של חומרים עלולה לפגוע בהגנת המוזהרים והנאשמים
הדיון בבג״ץ אתמול נועד לברר טענות של מוזהרי ועדת החקירה ונאשמי התיק הפלילי לפגיעה בזכויותיהם, כאשר שני ההליכים מתנהלים במקביל — גם ועדת חקירה וגם משפט פלילי. שלושת שופטי ההרכב, נעם סולברג, עפר גרוסקופף ורות רונן, הסכימו שהכפילות אינה אידיאלית והזליגה ההדדית של חומרים עלולה לזהם ולפגוע בהגנתם של המוזהרים והנאשמים.
את המוזהרים ייצג בעתירה פרופ׳ דורי קלגסבלד, פרקליטו של המוזהר יוסי כהן. לטענתו שיש להעיד את המוזהרים בוועדה רק בתום ההליך הפלילי, שאלמלא כן הם חשופים לפגיעה בזכויותיהם. החוק קובע שעדות בפני ועדת חקירה לא תשמש ראיה בהליך הפלילי, אבל אין סעיף הפוך.
את הנאשמים ייצג עו״ד ז׳ק חן, פרקליטו של אבריאל בר יוסף, שהיה המשנה ומ״מ ראש המל״ל. חן טען שאת הוועדה יש לדחות לסוף המשפט הפלילי. “נניח”, הוא אומר, “שעד כלשהו מעיד נגד הלקוח שלי בוועדה ומטיל עליו את כל האשמה. אחר כך הוא בא להעיד במשפט הפלילי. אני חסום פעמיים — גם מלהתמודד איתו בוועדה וגם במשפט כי הפרקליטות מונעת ממני לחקור על מה שקרה בוועדה”.
“חומה סינית”
יש לוודא שהעדות בפלילים לא תשמש נגד המוזהרים בוועדה
מהצד השני של מתרס העתירה התייצבו היועצת המשפטית לממשלה, באמצעות עו״ד שוש שמואלי, והוועדה עצמה באמצעות עו״ד יעל גרוסמן. ההבדל ביניהן הוא שגרוסמן תמכה במנדט רחב של הוועדה, ואילו שמואלי דווקא הכירה בסכנת הזיהום והפגיעה בזכויות הנאשמים. בוועדת הרוגלות היועמ״שית היתה אפילו נחרצת בעמדתה שאין לאפשר לוועדת הבדיקה הממשלתית לפגוע בהליכים פליליים. כאן המקרה שונה, אבל העיקרון זהה. לכן יש לבנות מנגנוני הגנה כמו תיאום, כמו ״חומה סינית״ וכמו הקדמת עדותם בפלילי ככל שניתן ולא תשמש נגדם בוועדה.
העותרים התנגדו. כל אחד מסיבותיו. את נתניהו ייצג עו״ד עמית חדד. ״הלקוח שלך״, אמר לו השופט גרוסקופף, “לא הוזמן להעיד בתיק הצוללות. אתה כרגע ביצה שלא נולדה״. חדד: ״אני ביצה שנולדה והאפרוח כבר נוקש בקליפה. מה יקרה אם נתניהו המוזהר ירצה את חומרי החקירה בהליך הפלילי לצורך עדותו והגנתו כמוזהר?״ והוא סיכם: ״ניהול מקביל של שני ההליכים הוא ערובה לזיהום רבתי של שניהם״.
עו״ד אליעד שרגא ביקש להצטרף כ״ידיד בית המשפט״. כמי שמייצג את הציבור שרוצה את האמת ולא טקטיקות דחיית הקץ והבריחה מבשורה של המוזהרים והנאשמים שמעוניינים למרוח את הזמן. קלגסבלד זעם, ושרגא השיב: ״אני כאן כידיד בית המשפט, לא ידיד שלך״.
והשופטים? הם לא ממש הבינו מה רוצים מהם כבג״ץ? מצד אחד הם מבינים את פוטנציאל הפגיעה בזכויות, אך מצד שני כוחם מוגבל בפיקוח ומישטור שני ההליכים. החלטתם, ככל שניתן להתרשם מדבריהם בדיון, תהיה משהו בסגנון: שני הליכים במקביל אינם מצב אידיאלי, אבל האינטרס הציבורי דורש את שניהם; ומכיוון שהחיים לא מושלמים צריך לאמץ מנגנוני תיאום למניעת הזיהום. ואם יהיו לסנגורים תלונות - שיפנו אותם לבית המשפט שדן בעניין.
